מדוע לתת למי שהכול שייך לו?
”אלוהינו, מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך” (דה״א כ״ט:13).
1, 2. כיצד משתמש יהוה בנדיבות במשאביו החומריים?
יהוה הוא אל נדיב. כל מה שיש לנו נובע ממנו. ליהוה שייכים כל הזהב והכסף, וכן כל שאר המשאבים הטבעיים של כדור הארץ, והוא משתמש בהם כדי לכלכל את החיים (תהל׳ ק״ד:13–15; חגי ב׳:8). המקרא מזכיר מקרים רבים שבהם השתמש יהוה במשאביו כדי לספק באורח נס את צורכי משרתיו.
2 יהוה סיפק לבני ישראל מָן ומים במהלך 40 שנות נדודיהם במדבר (שמ׳ ט״ז:35). כתוצאה מכך, ’לא חסַר’ להם דבר (נחמ׳ ט׳:20, 21). באמצעות אלישע הנביא חולל יהוה נס והגדיל את כמות השמן הקטנה שהיה ברשות אלמנה נאמנה. מתנתו של אלוהים אפשרה לה לשלם את חובותיה, וכן לכלכל את עצמה ואת בניה (מל״ב ד׳:1–7). תודות לתמיכתו של יהוה, סיפק ישוע באורח נס מזון ואף כסף בעת הצורך (מתי ט״ו:35–38; י״ז:27).
3. במה נדון במאמר?
3 ליהוה יש משאבים בלתי נדלים שהוא יכול להשתמש בהם כדי לכלכל את בריאתו הארצית. עם זאת, הוא מזמין את משרתיו להשתמש במשאביהם החומריים כדי לתמוך במלאכה שמבצע ארגונו. (שמ׳ ל״ו:3–7; קרא משלי ג׳:9.) מדוע יהוה מצפה מאתנו שנשיב לו מהוננו? כיצד תמכו נאמנים מהעבר מבחינה כספית במלאכתם של נציגי יהוה? כיצד משתמש כיום ארגון אלוהים בכספי התרומות? התשובות לשאלות הללו יידונו במאמר.
מדוע אנו נותנים ליהוה?
4. מה אנו מראים ליהוה כשאנו תומכים במלאכתו?
4 אנו נותנים ליהוה מפני שאנו אוהבים אותו ומוקירים אותו. אנו נדהמים כשאנו חושבים על כל מה שהוא עושה למעננו. כאשר הסביר דוד המלך מה נדרש לקראת בניית המקדש, הוא הכיר בעובדה שכל מה שאנו מקבלים מקורו ביהוה, וכל מה שאנו נותנים ליהוה נובע ממה שהוא כבר העניק לנו (קרא דברי הימים א׳. כ״ט:11–14).
5. כיצד מראים כתבי־הקודש שנתינה בלתי אנוכית היא מרכיב מרכזי בעבודת אלוהים האמיתית?
5 נתינה היא גם חלק מעבודתנו את יהוה. השליח יוחנן שמע בחזון את דבריהם של משרתי יהוה בשמיים: ”ראוי אתה, יהוה אלוהינו, לקבל את התפארת והכבוד והגבורה, כי אתה בראת הכול, וברצונך הכול נהיה ונברא” (ההת׳ ד׳:11). האינך מסכים שיהוה ראוי לכל ההלל והכבוד שנוכל להסב לו על־ידי כך שניתן לו את הטוב ביותר שיש לנו? באמצעות משה ציווה יהוה על עם ישראל להתייצב לפני אלוהים בשלושת הרגלים מדי שנה. במסגרת עבודת אלוהים בחגים הללו, בני ישראל נצטוו שלא ’להיראות את פני יהוה ריקם’ (דב׳ ט״ז:16). גם כיום נתינה בלתי אנוכית, מתוך הערכה למען הפעילות שמבצע החלק הארצי של ארגון יהוה, היא מרכיב מרכזי בעבודת אלוהים.
