”שופט כל הארץ” תמיד נוהג בצדק
”הצור תמים [מושלם] פועלו, כי כל דרכיו משפט [צדק]” (דב׳ ל״ב:4).
1. כיצד ביטא אברהם את ביטחונו בחוש הצדק של יהוה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
”השופט כל הארץ לא יעשה משפט?” (בר׳ י״ח:25) בשאלה זו ביטא אברהם את ביטחונו בכך שמשפטו של יהוה על סדום ועמורה יהיה צודק לחלוטין. אברהם היה משוכנע שיהוה לעולם לא יפעל בחוסר צדק ו’ימית צדיק עם רשע’. מנקודת מבטו של אברהם ”חלילה” ליהוה לעשות כן, כלומר לא יעלה על הדעת שהוא ינהג כך. כ־400 שנה לאחר מכן אמר יהוה לגבי עצמו: ”הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול; צדיק וישר הוא” (דב׳ ל״א:19; ל״ב:4).
2. מדוע לא ייתכן שיהוה ינהג בחוסר צדק?
2 מדוע היה אברהם בטוח שיהוה תמיד יעשה משפט צדק? מפני שיהוה הוא המופת הנעלה מכול למשפט וצדקה. למעשה, המילים ”משפט” ו”צדקה” במקרים רבים מופיעות יחד בתנ״ך, והן בעלות משמעות דומה. הואיל ויהוה הוא זה שקובע מהו הסטנדרט לצדקה, השקפתו תמיד הוגנת. כמו כן, על־פי דברו הכתוב, הוא ”אוהב צדקה ומשפט” (תהל׳ ל״ג:5).
3. הזכר דוגמה לחוסר צדק בעולם של ימינו.
3 ישרי הלב מתנחמים מן הידיעה שיהוה תמיד נוהג בצדק, שהרי העולם רווי באי־צדק. אנשים לעיתים נופלים קורבן לעוול משווע. למשל, יש שהורשעו ונאסרו על לא עוול בכפם. רק בעקבות בחינה מחודשת של המקרה שלהם בעזרת ראיות דנ״א, חלקם שוחררו לאחר שריצו עשרות שנות מאסר עבור פשעים שהם לא ביצעו. מאסרים לא־צודקים הם מקור לתסכול וזעם. עם זאת, בעיני המשיחיים קיים סוג נוסף של אי־צדק העלול להיות קשה אף יותר.
בתוך הקהילה
4. כיצד אמונתו של המשיחי עשויה להיבחן?
4 המשיחיים מודעים לכך שהם עלולים לסבול מחוסר צדק מצד אנשים שאינם חברי הקהילה המשיחית. אולם אמונתנו עשויה להיבחן כשאנו סבורים שנגרם לנו עוול או חושבים שנעשה אי־צדק במסגרת הקהילה. כיצד תגיב אם תרגיש שנעשה לך עוול בקהילה או שאח לאמונה נהג בך בחוסר צדק? האם תאפשר לכך להיות לך למכשול?
5. מדוע אל למשיחי להיות מופתע אם נגרם לו עוול או נעשה אי־צדק במסגרת הקהילה?
5 הואיל וכולנו לא־מושלמים וכפופים לחטא, אנו מבינים שקיימת האפשרות שייגרם לנו עוול או שאנו נגרום עוול למישהו אחר בקהילה (יוח״א א׳:8). אף־על־פי שהמקרים הללו נדירים, משיחיים נאמנים אינם מופתעים או נכשלים כאשר הם נתקלים באי־צדק. משום כך סיפק לנו יהוה בדברו הדרכה מעשית כדי לסייע לנו להישאר נאמנים, גם אם אח לאמונה נוהג בנו בחוסר צדק (תהל׳ נ״ה:13–15).
6, 7. איזה עוול נגרם לאח אחד בקהילה, ואילו תכונות סייעו לו להתמודד עם המצב בצורה נכונה?
6 תן דעתך לסיפורו של וילי דיל. החל משנת 1931 שירת אח דיל בנאמנות בבית־אל בברן, שווייץ. בשנת 1946 הוא למד בכיתה השמינית של בית־ספר גלעד בניו יורק, ארה״ב. זמן מה לאחר סיום לימודיו הוא התמנה למשגיח נפה בשווייץ. בסיפור חייו סיפר אח דיל: ”במאי 1949 הודעתי לסניף בברן שאני מתכנן להתחתן”. מה הייתה תגובת הסניף בברן? ”אין זכויות שירות מלבד חלוציות רגילה”. אח דיל הסביר: ”לא הורשיתי לשאת הרצאות... רבים הפסיקו לברך אותנו לשלום ונהגו בנו כאילו היינו מנודים”.
7 כיצד התמודד אח דיל עם המצב? הוא אמר: ”ידענו שנישואין אינם אסורים על־פי המקרא, ולכן שאבנו כוח מתפילות ושמנו את מבטחנו ביהוה”. בסופו של דבר תוקנה ההשקפה המוטעית בנושא הנישואין שעמדה בבסיס העוול הזה וזכויות השירות של אח דיל הוחזרו לו. יהוה גמל לו על נאמנותו.a לכן כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם תהיה לי אותה השקפה רוחנית אם אחווה חוסר צדק מעין זה? האם אוחיל בסבלנות ליהוה, או האם אקח את העניינים לידיים?’ (מש׳ י״א:2; קרא מיכה ז׳:7).
