להיות חבר כשנשקפת סכנה לחברות

חברים טובים הם אוצר יקר,‏ וחברות מתמשכת אינה נוצרת מאליה.‏ אבל אם החברות בסכנה,‏ איך אפשר להצילה?‏ נוכל ללמוד רבות מכמה אנשים המוזכרים במקרא,‏ אשר נהנו מחברות אמיתית שבשלב מסוים הייתה בסכנה.‏

כשחבר עושה טעות

לדוד,‏ שהיה רועה צאן ומלך,‏ היו ללא ספק חברים טובים.‏ כשאנו חושבים על חבריו,‏ אנו מייד נזכרים ביהונתן (‏שמ״א י״ח:‏1‏)‏.‏ אך היו לו חברים נוספים,‏ כמו נתן הנביא.‏ המקרא אינו מציין מתי בדיוק נרקמה ידידותם.‏ אבל בשלב מסוים הפך נתן לאיש סודו של דוד.‏ דוד רצה לבנות בית ליהוה.‏ הוא ודאי הוקיר את דעתו של חברו נתן וראה בו אדם שהייתה עליו רוח יהוה (‏שמ״ב ז׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

אולם אירע מקרה שאיים על חברותם.‏ דוד המלך נאף עם בת שבע ובהמשך הביא למותו של בעלה אוריה (‏שמ״ב י״א:‏2–21‏)‏.‏ במשך שנים רבות היה דוד נאמן ליהוה ופעל בצדקה.‏ אך לפתע הוא ביצע את החטא האיום הזה!‏ מה קרה למלך הטוב ההוא?‏ האם הוא לא הבין את חומרת מעשיו?‏ האם הוא חשב שיצליח להסתיר את חטאו מאלוהים?‏

מה יעשה נתן?‏ האם הוא יחכה שמישהו אחר יזכיר את העניין בפני המלך?‏ אחרים ידעו כיצד הביא דוד למותו של אוריה.‏ לכן מדוע שנתן יתערב ויסכן את ידידותם ארוכת הימים?‏ אם נתן ידבר על כך עם המלך,‏ הוא אף עלול לסכן את חייו.‏ אחרי הכול,‏ דוד כבר הביא למותו של אוריה,‏ שהיה אדם חף מפשע.‏

אולם נתן היה דוברו של אלוהים.‏ הנביא ידע שאם לא יפצה את פיו,‏ יחסיו עם דוד לא יהיו כתמול שלשום והוא יסבול מייסורי מצפון.‏ חברו דוד בחר בדרך שהייתה למורת רוחו של יהוה.‏ המלך נזקק נואשות לעזרה לחזור לדרך הישר.‏ הוא נזקק לחבר אמיתי.‏ נתן היה חבר כזה.‏ הוא בחר להציג את הנושא באמצעות משל שיכול לגעת ללבו של הרועה לשעבר.‏ נתן העביר את מסר אלוהים בצורה שעזרה לדוד להבין את חומרת מעשיו והניעה אותו לפעולה (‏שמ״ב י״ב:‏1–14‏)‏.‏

כיצד תנהג אם חברך יעשה טעות גדולה או יבצע חטא חמור?‏ אולי תתפתה לחשוב שאם תיגש אליו כדי לדבר אתו על טעותו,‏ תיהרס ידידותכם.‏ אולי גם תחשוב שאם תדווח על חטאו לזקני־הקהילה היכולים להושיט לו עזרה רוחנית,‏ זה יעיד על בגידה בחברותכם.‏ מה תעשה?‏