6. מדוע הנתינה מועילה לנו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
6 הנתינה מצמיחה לנו תועלת. כאשר אנו נותנים בנדיבות ולא רק מקבלים, הדבר פועל לטובתנו. (קרא משלי כ״ט:21.) חשוֹב על ילד הקונה להוריו מתנה מדמי הכיס המעטים שהם נתנו לו. עד כמה ודאי מעריכים ההורים את המתנה! ייתכן שבן או בת המשרתים כחלוצים ומתגוררים בבית הוריהם יראו לנכון לתת להם סכום מסוים כדי לעזור בהוצאות הבית. אף שההורים אולי לא ציפו לכך, הם עשויים להסכים לקבל את המתנות הללו מפני שזו דרכו של הילד להראות עד כמה הוא מעריך את כל מה שעשו עבורו. באופן דומה, יהוה מודע לכך שנתינה מהוננו פועלת לטובתנו.
נתינה בימי המקרא
7, 8. איזה מופת הציבו משרתי יהוה בימי המקרא באשר למתן תרומות (א) עבור פרויקטים ספציפיים? (ב) עבור תמיכה כלכלית במי שמילאו תפקידי אחריות במסגרת עבודת אלוהים?
7 נתינה ממשאביו האישיים של הפרט מוזכרת רבות בכתבי־הקודש. במספר מקרים תרמו משרתי יהוה עבור פרויקטים ספציפיים. למשל, משה קרא לבני העם לתרום עבור בניית המשכן, ודוד הזמין את בני העם לתרום עבור בניית המקדש (שמ׳ ל״ה:5; דה״א כ״ט:5–9). במהלך ימי המלך יאשיהו, השתמשו הכוהנים בכספים שנאספו כדי לשפץ את בית יהוה (מל״ב י״ב:5, 6). כאשר שמעו האחים בקהילה המשיחית הקדומה על המחסור שהתעורר בעקבות רעב, הם החליטו ”לשלוח סיוע לאחים המתגוררים ביהודה, איש איש כפי שידו משגת” (מה״ש י״א:27–30).
8 במקרים אחרים תמכו משרתי יהוה מבחינה כספית במי שמילאו תפקידי אחריות. במסגרת תורת משה לא קיבלו הלוויים נחלה כפי שקיבלו שאר השבטים. אך בני ישראל העניקו להם מעשר שאפשר להם להתמקד במלאכתם במשכן (במ׳ י״ח:21). באופן דומה הפיקו ישוע ושליחיו תועלת מנדיבותן של נשים ”אשר שירתו אותם מנכסיהן” (לוקס ח׳:1–3).
9. מה היו כמה ממקורות התרומות בימי קדם?
9 כמובן, מקורות התרומות הללו היו מגוונים. כאשר תרמו בני ישראל לבניית המשכן במדבר, תרומותיהם כללו ככל הנראה את מה שהביאו עמם ממצרים (שמ׳ ג׳:21, 22; ל״ה:22–24). במאה הראשונה מכרו מספר משיחיים נכסים שהיו בבעלותם, כגון שדות ובתים, ונתנו את הכסף לשליחים. השליחים חילקו את הסכומים הללו בין מי שהיו שרויים בצורך (מה״ש ד׳:34, 35). אחרים הפרישו סכומים מסוימים כדי לתרום באופן קבוע עבור הפעילות (קור״א ט״ז:2). כך תרמו את חלקם אנשים מכל שכבות החברה – אמידים מאוד או עניים מאוד (לוקס כ״א:1–4).
נתינה בימינו
10, 11. (א) כיצד נוכל לחקות את נדיבותם של משרתי אלוהים מימי המקרא? (ב) מה אתה חש באשר לזכות לתמוך בפעילות למען המלכות?
10 כיום אולי נתבקש גם אנו לתרום עבור מטרה ספציפית. לדוגמה, האם יש תוכניות לבנות אולם מלכות חדש שישמש את קהילתך? האם נערכים שיפוצים באולם המלכות שלך? ייתכן שנשמע על הצורך לתרום עבור שיפוץ משרד הסניף המקומי, עבור כיסוי הוצאות הכינוס שבו אנו נוכחים או עבור סיוע לאחינו המתגוררים באזור שנפגע מאסון טבע. אנו גם תורמים כדי לתמוך במי שמתנדבים במשרדים הראשיים ובמשרדי הסניף ברחבי העולם. תרומותינו תומכות בשליחים, בחלוצים המיוחדים ובמי שמשרתים בשירות הנפתי. כמו כן, קהילתך ודאי העבירה החלטה לתמוך כספית באופן קבוע בתוכנית הכלל־עולמית לבניית אולמי כינוסים ואולמי מלכות. תוכנית זו מועילה לאחינו ברחבי העולם.
