פרק 18
מימון פעילויותיה של מלכות אלוהים
1, 2. (א) מה השיב אח ראסל לכומר ששאל כיצד ממומנות פעילויותיהם של תלמידי המקרא? (ב) במה נדון בפרק זה?
יום אחד ניגש אל אח צ׳ארלס ט. ראסל כומר מן הכנסייה הרפורמית ושאל אותו כיצד ממומנות פעילויותיהם של תלמידי המקרא.
”אצלנו אין אף פעם איסוף תרומות”, הסביר אח ראסל.
”מניין אתם משיגים כספים?” שאל הכומר.
”אם אומר לך מהי האמת הפשוטה מכול אתה לא תאמין לי”, השיב לו ראסל. ”כאשר אנשים מתחילים להתעניין בדרך הזאת, הם לא מוצאים סלסילה תחת אפם. אבל הם כן רואים שיש הוצאות, ואז הם אומרים לעצמם, ’האולם הזה כרוך בעלויות... איך אוכל לתרום לכך מעט מכספי?’”
הכומר הביט בראסל כלא מאמין.
”אני אומר לך את האמת הפשוטה”, המשיך ראסל. ”הם באמת שואלים אותי את השאלה הזו, ’איך אוכל לתרום מעט מכספי למטרה זו?’ כאשר אדם מתברך באמצעים, הוא רוצה להשתמש בהם למען האדון. אם אין לו אמצעים, מדוע שנדחק בו לתרום?”a
2 ראסל אכן אמר את ”האמת הפשוטה”. לאורך הדורות תרמו משרתי אלוהים מרצון לקידום עבודת אלוהים האמיתית. בפרק זה נבחן מספר דוגמאות מקראיות הממחישות זאת ונתייחס בהקשר זה גם להיסטוריה המודרנית שלנו. כאשר נראה כיצד ממומנות כיום פעילויותיה של המלכות, כדאי שכל אחד מאתנו ישאל את עצמו, ’איך אוכל להוכיח את תמיכתי במלכות?’
’כל נדיב לב יביא תרומה’
3, 4. (א) איזה אמון יש ליהוה בעובדיו? (ב) כיצד הוכיחו בני ישראל את תמיכתם בהקמת המשכן?
3 יהוה סומך על עובדיו האמיתיים. הוא יודע שבהינתן להם ההזדמנות, הם ישמחו להביע את מסירותם אליו על־ידי נתינה מרצון. תן דעתך לשתי דוגמאות מתולדות עם ישראל.
4 לאחר שהוציא את בני ישראל ממצרים הורה להם יהוה להקים אוהל נייד, או משכן, לצורכי פולחן. להכנת המבנה וכליו נדרשו משאבים רבים. יהוה הורה למשה להעניק לעם את ההזדמנות לתמוך בפרויקט ואמר לו: ”כל נדיב לבו יְבִיאֶהָ את תרומת יהוה” (שמ׳ ל״ה:5). כיצד הגיבו בני ישראל, אשר רק זמן קצר קודם לכן ’עבדו בכל עבודה בפרך’? (שמ׳ א׳:14) הם תמכו בפרויקט בלב רחב והיו מוכנים לתרום זהב, כסף ודברי ערך יקרים — אשר את רובם השיגו מן הסתם מאדוניהם לשעבר, המצרים (שמ׳ י״ב:35, 36). בני ישראל נתנו מעל ומעבר עד כדי כך שהיה צורך להורות להם לא לתרום עוד (שמ׳ ל״ו:4–7).
5. כיצד הגיבו בני ישראל כאשר העניק להם דוד את ההזדמנות לתרום לבניית בית המקדש?
5 בחלוף 475 שנה בערך תרם דוד מ’סגולתו’, כלומר מאוצרו הפרטי למימון בניית בית המקדש, מרכז הקבע הראשון של עבודת אלוהים עלי אדמות. אחר כך העניק לבני ישראל את ההזדמנות לתרום באומרו: ”מי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה?” בתגובה נתנו העם נדבות ליהוה ”בלב שלם” (דה״א כ״ט:3–9). בהתייחסו למקור התרומות האמיתי אמר דוד בתפילה ליהוה: ”ממך הכול ומידך נָתַנּוּ לך” (דה״א כ״ט:14).
6. מדוע יש צורך בכספים לביצוע פעילותה של המלכות כיום, ואילו שאלות עולות מכך?