ג׳אני,‏ שהוזכר קודם לכן,‏ מספר:‏ ”‏הבנתי שמשהו השתנה.‏ מאוריציו לא היה פתוח אתי כמו בעבר.‏ החלטתי לגשת אליו,‏ למרות שהיה לי ממש קשה לעשות זאת.‏ חשבתי לעצמי:‏ ’‏מה אני כבר יכול לחדש לו?‏ אני מפחד מהתגובה שלו’‏.‏ אבל כשנזכרתי בכל מה שהוא לימד אותי,‏ הצלחתי לאזור אומץ לדבר אתו.‏ זה מה שמאוריציו עשה בשבילי כשהייתי צריך עזרה.‏ לא רציתי לאבד חבר,‏ אבל רציתי לעזור לו כי אכפת לי ממנו”‏.‏

מאוריציו אומר:‏ ”‏ג’‏אני דיבר בכנות — והוא צדק.‏ ידעתי שההשלכות של הבחירות הגרועות שלי לא היו באשמתו ולא באשמת יהוה.‏ לכן קיבלתי את המוסר,‏ ועם הזמן השתקמתי מבחינה רוחנית”‏.‏

כשחבר נמצא במצוקה

לדוד היו חברים נוספים שדבקו בו בנאמנות בזמנים קשים.‏ אחד מהם היה חושַי.‏ המקרא מתאר אותו כ”‏רֵעֶה דוד”‏ (‏שמ״ב ט״ז:‏16;‏ דה״א כ״ז:‏33‏)‏.‏ ייתכן שהוא היה שר וחבר קרוב של המלך,‏ אדם שמילא לעיתים משימות סודיות.‏

כשאבשלום בן דוד תפס את המלוכה,‏ רבים מקרב בני ישראל צידדו באבשלום,‏ אך לא כך עשה חושי.‏ כשדוד היה במנוסה,‏ חושי הגיע אליו.‏ דוד נפגע עמוקות מבוגדנות בנו שלו ומבוגדנותם של כמה מאנשי אמונו.‏ אולם חושי נותר נאמן והיה מוכן לסכן את חייו כדי למלא משימה שתביא לקץ הקנוניה.‏ חושי לא עשה זאת רק מתוך רגש של חובה מתוקף תפקידו כשר.‏ הוא הוכיח שהוא חבר נאמן (‏שמ״ב ט״ו:‏13–17,‏ 32–37;‏ ט״ז:‏15 עד י״ז:‏16‏)‏.‏

עד כמה מחמם את הלב לראות שהאחים והאחיות כיום מאוחדים ללא תלות בתפקידיהם בקהילה.‏ התנהגותם למעשה אומרת:‏ ”‏אני לא חבר שלך כי אני חייב,‏ אלא כי אתה חשוב לי”‏.‏

חווייתו של פדריקו מוכיחה את אמיתות הדבר.‏ תודות לעזרתו של חברו היקר אנטוניו הוא התמודד בהצלחה עם תקופה קשה בחייו.‏ פדריקו מספר:‏ ”‏כשאנטוניו עבר לקהילה שלנו,‏ מייד הפכנו לחברים.‏ שנינו היינו משרתים עוזרים ונהנינו לשרת יחדיו.‏ זמן קצר לאחר מכן הוא מונה לזקן־קהילה.‏ הוא לא היה רק חבר,‏ אלא גם אדם רוחני שראיתי בו דוגמה לחיקוי”‏.‏ בשלב מסוים פדריקו עשה צעד פסול.‏ הוא מייד ביקש עזרה רוחנית,‏ אבל הוא כבר לא היה כשיר לשרת כחלוץ וכמשרת עוזר.‏ כיצד נהג אנטוניו?‏

פדריקו נזכר:‏ ”‏יכולתי לראות שאנטוניו כאב את כאבי.‏ הוא ניסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי לעזור לי מבחינה רגשית.‏ היה לו מאוד חשוב שאתאושש רוחנית,‏ והוא אף פעם לא עזב אותי.‏ הוא עודד אותי להשתקם מבחינה רוחנית ולא לוותר”‏.‏ אנטוניו מספר:‏ ”‏הקדשתי יותר זמן לפדריקו.‏ רציתי שהוא ירגיש חופשי לדבר אתי על כל דבר,‏ אפילו על הכאב שלו”‏.‏ למרבה השמחה,‏ לימים פדריקו חזר לאיתנו ומונה מחדש לחלוץ ולמשרת עוזר.‏ אנטוניו אומר:‏ ”‏אף־על־פי שאנחנו משרתים עכשיו בקהילות שונות,‏ אנחנו קרובים אחד לשני יותר מתמיד”‏.‏

