משהו טוב יותר מעולם הזוהר

כעבור שנה התחלתי לשחק בסרטים וכיכבתי כמה פעמים בתפקיד הראשי.‏ כתבים רצו לראיין אותי,‏ צלמים רצו לצלם אותי ורבים רצו שאגיע להופעות בכורה,‏ טקסי פתיחה,‏ ארוחות צהריים וארוחות ערב.‏ תמיד הייתי באור הזרקורים.‏

אך עם הזמן הבנתי שהעולם הזה לא כל כך זוהר כמו שחשבתי.‏ שיחקתי בעיקר בסרטי פעולה,‏ וזה היה מסוכן.‏ בהונג קונג לא הרבו להשתמש בכפילים כפי שהיה מקובל בהוליווד,‏ ולכן עשיתי בעצמי את הפעלולים בסרטים שלי.‏ למשל,‏ ביצעתי קפיצה מעל מכונית תוך כדי רכיבה על אופנוע.‏ רבים מהסרטים שכיכבתי בהם היו לא־מוסריים ואלימים,‏ וחלקם היו בעלי אופי דמוני.‏

ב־1995 נישאתי למפיק סרטים.‏ אף שנראה היה שיש לי כל מה שצריך כדי להיות מאושרת — תהילה,‏ עושר ובעל אוהב — הייתי עצובה ומדוכאת.‏ החלטתי לפרוש מעולם המשחק.‏

זיכרונות מהאמונה שהייתה לי בילדותי

התחלתי להיזכר בערגה באמונה שהייתה לי כשהייתי ילדה קטנה.‏ באותם ימים אחותי ואני ביקרנו בכל שבת משפחה של עדי־יהוה.‏ האב,‏ ג׳ו מקגראת,‏ ערך עמנו ועם שלוש בנותיו שיעורי מקרא.‏ הייתה זו משפחה חמה ואוהבת,‏ ו”‏דוד ג׳ו”‏ נהג בכבוד באשתו ובבנותיו.‏ גם נהניתי ללכת אתם לאסיפותיהם הדתיות.‏ לעיתים הלכנו לכינוסים גדולים.‏ היו אלה זמנים מאושרים,‏ והרגשתי בטוחה בחברתם של עדי־יהוה.‏

אך בבית חוויתי חוויות קשות מאוד.‏ אורח חייו של אבי הסב לאמי כאב רב,‏ והיא שקעה בדיכאון עמוק.‏ כשהייתי בערך בת עשר,‏ אמי ניתקה את הקשר שלה עם עדי־יהוה.‏ אני המשכתי בדרך הזאת בלב חצוי ונטבלתי בגיל 17.‏ אך זמן קצר לאחר מכן התחלתי לבצע מעשים הנוגדים את ערכי המקרא והפסקתי להיות חלק מהקהילה.‏

החלטתי לחזור

זמן מה אחרי שהתחתנתי באו לבקר אותי שני עדי־יהוה מהקהילה המקומית ששירתו כזקני־קהילה.‏ הם הסבירו לי כיצד אוכל לחזור אל יהוה אלוהים ודאגו ששליחה ששמה סינדי תעזור לי בכך.‏ באותה תקופה האמונה שלי הייתה חלשה מאוד,‏ ולכן ביקשתי ממנה להוכיח לי שהמקרא הוא אכן דברו של אלוהים.‏ היא הראתה לי דוגמאות של נבואות מקראיות שהתגשמו.‏ הפכנו בהדרגה לחברות קרובות.‏ היא הציעה ללמד אותי את עיקרי האמונה המקראיים‏,‏ והסכמתי להצעתה.‏ לראשונה בחיי הבנתי שיהוה הוא אל אוהב החפץ שאהיה מאושרת.‏

כשהתחלתי שוב ללכת לאסיפות,‏ הבנתי שנעים לי יותר בחברת עדי־יהוה מאשר בחברת אנשים מתעשיית הסרטים.‏ אבל חוויות הילדות שלי גרמו לי להרגיש שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד,‏ ולא אהבתי את עצמי.‏ אחת מחברות הקהילה הראתה לי מתוך המקרא כיצד להתמודד עם הבעיות הרגשיות האלה,‏ ולמדתי כיצד לרכוש חברים אמיתיים.‏

משהו טוב בהרבה מעולם הזוהר

ב־1997 בעלי ואני עברנו להוליווד,‏ קליפורניה,‏ ארה״ב.‏ שם התחלתי להקדיש יותר זמן כדי לעזור לאנשים להפיק תועלת מהחוכמה שבדבר־אלוהים.‏ הוראת המקרא הסבה לי סיפוק רב יותר מאשר התהילה שקיבלתי בתור שחקנית וכוכבת סרטים.‏ לדוגמה,‏ בשנת 2002 פגשתי את שרי,‏ מכרה ותיקה מהונג קונג.‏ החיים שלנו היו דומים במובנים רבים.‏ היא הוכתרה למיס הונג קונג שנה לפניי.‏ למעשה,‏ כשזכיתי בתואר,‏ היא זו שהכתירה אותי.‏ גם היא הפכה לשחקנית קולנוע ולימים למפיקה.‏ היא עבדה עם במאים מפורסמים ועברה להוליווד.‏

