חזק את אמונתך בדברים המקווים
”האמונה היא הציפייה הוודאית לדברים המקווים” (עב׳ י״א:1).
1, 2. (א) במה שונה התקווה שבה מחזיקים המשיחיים האמיתיים מהתקוות שיש לאנשים בעולם השטן? (ב) באילו שאלות חשובות נדון כעת?
איזו תקווה נפלאה יש למשיחיים האמיתיים! בין שאנו משוחים ובין שאנו מקרב ’הכבשים האחרים’, כולנו מחזיקים בתקווה לחזות בהתגשמות מטרתו המקורית של יהוה ובקידוש שמו (יוח׳ י׳:16; מתי ו׳:9, 10). אלו הדברים החשובים ביותר שניתן לייחל להם. אנו גם משתוקקים לקבל את הגמול המובטח של חיי הנצח כחלק מ’השמיים החדשים’ או ’הארץ החדשה’ (פט״ב ג׳:13). בינתיים אנו תקווה שעמו של אלוהים ימשיך ליהנות משגשוג רוחני.
2 גם למי שמהווים חלק מעולמו של השטן יש תקוות שונות, אך הם אינם בטוחים אם הן אי פעם יתממשו. לדוגמה, מיליוני מהמרים מקווים לזכות בלוטו אף שהם יודעים שסיכויי הזכייה קלושים. אולם אמונה אמיתית היא ”הציפייה הוודאית” לתקוותנו המשיחית (עב׳ י״א:1). ייתכן שאתה שואל את עצמך כיצד תוכל לחזק את אמונתך בדברים שאתה מצפה להם, ואיזו תועלת יש באמונה חזקה בדברים המקווים.
3. על איזו עובדה מבוססת האמונה המשיחית?
3 כאנשים חוטאים איננו נולדים עם אמונה, ותכונה זו אינה מתפתחת מאליה. האמונה המשיחית היא פרי שמניבה רוח קודשו של אלוהים בלב עניו (גל׳ ה׳:22). במקרא לא נאמר שליהוה יש אמונה או שהוא זקוק לאמונה. הואיל ויהוה הוא האל הכול יכול וכליל החוכמה, אין דבר היכול למנוע ממנו לממש את מטרתו. אבינו השמימי כה בטוח בהתגשמות הבטחותיו, שהוא מתייחס אליהן כאילו הן כבר התממשו. לכן הוא אומר: ”הן התגשמו!” (קרא ההתגלות כ״א:3–6.) האמונה המשיחית נובעת מן העובדה שיהוה הוא ”האל הנאמן” אשר תמיד מגשים את הבטחותיו (דב׳ ז׳:9).
ללמוד מאנשי אמונה בימי קדם
4. באיזו תקווה החזיקו גברים ונשים בעלי אמונה מהתקופה הטרום משיחית?
4 פרק י״א באיגרת אל העברים מזכיר את שמותיהם של 16 גברים ונשים שנודעו באמונתם. מחבר האיגרת כתב בהשראת אלוהים שהם ורבים אחרים ”קיבלו עדות חיובית בזכות אמונתם” (עב׳ י״א:39). לכל אותם אנשים הייתה ”הציפייה הוודאית” שאלוהים יקים את ’הזרע’ המובטח על מנת למגר את מרד השטן ולהגשים את מטרתו המקורית של יהוה (בר׳ ג׳:15). אותם נאמנים מתו לפני ש’הזרע’ המובטח, ישוע המשיח, סלל את הדרך לחיים שמימיים (גל׳ ג׳:16). עם זאת, הודות לכך שהבטחותיו של יהוה לעולם אינן מכזיבות, הם יוקמו לתחייה כדי לחיות בגן עדן ארצי כבני אדם מושלמים (תהל׳ ל״ז:11; יש׳ כ״ו:19; הוש׳ י״ג:14).