האם תחוש נבגד?‏

כיצד תרגיש אם חבר קרוב יפנה לך עורף כשתזדקק לו יותר מכול?‏ מצב זה יסב לך כאב רב מאין כמוהו.‏ האם תהיה מסוגל לסלוח לו?‏ האם ידידותכם תחזור להיות חזקה כבעבר?‏

חשוב על מה שאירע לישוע בימיו האחרונים עלי אדמות.‏ הוא הקדיש זמן רב לשליחיו הנאמנים,‏ ושררה ביניהם אחדות מיוחדת.‏ ישוע קרא להם חברים,‏ ולא בכדי (‏יוח׳ ט״ו:‏15‏)‏.‏ אך מה אירע כאשר הוא נעצר?‏ השליחים ברחו.‏ קודם לכן הכריז פטרוס בגלוי שהוא לעולם לא ינטוש את אדונו.‏ אבל בעצם הלילה ההוא התכחש פטרוס לכך שהוא מכיר את ישוע!‏ (‏מתי כ״ו:‏31–33,‏ 56,‏ 69–75‏)‏.‏

ישוע ידע שהוא יתמודד עם מבחנו הסופי לבדו.‏ עם זאת,‏ הייתה לו סיבה לחוש מאוכזב,‏ ואף פגוע.‏ אך מהשיחה שהייתה לו עם תלמידיו מספר ימים לאחר תחייתו עולה שהוא לא חש ולוּ שמץ של אכזבה,‏ מרירות או צער.‏ ישוע לא ראה כל צורך למנות את מחדלי תלמידיו,‏ לרבות מה שעשו בליל מעצרו.‏

אדרבה,‏ ישוע הראה לפטרוס ולשאר השליחים שהוא בוטח בהם.‏ כאות לאמונו בהם הוא סיפק להם הנחיות לביצוע פעילות ההוראה החשובה ביותר בהיסטוריה.‏ ישוע המשיך לראות בשליחיו חברים.‏ אהבתו הטביעה בהם חותם עמוק.‏ הם גמרו אומר לעשות כל מאמץ שלא לאכזב שוב את אדונם.‏ והם אכן מילאו בהצלחה את המשימה שהוא הטיל על כל תלמידיו (‏מה״ש א׳:‏8;‏ קול׳ א׳:‏23‏)‏.‏

אחות ששמה אלווירה זוכרת היטב כיצד התנהגה חברתה הקרובה ג׳וליאנה כשהתעוררה ביניהן בעיה.‏ ”‏כשהיא אמרה לי שהיא נפגעה ממה שעשיתי”‏,‏ מספרת אלווירה,‏ ”‏הרגשתי איום ונורא.‏ הייתה לה כל זכות לכעוס.‏ אבל מה שהרשים אותי היה שמעל הכול היא דאגה לי וחששה מהתוצאות שיהיו להתנהגותי.‏ אני תמיד אעריך אותה על כך שהיא לא התמקדה בעובדה שפגעתי בה,‏ אלא בנזק שעשיתי לעצמי.‏ הודיתי ליהוה שיש לי חברה שהציבה את טובתי לפני רגשותיה”‏.‏

לסיום,‏ כיצד נוהג חבר טוב כשנשקפת סכנה לחברות?‏ הוא יהיה מוכן בעת הצורך לשוחח עם חברו באדיבות אך בצורה ברורה.‏ בדומה לנתן וחושי,‏ חבר זה יהיה נאמן גם בתקופות קשות.‏ ובדומה לישוע הוא יהיה מוכן לסלוח.‏ האם אתה חבר כזה?‏