חקה את האל המבטיח חיי נצח
”חקו את אלוהים כילדים אהובים” (אפ׳ ה׳:1).
1. איזו יכולת עשויה לסייע לנו לחקות את תכונות אלוהים?
יהוה חנן אותנו ביכולת לשים את עצמנו במקומם של אחרים. אנו מסוגלים במידה מסוימת לדמיין מצב שמעולם לא התנסינו בו. (קרא אפסים ה׳:1, 2.) כיצד נוכל לנצל בחוכמה מתת אלוהים זו? מה עלינו לעשות כדי שהיא לא תזיק לנו?
2. כיצד מושפע יהוה מצרתנו וממצוקתנו?
2 אין ספק שאנו שמחים שאלוהים הבטיח חיי אלמוות בשמיים למשוחים הנאמנים וחיי נצח עלי אדמות ל’כבשיו האחרים’ הנאמנים של ישוע (יוח׳ י׳:16; י״ז:3; קור״א ט״ו:53). כמובן, חיי האלמוות בשמיים וחיי הנצח עלי אדמות לא יהיו מלוּוים בסבל הרווח בימינו. יהוה מודע לכאב שאנו חווים, כפי שהיה מודע לסבלם של בני ישראל כעבדים במצרים. ואכן, ”בכל צרתם לו צר” (יש׳ ס״ג:9). בחלוף מאות שנים פחדו היהודים מאויביהם אשר התנגדו לבנייתו המחודשת של בית המקדש, אבל אלוהים אמר: ”הנוגע בכם נוגע בבָבַת עינוֹ [”עיני”, תיקון סופרים]” (זכ׳ ב׳:12). כשם שאם רוחשת חיבה ואהבה לתינוקהּ, כך משתוקק יהוה לפעול באהבה למען משרתיו (יש׳ מ״ט:15). במובן מסוים יהוה יכול לשים את עצמו במקומם של אחרים, ואת היכולת הזו הוא העניק גם לנו (תהל׳ ק״ג:13, 14).
כיצד שיקף ישוע את אהבת אלוהים
3. מה מוכיח שישוע היה רחום וחנון?
3 ישוע כאב את כאבם של אחרים, אפילו כאלה שאת נסיבותיהם מעולם לא חווה. לדוגמה, פשוטי העם חיו בפחד מפני מנהיגי הדת, אשר הוליכו אותם שולל והעמיסו על שכמם כללים רבים שהגו בני אדם (מתי כ״ג:4; מר׳ ז׳:1–5; יוח׳ ז׳:13). אף שישוע מעולם לא פחד מהם ולא הוּלך שולל, הוא יכול היה להבין מצבים שבהם לא התנסה. משום כך, ”כראותו את ההמונים ריחם עליהם כי היו פצועים ועזובים כצאן ללא רועה” (מתי ט׳:36). בדומה לאביו, גילה ישוע אהבה והיה רחום וחנון (תהל׳ ק״ג:8).
4. כיצד הושפע ישוע למראה סבלם של אחרים?
4 כאשר ראה ישוע אנשים סובלים, הוא חש צורך להפגין כלפיהם אהבה. בזאת שיקף באופן מושלם את אהבתו של אביו. לאחר מסע הטפה נרחב עמדו ישוע ושליחיו ללכת אל מקום שומם ולנוח מעט. אך הואיל וריחם על ההמון שחיכה לו, פינה ישוע מזמנו כדי ”ללמד אותם דברים רבים” (מר׳ ו׳:30, 31, 34).
כיצד נוכל לחקות את אהבת יהוה
5, 6. כיצד עלינו להתייחס לזולת אם ברצוננו לחקות את אהבת אלוהים? הבא דוגמה. (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
5 נוכל לחקות את אהבת אלוהים ביחסנו לזולת. לדוגמה, נניח שצעיר משיחי, אשר נקרא לו רמי, חושב על אח קשיש אשר מתקשה לקרוא בשל ראייתו הלקויה ומתקשה ללכת מבית לבית במסגרת שירות השדה. רמי זוכר את דבריו של ישוע: ”מה שאתם רוצים שבני אדם יעשו לכם, כך עשו להם אתם” (לוקס ו׳:31). אז רמי שואל את עצמו, ’מה הייתי רוצה שיעשו עבורי?’ תשובתו הכנה היא, ’אני רוצה שישחקו אתי במשחקי כדור!’ אבל האח הקשיש אינו יכול לשחק. דבריו של ישוע מרמזים שעלינו לשאול את עצמנו, ’מה הייתי רוצה שהאחר יעשה למעני אם הייתי במצבו?’