5, 6. במה תלו אברהם ומשפחתו את תקוותם, וכיצד הם שמרו על אמונה חזקה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
5 בעברים י״א:13 נאמר על כמה אנשים מהתקופה הטרום משיחית: ”כל אלה דבקו באמונה עד מותם, אף־על־פי שלא זכו בדברים שהובטחו, אך ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה”. אחד האנשים הללו היה אברהם. האם התקווה המשמחת לחיות תחת שלטונו של ’הזרע’ המובטח הייתה צלולה בשכלו? ישוע השיב בבירור על שאלה זו כאשר אמר למתנגדיו: ”אברהם אביכם שמח עד מאוד בתקווה לראות את יומי, ואכן ראה אותו ושמח” (יוח׳ ח׳:56). ניתן לומר את אותו הדבר באשר לשרה, יצחק, יעקב ורבים אחרים שתלו את תקוותם במלכות העתידית, ”אשר אדריכלה ומקימה הוא אלוהים” (עב׳ י״א:8–11).
6 כיצד שמרו אברהם ומשפחתו על חוסן אמונתם? הם קרוב לוודאי למדו על אלוהים מאנשי אמונה מבוגרים יותר, מהתגלויות אלוהיות או באמצעות כתבים מהימנים קדומים. חשוב מכך, הם לא שכחו את מה שהם למדו, אלא הוקירו את הבטחותיו ודרישותיו של אלוהים והרהרו בהן. גברים ונשים אלה היו כה בטוחים שתקוותם תתממש שהם היו מוכנים לסבול כל קושי כדי לשמור אמונים לאלוהים.
7. אילו אמצעים מספק לנו יהוה ברוב טובו כדי לסייע לנו לפתח אמונה חזקה, וכיצד עלינו לנצל את האמצעים הללו?
7 על מנת לסייע לנו להישאר חזקים באמונה סיפק לנו יהוה ברוב טובו את דברו הכתוב בשלמותו. כדי להיות ’מאושרים’ ו’להצליח’, עלינו לקרוא בדבר־אלוהים באופן קבוע, ואם אפשר מדי יום. (תהל׳ א׳:1–3; קרא מעשי השליחים י״ז:11.) בנוסף, בדומה למשרתי יהוה מהתקופה הטרום משיחית, עלינו תמיד להרהר בהבטחותיו של אלוהים ולציית לדרישותיו. יהוה גם מברך אותנו בשפע מזון רוחני שאנו מקבלים באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45). לכן אם נוקיר את מה שאנו לומדים דרך האמצעים הרוחניים שמספק לנו יהוה, נהיה כאותם אנשי אמונה מימי קדם שהייתה להם ’ציפייה ודאית’ להתממשות תקוות המלכות.
8. כיצד יכולות התפילות לחזק את אמונתנו?
8 כמו כן, התפילות היו גורם מפתח שסייע לעדים מהתקופה הטרום משיחית לשמור על חוסן אמונתם. אמונתם התחזקה כשהם ראו כיצד השיב אלוהים לתפילותיהם (נחמ׳ א׳:4, 11; תהל׳ ל״ד:5, 16, 18; דנ׳ ט׳:19–21). גם אנו יכולים לשטוח את דאגותינו בפני יהוה בביטחון מלא שהוא ישמע אותנו וייסוך בנו את הכוח לעמוד איתן ולשמור על שמחתנו. כשתפילותינו זוכות למענה, אמונתנו הולכת ומתחזקת. (קרא יוחנן א׳. ה׳:14, 15.) מאחר שהאמונה היא אחד ממרכיבי פרי הרוח, עלינו ’להמשיך לבקש’ את רוח אלוהים, כפי שהורה לנו ישוע (לוקס י״א:9, 13).
9. בנוסף לתפילות שאנו נושאים עבור עצמנו, עבור מי עלינו להתפלל?
9 אולם איננו צריכים להתפלל לאלוהים רק כדי לבקש עזרה. אנו יכולים להודות ליהוה ולהלל אותו מדי יום על ’נפלאותיו’ אשר ”עצמו מִסַפֵּר” (תהל׳ מ׳:6). כמו כן, תפילותינו צריכות להראות שאנו זוכרים ”את הנתונים בכבלי מאסר כאילו גם [אנו] במאסר אתם”. עלינו גם להתפלל למען אחינו ברחבי העולם, בייחוד למען ”מי שמנהיגים [אותנו]”. זה אכן נוגע ללב לראות כיצד עונה יהוה לתפילותינו המשותפות (עב׳ י״ג:3, 7).