8. מדוע אתה עלול להסיק בטעות שנגרם לך או למישהו אחר עוול?
8 אולם זכור שאתה עלול להסיק בטעות שנגרם אי־צדק לך או לחבר קהילה אחר. מקרים כאלה מתרחשים בשל ראייה לקויה של המצב או מפני שאיננו מודעים לכל העובדות. בכל מקרה, בין שיש לנו הבנה מדויקת של המצב ובין שלא, ביטחון ביהוה, תפילות ונאמנות ימנעו מאתנו ’לזעוף על יהוה’ (קרא משלי י״ט:3).
9. באילו דוגמאות נדון במאמר זה ובמאמר הבא?
9 הבה ננתח שלושה מקרים של עוולות שנעשו בקרב משרתי יהוה בימי המקרא. במאמר הזה נדון ביוסף, נינו של אברהם, ובעוול שגרמו לו אחיו. במאמר הבא נבחן את מגעיו של יהוה עם אחאב מלך ישראל, וכן נלמד מטעותו של השליח פטרוס באנטיוכיה שבסוריה. בשעה שנדון בדוגמאות הללו, נסה לדלות לקחים שיסייעו לך להישאר ממוקד מבחינה רוחנית ולשמור על יחסיך עם יהוה, בייחוד במצבים שאתה סבור שנפלת קורבן לחוסר צדק.
יוסף — קורבן לאי־צדק
10, 11. (א) אילו עוולות נגרמו ליוסף? (ב) איזו הזדמנות קיבל יוסף בתקופת מאסרו?
10 יוסף, משרת יהוה נאמן, נפל קורבן לאי־צדק לא רק מצד אנשים זרים, אלא גם מצד אחיו בבשר. כמה כואב! כאשר היה יוסף בשנות העשרה המאוחרות לחייו חטפו אותו אחיו ומכרו אותו לעבדות. הוא נלקח למצרים בניגוד לרצונו (בר׳ ל״ז:23–28; מ״ב:21). לאחר זמן מה בארץ זרה זו הוא הואשם שלא בצדק בניסיון אונס ונכלא ללא משפט (בר׳ ל״ט:17–20). סבלו כעבד וכאסיר נמשך בסביבות 13 שנה. אילו לקחים נוכל ללמוד מדוגמתו של יוסף, וכיצד הם יסייעו לנו אם אח לאמונה ינהג בנו באי־צדק?
11 ליוסף ניתנה ההזדמנות לגולל את סיפורו בפני אסיר אחר. האסיר היה שר המשקים של המלך. במהלך תקופת מאסרם המשותפת חלם שר המשקים חלום, ויוסף פירש אותו. יוסף הסביר ששר המשקים יחזור לכהן במשרתו הקודמת בחצר פרעה. כאשר פתר יוסף בעזרת אלוהים את החלום, הוא ניצל את ההזדמנות להסביר לשר את מצבו. אנו יכולים ללמוד לקחים יקרי ערך לא רק ממה שאמר יוסף, אלא גם ממה שהוא לא אמר (בר׳ מ׳:5–13).
12, 13. (א) כיצד דברי יוסף לשר המשקים מראים שהוא לא השלים בהכנעה עם העוולות שנגרמו לו? (ב) אילו פרטים ככל הנראה לא הזכיר יוסף בשיחתו עם שר המשקים?
12 קרא בראשית מ׳:14, 15. שים לב שיוסף אמר: ”גנוב גונבתי”, כלומר נחטפתי. אין ספק שהוא היה קורבן לחוסר צדק. יוסף גם ציין שהוא מרצה מאסר על פשע שלא ביצע. לכן הוא ביקש משר המשקים לדבר עליו באוזני פרעה. מדוע? יוסף אמר: ”הוצאתני מן הבית הזה”.
13 האם דברי יוסף מראים שהוא השלים בהכנעה עם מצבו? ודאי שלא. הוא ידע היטב שהוא נפל קורבן לעוולות רבות. הוא הסביר בבירור את העובדות לשר המשקים, בתקווה שבהמשך יוכל לעזור לו. אולם שים לב שכתבי־הקודש אינם מציינים בשום מקום שיוסף אמר למישהו שאחיו הם שחטפו אותו, אפילו לא לפרעה. למעשה, כאשר הגיעו אחיו של יוסף למצרים והתפייסו עמו, פרעה קיבל אותם בברכה והציע להם להתיישב בארצו וליהנות מ”טוּב כל ארץ מצרים” (בר׳ מ״ה:16–20).
דיבור שלילי עלול להביא לכך שהבעיה תצא מכלל שליטה (ראה סעיף 14)
14. מה ימנע מאתנו ליפול במלכודת הדיבור השלילי גם אם נגרם לנו עוול בקהילה?