6 רמי אינו קשיש, אבל הוא מסוגל לדמיין חוויות שלא חווה בעצמו. הוא מתבונן באח הקשיש ומקשיב לו בתשומת לב. אט אט מבין רמי מה חש אדם מבוגר אשר מתקשה לקרוא את המקרא או ללכת מבית לבית. כאשר חש רמי במצוקתו של האח המבוגר, הוא רואה איזו עזרה דרושה לו, והוא רוצה להיות לו לעזר. אנו יכולים לעשות את אותו הדבר. כדי לחקות את אהבת אלוהים עלינו לשים את עצמנו בנעליהם של אחינו (קור״א י״ב:26).
חקה את אהבתו של יהוה (ראה סעיף 7)
7. כיצד נוכל להכיר את האחר במידה כזו שנכאב את כאבו?
7 אין זה תמיד קל להבין את הכאב שחש האחר. רבים מתמודדים עם קשיים שמעולם לא חווינו. יש שסובלים מבחינה פיזית בשל פציעה, מחלה או זקנה, ויש שמתמודדים עם קשיים רגשיים בשל דיכאון, התקפי חרדה או צלקות נפשיות שנותרו בהם בעקבות התעללות. אחרים שייכים למשפחות מפולגות על רקע דתי או למשפחות חד־הוריות. כל אחד מתמודד עם בעיה כלשהי, ולרוב זו בעיה שאנו עצמנו לא חווינו. כיצד נוכל במקרה זה לחקות את אהבת אלוהים? עלינו להקשיב היטב לרענו עד אשר נבין את רגשותיו, לפחות במידה מסוימת. הדבר יניע אותנו לחקות את אהבת יהוה ולפעול על־פי הצורך הקיים. לכל אדם צורך שונה, אבל אולי יעלה בידינו להעניק עידוד רוחני ועזרה מעשית כלשהי (קרא רומים י״ב:15; פטרוס א׳. ג׳:8).
חקה את טוב לבו של יהוה
8. מה עזר לישוע לגלות טוב לב?
8 בן אלוהים אמר: ’האל העליון טוב לכפויי הטובה ולָרעים’ (לוקס ו׳:35). למעשה, ישוע חיקה את טוב לבו של אלוהים. מה עזר לישוע לעשות כן? הוא נהג בטוב לב על־ידי כך שחשב מראש כיצד דבריו ומעשיו עשויים להשפיע על רגשותיו של רעהו. לדוגמה, אישה שנודעה כחוטאת ניגשה אליו כשהיא בוכה ומרטיבה את רגליו בדמעותיה. ישוע הבחין בחרטתה וידע עד כמה תיפגע אם ייגרש אותה מעליו בגסות. על כן, הוא שיבח אותה וסלח לה. גם אל הפרוש שהביע מורת רוח ממה שקרה דיבר ישוע בטוב לב (לוקס ז׳:36–48).
9. מה יוכל לעזור לנו לחקות את טוב לבו של אלוהים? הבא דוגמה.
9 כיצד נוכל לחקות את טוב לבו של אלוהים? השליח פאולוס כתב: ”עבד האדון אינו צריך לריב, אלא להתנהג בעדינות עם כל אדם” (טימ״ב ב׳:24). אנשים המתנהגים בעדינות ובטקט יודעים איך להתמודד עם מצבים רגישים ולא לפגוע ברגשותיהם של אחרים. חשוב כיצד נוכל לנהוג בטוב לב במצבים הבאים: הממונה עלינו בעבודה אינו מבצע את עבודתו כראוי. כיצד נגיב? אח מגיע לאסיפה לראשונה אחרי חודשי היעדרות ארוכים. מה נאמר לו? בעל הבית בשירות אומר, ”אני עסוק מדי ואין לי זמן לדבר עכשיו”. האם נגלה התחשבות? בן או בת הזוג אומרים לנו, ”למה לא אמרת לי שיש לך תוכניות לשבת?” האם נגיב בטוב לב? אם נשים את עצמנו במקומם של אחרים וננסה לחשוב מראש כיצד דברינו עלולים להשפיע עליהם, נדע לדבר ולפעול בדרכים המשקפות את טוב לבו של יהוה (קרא משלי ט״ו:28).