הם סירבו להתפשר
10. אילו משרתי אלוהים סירבו להתפשר על אמונתם, ומה נסך בהם את הכוח לעשות כן?
10 בפרק י״א באיגרת אל העברים מתאר השליח פאולוס ניסיונות שחוו משרתי אלוהים רבים מבלי לנקוב בשמם. לדוגמה, השליח כותב על נשים יראות אלוהים שאיבדו את בניהן, אך קיבלו אותם חזרה כשהם קמו לתחייה. אחרי כן הוא מזכיר אחרים אשר ”סירבו להשתחרר במחיר כופר כלשהו, וזאת למען ישיגו תחייה טובה יותר” (עב׳ י״א:35). אף שאיננו יכולים לדעת בוודאות על מי דיבר פאולוס, היו אנשים כמו נבות וזכריה שנסקלו למוות מפני שצייתו לאלוהים ועשו את רצונו (מל״א כ״א:3, 15; דה״ב כ״ד:20, 21). אין ספק שלדניאל ולרעיו הייתה ההזדמנות ”להשתחרר” אילו היו מתפשרים על תומתם. אך בזכות אמונתם בכוחו של אלוהים, הם כביכול ”סגרו פי אריות” ו”השביתו את כוח האש” (עב׳ י״א:33, 34; דנ׳ ג׳:16–18, 20, 28; ו׳:14, 17, 22–24).
11. אילו ניסיונות חוו חלק מהנביאים בשל אמונתם?
11 בשל אמונתם, נביאים כגון מיכיהו וירמיהו ”נוסו בלעג... ובבתי סוהר”. אחרים, כגון אליהו, ”נעו ונדו במדבריות ובהרים ובמערות ובמאורות הארץ”. כל אותם אנשים עמדו איתן מפני שהייתה להם ’ציפייה ודאית לדברים המקווים’ (עב׳ י״א:1, 36–38; מל״א י״ח:13; כ״ב:24–27; יר׳ כ׳:1, 2; כ״ח:10, 11; ל״ב:2).
12. מי הציב את המופת הגדול מכול לעמידה בניסיונות, ומה סייע לו בכך?
12 לאחר שסיפר פאולוס על גברים ונשים בעלי אמונה, הוא הבליט את המופת הגדול מכול — אדוננו ישוע המשיח. בעברים י״ב:2 נאמר: ”בעד השמחה שהייתה ערוכה לפניו עמד בסבל בהיותו על עמוד הוקעה כשהוא בז לחרפה, וישב לימין כס האלוהים”. ואכן, עלינו ’לבחון היטב’ את האמונה המופתית שגילה ישוע לנוכח הניסיון הקשה מכול. (קרא עברים י״ב:3.) בדומה לישוע, היו משיחיים קדומים, כגון התלמיד אנטיפס, שמתו על מזבח אמונתם מפני שסירבו להפר את תומתם (ההת׳ ב׳:13). הם נועדו לקום לתחייה בשמיים — גמול שעולה על ’התחייה הטובה יותר’ שלה ציפו אנשי אמונה מימי קדם (עב׳ י״א:35). זמן מה לאחר לידת המלכות בשנת 1914, כל אותם משוחים נאמנים, אשר ישנו את שנת המוות, הוקמו לתחייה בגוף רוחני כדי למלוך לצד ישוע על האנושות (ההת׳ כ׳:4).
אנשי אמונה בני זמננו
13, 14. אילו ניסיונות חווה רודולף גרייכן, ומה סייע לו לעמוד איתן?
13 מיליוני משרתי אלוהים בני זמננו מחקים את דוגמתו של ישוע על־ידי כך שהם מתמקדים בתקוותם ואינם מאפשרים לניסיונות להחליש את אמונתם. תן דעתך לדוגמתו של רודולף גרייכן, אשר נולד בגרמניה בשנת 1925. הוא נזכר שעל קירות ביתו היו תלויות תמונות המתארות מאורעות מן המקרא. ”באחת התמונות”, הוא כתב, ”היו הזאב והכבש, הגדי והנמר, העגל והאריה — כולם חיים בשלום, ונער צעיר מוביל אותם. ... תמונות אלה הותירו בי רושם עמוק” (יש׳ י״א:6–9). חרף שנים רבות של רדיפות אכזריות, תחילה מצד הגסטאפו הנאצי ובהמשך מצד השטאזי (המשטרה הקומוניסטית בגרמניה המזרחית), רודולף מעולם לא חדל להאמין שכדור הארץ יהפוך לגן עדן.