11 כולנו יכולים לתמוך בפעילות שמבצע יהוה בתקופה זו של אחרית הימים. רוב התרומות ניתנות בעילום שם. אנו תורמים בדיסקרטיות בתיבות התרומות הנמצאות באולם המלכות. ניתן גם לתרום אונליין באתר jw.org. אולי נחוש שאין חשיבות לתרומותינו הקטנות. אך ראוי לציין שסך התרומות בימינו מורכב לרוב מתרומות קטנות רבות, ולא מסכומים גדולים שתורמים מעטים. אחינו, ואף העניים מבינינו, דומים למקדונים, אשר חרף ”עומק עוניים” התחננו שתוענק להם הזכות לתת, ועשו כן בנדיבות (קור״ב ח׳:1–4).
12. כיצד הארגון עושה כל מאמץ כדי להשתמש בצורה הטובה ביותר בכספי התרומות?
12 הגוף המנהל חפץ להיות נאמן ונבון באשר לשימוש בכספי הארגון, ושוקל את הנושא בליווי תפילות (מתי כ״ד:45). כספי התרומות מתוקצבים, והשימוש בהם נעשה בהתאם (לוקס י״ד:28). בימי המקרא סוכנים שהופקדו על כספים שהיו מיועדים לעבודת אלוהים, פעלו על־פי נהלים מסוימים כדי לוודא שנעשה בהם שימוש אך ורק למטרות שלהן יועדו. לדוגמה, עזרא חזר לירושלים עם פריטים שתרם מלך פרס – זהב, כסף וחומרים אחרים ששוויים למעלה מ־100 מיליון דולר במונחים של ימינו. עזרא ראה בסכומים הללו תרומות מרצון שניתנו ליהוה, וקבע נהלים קפדניים על מנת להגן על האוצרות הללו במסע המסוכן דרך אזורים עוינים (עז׳ ח׳:24–34). השליח פאולוס אסף סכומים שנתרמו כדי לסייע לאחים ביהודה. הוא נקט צעדים שיבטיחו שהאחים המעבירים את הסכומים ידאגו ”לכל דבר ביושר, לא רק לעיני יהוה אלא גם לעיני בני אדם”. (קרא קורינתים ב׳. ח׳:18–21.) כיום ארגוננו מחקה את דוגמתם של עזרא ופאולוס ופועל על־פי נהלים קפדניים כשמדובר בניהול כספי התרומות ושימוש בהם.
13. מה צריכה להיות השקפתנו על המאמצים שנעשים לאחרונה לפשט את העבודה המתבצעת בארגון?
13 ייתכן שמשפחה תערוך שינויים כדי לאזן בין ההכנסות להוצאות, או כדי לפשט את חייה ולהפחית את ההוצאות על מנת לעשות יותר למען יהוה. הדבר נכון גם לגבי ארגון יהוה. בשנים האחרונות היינו עדים למספר רב של סידורים מרגשים חדשים. לעיתים הדבר הביא לכך שלמשך זמן מה עלו ההוצאות על ההכנסות. לכן הארגון מחפש דרכים להפחית בהוצאות ולפשט את העבודה המתבצעת, כך שיתאפשר להפיק את המיטב מהתרומות הנדיבות.
התועלת הצומחת מתרומותיכם
תרומותיך תומכות בפעילותנו הכלל־עולמית (ראה סעיפים 14–16)
14–16. (א) מה מתאפשר תודות לתרומותיך? (ב) באילו דרכים הפקת תועלת מאמצעים אלה?
14 משרתים ותיקים רבים של יהוה אומרים שמעולם לא הייתה תקופה שבה זכינו לכל כך הרבה אמצעים רוחניים כמו בתקופתנו. חשוב על כך, בשנים האחרונות עלה האתר jw.org והתחילו שידורי JW Broadcasting. תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש יצא לאור בעוד ועוד שפות. בשנים 2014–2015 נערכו ב־14 ערים ברחבי העולם, בכמה מהאצטדיונים הגדולים ביותר, כינוסים בינלאומיים בני שלושה ימים בנושא ”תמיד חפש תחילה את מלכות אלוהים!” עד כמה שמחו אחינו לנכוח בכינוסים הללו.