כשנודע לי שארוסה של שרי לקה במפתיע בהתקף לב ומת,‏ חשתי צער עמוק.‏ היא לא מצאה שום נחמה בדת הבודהיסטית.‏ בדומה לי,‏ גם היא חיה חיים זוהרים שרבים רק חולמים עליהם.‏ אבל היא הייתה עצובה ולא יכלה לבטוח באיש.‏ התחלתי לחלוק עמה את מה שלמדתי מן המקרא,‏ אבל הרקע הבודהיסטי שלה הקשה עליה להעריך את מה שסיפרתי לה.‏

יום אחד בשנת 2003,‏ כששרי הפיקה סרט בוונקובר שבקנדה,‏ היא התקשרה אליי.‏ היא אמרה לי בהתרגשות שבזמן שנהגה ברכב והתפעלה מהנוף והטבע,‏ היא התחילה פתאום להתפלל בקול:‏ ”‏מיהו אל האמת?‏ מה השם שלך?‏”‏ באותו רגע בדיוק היא חלפה ליד אולם מלכות וראתה את השם יהוה.‏ היא הרגישה שזו הייתה תשובה מאלוהים ורצתה להיפגש עם עדי־יהוה מהר ככל האפשר.‏ ביררתי כמה פרטים,‏ ותוך מספר ימים היא הגיעה לאסיפה של קהילת דוברי סינית בוונקובר.‏

‏”‏לאנשים האלה באמת אכפת ממני”‏,‏ אמרה לי שרי לאחר מכן.‏ ”‏אני יכולה לספר להם איך אני מרגישה”‏.‏ שמחתי לשמוע זאת כי אף פעם לא היו לה חברים בתעשיית הסרטים.‏ שרי המשיכה להגיע לאסיפות.‏ אולם בשנת 2005 היא חתמה על חוזה להפקת שני סרטי עלילה בסין,‏ ולכן הייתה צריכה לחזור להונג קונג.‏ למרבה השמחה,‏ ב־2006 הקדישה שרי את חייה ליהוה ונטבלה בכינוס של עדי־יהוה בהונג קונג.‏ היא רצתה לעשות יותר בשירות יהוה,‏ אך עבודתה בתעשיית הסרטים הקשתה עליה מאוד,‏ והיא הרגישה אומללה.‏

השמחה שבהושטת עזרה לזולת

ב־2009 השתנו חייה של שרי מן הקצה אל הקצה.‏ היא החליטה לפרוש מתעשיית הסרטים כדי לשרת את יהוה במלוא זמנה.‏ היא רכשה חברים רבים בקהילה של עדי־יהוה והחלה להקדיש את מרב זמנה להכרזת הבשורה הטובה על המלכות.‏ מאמציה לעזור לאנשים למצוא דרך חיים טובה יותר הסבו לה סיפוק אמיתי (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

בהמשך החליטה שרי ללמוד נפאלית כדי לתמוך בקבוצה הולכת וגדלה של עדי־יהוה דוברי נפאלית בהונג קונג.‏ רבים מתעלמים מהנפאלים בהונג קונג או אפילו בזים להם מפני שהם בקושי יודעים אנגלית או סינית ובשל מנהגיהם השונים.‏ שרי אמרה לי שהיא מאוד נהנית לעזור להם להבין את המקרא.‏ לדוגמה,‏ באחד הימים כשבישרה מבית לבית,‏ היא פגשה אישה נפאלית שידעה מעט על ישוע,‏ אך כלל לא הכירה את אלוהי האמת יהוה.‏ שרי הראתה לה מתוך המקרא שישוע התפלל לאביו שבשמיים.‏ כשאותה אישה הבינה שהיא יכולה להתפלל לאלוהי האמת ששמו יהוה,‏ היא פתחה את לבה לבשורה הטובה.‏ בהמשך בעלה ובתה החלו גם הם ללמוד את המקרא (‏תהלים פ״ג:‏19;‏ לוקס כ״ב:‏41,‏ 42‏)‏.‏

כשראיתי ששרי מפיקה הנאה רבה מכך שהיא מקדישה את מרב זמנה להכרזת הבשורה,‏ שאלתי את עצמי:‏ ’‏מה מונע ממני לעשות את מה שהיא עושה?‏’‏ באותה תקופה גם אני התגוררתי בהונג קונג.‏ החלטתי לארגן מחדש את חיי כדי שאוכל לעסוק יותר בהוראת האמת המקראית.‏ שמתי לב שכשאני מקשיבה לאנשים ועוזרת להם להבין את דבר־אלוהים,‏ זה מסב לי שמחה אמיתית.‏

לדוגמה,‏ למדתי את המקרא עם אישה וייטנאמית שתמיד הייתה עצובה.‏ הרבה פעמים ראיתי שיש לה דמעות בעיניים.‏ אבל היום היא מלאת שמחת חיים ונהנית להתרועע עם הקהילה.‏

שרי ואני מצאנו משהו טוב בהרבה מעולם הזוהר.‏ כשהיינו חלק מתעשיית הסרטים היו לנו ריגושים ותהילה.‏ אך כשאנו מלמדות אחרים על יהוה אלוהים,‏ אנו שואבות מכך סיפוק רב יותר כי פעילות זו מסבה לו כבוד.‏ אנו רואות מניסיוננו עד כמה נכונות המילים שאמר ישוע:‏ ”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏)‏.‏