6 לא משה ולא דוד נאלצו ללחוץ על עם אלוהים לתרום. אדרבה, העם נתן בנפש חפצה. מה לגבי ימינו? אנחנו מודעים לכך שפעילותה של מלכות אלוהים כיום כרוכה בהוצאות. דרושים משאבים ניכרים על מנת לפרסם ולהפיץ ספרי מקרא וספרות מקראית, לבנות ולתחזק מקומות התכנסות ובנייני סניפים, ולספק סיוע חירום לאחינו לאמונה בשעת אסון. מכאן עולות מספר שאלות חשובות: מניין אנו משיגים את הכספים הנחוצים? האם יש צורך לדחוק בנתיני המלך לתרום?
הוא ”לעולם לא יתחנן ולא יפציר בפני בני אדם לתמוך בו”
7, 8. מדוע משרתי יהוה אינם מתחננים או מפצירים בפני אחרים לתרום להם כספים?
7 אח ראסל ועמיתיו סירבו לאמץ את שיטות גיוס הכספים הרווחות בכנסיות הנצרות. בהוצאה השנייה של כתב העת המצפה תחת הכותרת, ”המעוניין אתה לקבל את המצפה של ציון?” אמר ראסל: ”אנו מאמינים שמי שתומך ב’המצפה של ציון’ הוא יהוה, וכל עוד זה כך ’המצפה’ לעולם לא יתחנן ולא יפציר בפני בני אדם לתמוך בו. כאשר האומר: ’לי הכסף ולי הזהב’, יחדל לספק את הכספים הנחוצים, נבין שהגיעה השעה להפסיק את הדפסת כתב העת” (חגי ב׳:7–9). חלפו מאז יותר מ־130 שנה, וכתב העת המצפה והארגון שמוציא אותו לאור עדיין עולים כפורחים!
8 משרתי יהוה אינם מתחננים לכסף. הם אינם מעבירים צלחות לאיסוף תרומות או שולחים מכתבים לגיוס כספים. כמו כן, הם אינם מארגנים משחקי בינגו, ירידים או הגרלות לגיוס תרומות. הם דבקים במה שנכתב לפני זמן רב בהמצפה: ”מעולם לא החשבנו זאת להולם לשדל לתרומות למען האדון כמקובל במקומותינו. ... לדעתנו כספים הנאספים בשיטות שונות לקיבוץ נדבות בשם האדון הם דבר מבזה, אשר אינו מקובל עליו ואינו מביא את ברכתו לא על הנותנים ולא על הפעילות עצמה”.b
”יעשה נא כל אחד כפי שהחליט בלבבו”
9, 10. מהי אחת הסיבות לכך שאנו תורמים מרצון?
9 בתור נתיני המלכות אין צורך לאלץ אותנו לתרום. נהפוך הוא, אנו שמחים לתמוך באמצעות כספינו ומשאבים אחרים בפעילויות המלכות. מדוע אנו כה להוטים לתת? שים לב לשלוש סיבות.
10 ראשית, אנו תורמים תרומות מרצון משום שאנו אוהבים את יהוה ורוצים לעשות ”את הרצוי בעיניו” (יוח״א ג׳:22). יהוה בהחלט מרוצה מאדם שמשרת אותו ונותן לו בלב רחב ובנפש חפצה. הבה נבחן את מה שאמר השליח פאולוס על הנתינה המשיחית. (קרא קורינתים ב׳. ט׳:7.) משיחי אמיתי אינו נותן בחוסר רצון או מתוך כפייה. הוא נותן משום ש”החליט בלבבו” לעשות כן.c במילים אחרות, הוא נותן לאחר שהבין מה הצורך וחשב מה בידו לעשות כדי למלאו. אדם כזה יקר ללבו של יהוה, שכן ”את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”. בתרגום אחר לאנגלית נאמר: ”אלוהים אוהב את מי שאוהבים לתת”.
גם ילדינו במוזמביק אוהבים לתת
11. מה מניע אותנו לתת ליהוה את מיטבנו?
11 שנית, אנו תורמים מבחינה חומרית מתוך הכרת טובה ליהוה על ברכותיו הרבות. תן דעתך לעיקרון אחד בתורה העוזר לנו לבחון את עצמנו. (קרא דברים ט״ז:16, 17.) בשלושת הרגלים היה על כל זכר בעם ישראל לתת מתנה ’כברכת יהוה’ אשר נתן לו, כלומר ביחס ישר לברכות שבאו עליו. לפיכך בטרם חגג את החג היה על כל אדם למנות את ברכותיו ולבחון את לבו כדי להחליט מהי המתנה הטובה ביותר שיוכל לתת ליהוה. באותו אופן, כאשר אנו חושבים על הדרכים הרבות שבהן בירך אותנו יהוה, ניעור בנו הדחף לתת לו את מיטבנו. המתנה שאנו נותנים בלב ונפש, הכוללת בתוכה תרומות חומריות, משקפת את מידת ההערכה שאנו רוחשים לברכות שמרעיף עלינו יהוה (קור״ב ח׳:12–15).