14 רודולף חווה ניסיונות קשים נוספים. אמו היקרה מתה ממחלת הטיפוס במחנה הריכוז רַוֶנְסבּריק; הוא גם גילה שאביו נחלש באמונה וחתם על מסמך התכחשות להיותו עד־יהוה. לאחר ששוחרר רודולף מהמאסר, הוא קיבל את הזכות לשרת כמשגיח נפה ובהמשך הוזמן לבית־ספר גלעד. הוא התמנה לשליח בצ׳ילה, וגם שם שירת כמשגיח נפה. אולם טרם תמו ניסיונותיו של רודולף. שנה לאחר שהתחתן עם פטסי, ששירתה גם היא כשליחה, איבדו בני הזוג את בתם התינוקת. מאוחר יותר נפטרה אשתו האהובה, והיא בת 43 בלבד. רודולף עמד איתן בכל הניסיונות הללו, ועל אף גילו המתקדם ומגבלותיו הבריאותיות, הוא שירת כחלוץ רגיל וכזקן־קהילה כשסיפור חייו התפרסם בהוצאת המצפה מ־1 באוגוסט 1997, עמודים 20–25.[1]
15. הזכר דוגמאות בנות זמננו של עדי־יהוה העומדים איתן ברדיפות מבלי לאבד את שמחתם.
15 עדי־יהוה ממשיכים לשמוח בתקוותם חרף רדיפות קשות ומתמשכות. לדוגמה, רבים מאחינו ואחיותינו נתונים במאסר באריתריאה, בדרום קוריאה ובסינגפור, ברוב המקרים בשל ציותם להוראתו של ישוע שלא לאחוז בחרב (מתי כ״ו:52). בין מאות האסירים נמנים איסַק, נֵגֶדֵה ופאולוס הנמצאים במחנה כליאה באריתריאה זה למעלה מ־20 שנה! מאותם אחים נשללה החירות לתמוך בהוריהם הקשישים ולהינשא, אך הם נשארו נאמנים חרף התעללות קשה. ארשת הפנים החיובית שלהם, כפי שניתן לראות באתר האינטרנט שלנו jw.org, מעידה על אמונתם האיתנה. אפילו הסוהרים שלהם רוחשים להם כבוד.
האם אתה מפיק תועלת מדוגמתם של אנשי אמונה בני זמננו בקהילתך? (ראה סעיפים 15, 16)
16. כיצד יכולה אמונה חזקה להגן עליך?
16 רוב משרתי יהוה אינם מתנסים ברדיפות עזות. הם מתמודדים עם מבחני אמונה אחרים. רבים שרויים בעוני או סובלים בשל מלחמות אזרחים או אסונות טבע. אחרים ויתרו על חיי נוחות או תהילה בעולם הזה בדומה למשה והאבות. הם נאבקים כדי לא לאמץ סגנון חיים חומרני ואנוכי. מה מאפשר להם לעשות כן? אהבתם ליהוה ואמונתם החזקה בהבטחתו לתקן את כל העוולות ולהעניק למשרתיו הנאמנים את גמול חיי הנצח בעולם חדש שבו תשרור צדקה (קרא תהלים ל״ז:5, 7, 9, 29).
17. מה אתה נחוש לעשות, ובמה נדון במאמר הבא?
17 במאמר זה ראינו כיצד הרהורים בהבטחותיו של אלוהים ותפילות קבועות יסייעו לנו להישאר חזקים באמונה. כך יעלה בידנו לעמוד איתן במבחני אמונה ולהתמקד בתקוותנו המשיחית כשלבנו מלא ב’ציפייה ודאית’. אך על־פי המקרא האמונה כרוכה ביותר מכך, ובזאת נדון במאמר הבא.
^ [1] (סעיף 14) ראה גם המאמר ”למרות הניסיונות לא אבדה תקוותי” מהוצאת עורו! מ־8 במאי 2002, שבו מופיע סיפור חייו של אנדרה האנאק מסלובקיה.