חקה את חוכמתו של אלוהים
10, 11. מה יוכל לעזור לנו לחקות את חוכמת אלוהים? הבא דוגמה.
10 היכולת לדמיין תרחישים שלא עברנו יכולה גם לעזור לנו לחקות את חוכמתו של יהוה ולחשוב מה יהיו התוצאות הצפויות של מעשינו. חוכמה היא אחת התכונות העיקריות של יהוה, ואם הוא רוצה הוא יכול לצפות לפרטי פרטים מה יקרה בעקבות פעולות שונות. אין לנו היכולת לראות את הנולד באותה מידה, אבל כדאי שנחשוב על מה שעשוי לקרות כתוצאה ממה שאנו עומדים לעשות. בני ישראל לא חשבו על ההשלכות האפשריות של אי־ציותם לאלוהים. למרות כל מה שאלוהים עשה למענם, ידע משה שהם יעשו את הרע בעיני יהוה. באוזני כל קהל ישראל נשא שירה ובה המילים הבאות: ”גוי אובד עצות המה, ואין בהם תבונה. לו חכמו! ישכילו זאת. יבינו לאחריתם” (דב׳ ל״א:29, 30; ל״ב:28, 29).
11 כדי לחקות את חוכמתו של אלוהים, כדאי שנחשוב על התוצאות העשויות להיות למעשינו או אף נצייר אותן בדמיוננו. לדוגמה, אם אנו בתקופת חיזור עלינו להכיר בכוחה של המשיכה המינית. לעולם לא נתכנן תוכניות או נעשה דברים העלולים לסכן את יחסינו היקרים עם יהוה! במקום זאת, הבה נפעל בהתאם למילים הבאות שנכתבו ברוח הקודש: ”ערום [פיקח] ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו” (מש׳ כ״ב:3).
הימנע מהרהורים מזיקים
12. כיצד עלולים ההרהורים להזיק לנו?
12 הפיקח מודע לכך שהרהורים יכולים להיות כמו אש. אם מטפלים באש כהלכה היא יכולה להיות שימושית, לדוגמה לבישול אוכל. אבל כאשר היא יוצאת מכלל שליטה היא קטלנית. למשל, היא יכולה לשרוף בית ולקטול את דייריו. באותו אופן, ההרהורים יעילים אם הם עוזרים לנו לחקות את יהוה. אך הם עלולים להזיק אם הם מלבים תאוות לא־מוסריות. לדוגמה, אם אנו נוהגים לחשוב על מעשים פסולים, יכול הדבר להוביל אותנו למימוש הפנטזיות האלו. כן, השתעשעות במחשבות לא־מוסריות עלולה להיות קטלנית מבחינה רוחנית! (קרא יעקב א׳:14, 15).
13. איזה סגנון חיים אולי ראתה חוה בדמיונה?
13 ראה כיצד חוה, האישה הראשונה, פיתחה את התאווה לאכול מהפרי האסור של ”עץ הדעת טוב ורע” (בר׳ ב׳:16, 17). הנחש אמר לה: ”לא מות תמותון. כי יודע אלוהים כי ביום אכולכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע”. חוה ’ראתה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים’. מה הייתה התוצאה? ”ותיקח מפריו ותאכל. ותיתן גם לאישהּ עמה ויאכל” (בר׳ ג׳:1–6). הרעיון שהציג השטן בפני חוה ככל הנראה קסם לה. במקום שיגידו לה מה טוב ומה רע, היא תחליט זאת בעצמה. עד כמה מזיקה הייתה ההשתעשעות במחשבה זו! על־ידי בעלה החוטא אדם, ”נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות” (רומ׳ ה׳:12).