15 רבים הביעו את הערכתם כלפי המתנות הנפלאות שהם מקבלים מארגון יהוה. למשל, זוג המשרת במדינה באסיה, כתב באשר לשידורי JW Broadcasting: ”אנחנו משרתים בעיר קטנה. לכן קורה שאנו מרגישים מבודדים ושוכחים מה רב ההיקף של הפעילות למען יהוה. אבל הצפייה בתוכניות השונות ב־JW Broadcasting, עוזרת לנו לזכור שאנו חלק מאגודת אחים בינלאומית. אחינו ואחיותינו המקומיים היקרים נרגשים מאוד משידורים אלה. לא פעם אנו שומעים אותם אומרים שלאחר צפייה בתוכניות החודשיות הם מרגישים קרובים לחברי הגוף המנהל. עכשיו הם גאים יותר מתמיד להיות חלק מארגון אלוהים”.
16 קרוב ל־500,2 אולמי מלכות ברחבי העולם נמצאים כעת בתהליך בנייה או שנערכים בהם שיפוצים נרחבים. לאחר שהחלו להשתמש באולם המלכות החדש שלהם, כתבו חברי אחת הקהילות בהונדורס: ”אנחנו ממש שמחים להיות חלק ממשפחתו האוניברסלית של יהוה וליהנות מאגודת האחים הבינלאומית הנפלאה שלנו – שני גורמים שבזכותם החלום שלנו התגשם: יש לנו אולם מלכות באזור מגורינו”. רבים מביעים הערכה דומה לאחר שהם מקבלים מקרא או פרסומים אחרים שתורגמו לשפתם, לאחר שהם מפיקים תועלת מפעולות סיוע או לאחר שהם רואים את התוצאות הנובעות מפעילות הבישור במקומות ציבוריים ובערים גדולות.
17. כיצד האופן שבו פועל הארגון כיום מעיד על תמיכתו של יהוה?
17 המתבוננים מהצד אינם מסוגלים להבין כיצד אנו מצליחים לבצע כל זאת רק בעזרת תרומות מרצון. לאחר שערך סיור באחד מבתי הדפוס שלנו, נדהם מנהל חברה גדולה מכך שהעבודה כולה מתבצעת על־ידי מתנדבים ובעזרת תרומות מרצון, ללא כל מכירות וגיוס כספים. הוא אמר שאין זה נתפס כדבר אפשרי לבצע את מה שאנו עושים. אנו מסכימים עם דבריו! אנו יודעים שהכול מתאפשר רק מפני שיהוה הוא העומד מאחורי הפעילות (איוב מ״ב:2).
ברכות הנובעות מכך שאנו משיבים ליהוה
18. (א) לאילו ברכות אנו זוכים כשאנו תורמים למען המלכות? (ב) כיצד נוכל ללמד את ילדינו ואת החדשים לתרום למען הפעילות?
18 יהוה מעניק לנו את הזכות והכבוד לתמוך במלאכה האדירה המתבצעת בימינו. הוא מבטיח שאם נתרום למען המלכות, נזכה לברכות (מל׳ ג׳:10). יהוה מבטיח שהנותן בנדיבות ייהנה משגשוג. (קרא משלי י״א:24, 25.) כמו כן, הנתינה מסבה לנו שמחה, שהרי ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מה״ש כ׳:35). יש לנו הזכות ללמד, במילים ובמעש, את ילדינו ואת החדשים כיצד יכולים גם הם לתרום למען הפעילות, וכתוצאה מכך לקצור שפע של ברכות.
19. איזה עידוד שאבת מהמאמר?
19 כל מה שיש לנו נובע מיהוה. כשאנו משיבים לו, אנו מראים שאנו אוהבים אותו ומעריכים את כל מה שהוא עושה למעננו (דה״א כ״ט:17). על עם ישראל נאמר כאשר תרמו עבור בניית המקדש: ”וישמחו העם על התנדבם, כי בלב שלם התנדבו ליהוה” (דה״א כ״ט:9). הבה נמשיך בדומה להם להשיב ליהוה ממה שהעניק לנו ולהפיק מכך שמחה וסיפוק.