14 כאשר משיחי סבור שהוא נפל קורבן לעוול, עליו להישמר שלא ליפול במלכודת הרכילות. כמובן, כאשר חבר קהילה אשם בחטא חמור, ראוי לגמרי לבקש את עזרת זקני־הקהילה וליידע אותם על כך (וי׳ ה׳:1). אולם במקרים רבים שאינם כרוכים בחטאים חמורים, ניתן לפתור את הבעיה ללא מעורבותם של אחרים, גם ללא מעורבות זקני־הקהילה. (קרא מתי ה׳:23, 24; י״ח:15.) במצבים כאלה הבה נפעל בנאמנות לאור עקרונות המקרא. במקרים מסוימים אולי נגיע למסקנה שבעצם לא נפלנו קורבן לחוסר צדק. עד כמה נשמח שלא השמצנו אח לאמונה ולא החרפנו את המצב! בין שאתה צודק ובין שאתה טועה, זכור שרכילות לעולם לא תשפר את המצב. נאמנות ליהוה ולאחינו תגן עלינו מפני טעות זו. משורר התהלים דיבר על ”הולך תמים” אשר ”לא רגל [השמיץ] על לשונו, לא עשה לרעהו רעה, וחרפה לא נשא על קרובו [לא חירף את ידידו]” (תהל׳ ט״ו:2, 3; יעקב ג׳:5).
זכור את הקשר החשוב ביותר בחייך
15. כיצד סייעו ליוסף יחסיו עם יהוה?
15 הלקח החשוב ביותר שאנו למדים מיוסף נוגע ליחסיו עם יהוה. במהלך 13 שנות סבלו הראה יוסף שהוא אימץ את ראייתו של יהוה בנושאים שונים (בר׳ מ״ה:5–8). הוא מעולם לא האשים את יהוה במצבו. אף שהוא לא שכח את העוולות שנגרמו לו, הוא לא התמרמר. וחשוב מכול, הוא לא אפשר למגרעותיהם ולטעויותיהם של אחרים להרחיק אותו מיהוה. תודות לנאמנותו הוא זכה לראות כיצד יהוה תיקן את העוולות ובירך אותו ואת משפחתו.
16. מדוע עלינו לקרוב אף יותר ליהוה אם נגרם לנו עוול בקהילה?
16 באופן דומה, עלינו להוקיר את יחסינו עם יהוה ולשמור עליהם. אל לנו לעולם לאפשר למגרעות אחינו להרחיק אותנו מהאל שאנו אוהבים ועובדים (רומ׳ ח׳:38, 39). תחת זאת, אם אח לאמונה נוהג בנו בחוסר צדק, הבה נקרב אף יותר ליהוה כדוגמת יוסף ונשתדל לאמץ את ראייתו. לאחר שעשינו כל מה שבכוחנו לעשות כדי לפתור את הבעיה על־פי עקרונות המקרא, עלינו להותיר את העניין בידי יהוה בביטחון שהוא יתקן את הבעיה בדרכו ובמועד שהוא רואה לנכון.
בטח ב”שופט כל הארץ”
17. כיצד נוכל להראות שאנו שמים את מבטחנו ב”שופט כל הארץ”?
17 כל עוד אנו חיים בסדר העולמי הזה אנו יכולים לצפות שנחווה עוולות. במצבים נדירים ייתכן שאתה או אחד מידידיך תחושו שנגרם לכם עוול או תחשבו שנעשה אי־צדק בקהילה. אל תרשה לכך להיות לך למכשול (תהל׳ קי״ט:165). כמשרתיו הנאמנים של אלוהים אנו שומרים לו אמונים, בוטחים בו ומתפללים אליו. יחד עם זאת, מתוך צניעות אנו מבינים שקרוב לוודאי איננו יודעים את כל העובדות. אנו מודעים היטב לכך שהבעיה אולי נעוצה בראייתנו הלוקה בחסר. בהתאם לדוגמתו של יוסף, גם אנו רוצים להימנע מדיבור שלילי מפני שהוא רק יחריף את המצב. בנוסף, במקום לקחת את העניינים לידינו, הבה נהיה נחושים להיות נאמנים ולהוחיל בסבלנות ליהוה שיתקן את המצב. אין ספק שגישה כזו תשמח את לבו של יהוה ותביא לברכתו, כפי שהיה במקרה של יוסף. אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיהוה, ”שופט כל הארץ”, תמיד נוהג בצדק, שהרי ”כל דרכיו משפט” (בר׳ י״ח:25; דב׳ ל״ב:4).
18. במה נדון במאמר הבא?
18 במאמר הבא נדון בשתי דוגמאות נוספות לעוולות שנעשו בקרב משרתי יהוה בימי המקרא. ניתוח מקרים אלה ימחיש את הקשר הקיים בין ענווה והנכונות לסלוח לבין השקפתו של יהוה באשר לצדק.
a סיפור חייו של וילי דיל, ”יהוה אלוהיי, אבטח בו”, התפרסם בהוצאת המצפה מ־1 בנובמבר 1991 (אנג׳).