14. כיצד עוזר לנו המקרא להימנע מהתנהגות פסולה?
14 חטאה של חוה בגן עדן לא היה קשור לאי־מוסריות מינית. אך ישוע הזהיר מפני העסקת המחשבות בפנטזיות מיניות לא־מוסריות. הוא אמר: ”כל המתבונן ממושכות באישה מתוך תשוקה אליה, כבר נאף עמה בלבו” (מתי ה׳:28). בנוסף לכך, פאולוס הזהיר: ”אל תתכננו מראש איך להשביע את תאוות הבשר” (רומ׳ י״ג:14).
15. אילו אוצרות עלינו לאצור לעצמנו, ומדוע?
15 מצב מסוכן נוסף הוא לדמיין שאנו מתעשרים מאוד ובמקביל לכך להקדיש מעט תשומת לב לאלוהים. לאמיתו של דבר, עושרו של העשיר הוא ”כחומה נשגָבָה במשכיתו [בדמיונו]” (מש׳ י״ח:11). ישוע סיפר משל כדי להמחיש את מצבו העגום של אדם ”האוצר אוצרות בשביל עצמו ואינו חותר להיות עשיר בעיני אלוהים” (לוקס י״ב:16–21). יהוה שמח כאשר אנו עושים דברים המשביעים את רצונו (מש׳ כ״ז:11). עד כמה מאושרים אנו לדעת שהוא מרוצה מאתנו תודות לכך שאנו אוצרים לעצמנו ”אוצרות בשמיים”! (מתי ו׳:20) יחסים טובים עם יהוה הם ללא ספק האוצר היקר ביותר שיכול להיות לנו.
לרסן את הדאגות
16. מהי אחת הדרכים לרסן את הדאגות?
16 דמיין לעצמך את הדאגות הרבות שהיו לנו אם כל מעיינינו היו נתונים לצבירת ”אוצרות על הארץ” (מתי ו׳:19). ישוע סיפר משל כדי להראות ש”דאגות הסדר העולמי הזה ותעתועי העושר” עלולים לחנוק את בשורת המלכות (מתי י״ג:18, 19, 22). בין שהדאגות הן סביב כסף או סביב עניינים אחרים, יש אנשים שתמיד רואים בדמיונם את כל הדברים הרעים העלולים לקרות. אך דאגות לא־מרוסנות עלולות לגרום לנו נזק פיזי ורוחני. הבה נבטח ביהוה ונזכור כי ”דאגה בלב איש יַשְׁחֶנָה, ודבר טוב ישמחנה” (מש׳ י״ב:25). מילות עידוד חיוביות מצד אדם המבין אותנו יכולות לשמח את לבנו. שיחות נפש עם הורינו, עם בן או בת הזוג או עם חבר נאמן הרואה את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים יכולות להפחית את הדאגות.
17. כיצד עוזר לנו יהוה להתמודד עם דאגות?
17 איש אינו מבין את דאגותינו טוב יותר מיהוה. ”אל תהיו מודאגים לגבי שום דבר”, כתב פאולוס, ”אלא בכל דבר הציגו את בקשותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים בליווי הודיה; ושלום אלוהים הנשגב מכל בינה ישמור על לבבכם ועל שכלכם באמצעות המשיח ישוע” (פיל׳ ד׳:6, 7). חשוב על אלו העוזרים לנו להתגונן מפני נזק רוחני — אחינו לאמונה, זקני־הקהילה, העבד הנאמן, המלאכים, ישוע ויהוה עצמו.
18. כיצד יכולים ההרהורים לעזור לנו?
18 כפי שראינו, ההרהורים יכולים לעזור לנו לחקות את תכונות אלוהים, כגון אהבה (טימ״א א׳:11; יוח״א ד׳:8). אנו נהיה מאושרים אם נגלה אהבה אמיתית, נשקול את השלכות מעשינו ונימנע מדאגות העלולות לגזול את אושרנו. אם כן, הבה נעשה שימוש טוב ביכולת שהעניק לנו יהוה לדמיין את התקווה המצפה לנו בעתיד ולחקות את אהבתו, טוב לבו, חוכמתו ואושרו (רומ׳ י״ב:12).