12, 13. מדוע ניתן לומר שתרומותינו מרצון מראות את אהבתנו כלפי המלך, וכמה כל אחד תורם?
12 שלישית, בתרומותינו מרצון אנו מראים את אהבתנו כלפי המלך ישוע המשיח. מדוע? שים לב מה אמר ישוע לתלמידיו בלילה האחרון לחייו עלי אדמות. (קרא יוחנן י״ד:23.) ”מי שאוהב אותי”, אמר, ”ישמור את דבריי”. ’דברי’ ישוע כוללים את מצוותו לבשר את בשורת המלכות בכל העולם (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). אנו שומרים את ’דברו’ על־ידי כך שאנו עושים כל שביכולתנו — נותנים מזמננו, מכוחנו וממשאבינו החומריים — לקידום פעילות הבישור על המלכות. כך אנו מוכיחים את אהבתנו כלפי המלך המשיח.
13 כן, בתור נתיני מלכות נאמנים, אנו רוצים בכל לבנו להראות את תמיכתנו במלכות על־ידי מתן תרומות כספיות. באיזו מידה אנו תורמים? זו החלטה אישית. כל אחד נותן כמיטב יכולתו. לחלק ניכר מאחינו לאמונה אין משאבים רבים (מתי י״ט:23, 24; יעקב ב׳:5). אך הם יכולים להתנחם בידיעה שיהוה ובנו מעריכים גם תרומות קטנות הניתנות בנפש חפצה (מר׳ י״ב:41–44).
כיצד מתקבלים הכספים?
14. על בסיס מה נהגו עדי־יהוה במשך שנים להציע ספרות מקראית?
14 במשך שנים רבות נהגו עדי־יהוה להציע ספרות מקראית על בסיס תרומות. סכום התרומה המוצעת היה נמוך ככל האפשר כדי שגם אנשים מעוטי יכולת יוכלו לקבל את הספרות. כמובן, אם נראה היה שבעל הבית מעוניין בספרות אך אין בידו לתרום, היו מבשרי המלכות שמחים מאוד להשאיר לו את החומר ללא כל תמורה. רצונם העז היה שהספרות תגיע לידיהם של אנשים ישרי לב אשר יקראו אותה ויפיקו ממנה תועלת.
15, 16. (א) איזה שינוי הנהיג הגוף המנהל בשנת 1990 בשיטת חלוקת הספרות שלנו? (ב) כיצד נתרמות התרומות? (ראה גם התיבה ”למה משמשות תרומותינו?”)
15 בשנת 1990 החל הגוף המנהל לשנות את שיטת חלוקת הספרות. מאותה שנה התחלנו בארצות הברית להציע את כל הספרות מבלי להתנות זאת במתן תרומה. במכתב אל כל הקהילות בארה״ב הוסבר: ”כתבי עת ופריטי ספרות אחרים יסופקו למבשרים ולציבור המעוניינים מבלי לומר או אף לרמוז שיש לתרום סכום מסוים כתנאי לקבלת הפריט. ... כל החפץ לתרום לכיסוי ההוצאות של פעילותנו החינוכית רשאי לעשות כן, אך הוא יוכל לקבל את הספרות גם אם לא יתרום דבר”. סידור זה סייע בהבהרת אופייה ההתנדבותי והדתי של פעילותנו והראה בבירור ש”איננו סוחרים בדבר אלוהים” (קור״ב ב׳:17). ברבות הימים יושם סידור זה בסניפים שונים ברחבי העולם.
16 כיצד נתרמות התרומות? באולמי המלכות של עדי־יהוה ניצבות תיבות תרומות במקומות שאינם בולטים במיוחד. כל אחד יכול לשים בהן את תרומתו או לשלוח אותה ישירות אל הגופים החוקיים המשמשים את עדי־יהוה. מדי שנה יוצא מאמר בהמצפה המסביר כיצד ניתן לתרום תרומות מרצון.
איזה שימוש נעשה בכספים?
17–19. הסבר כיצד הכספים הנתרמים משמשים עבור (א) הפעילות הכלל־עולמית, (ב) בניית אולמי מלכות ברחבי תבל, ו־(ג) כיסוי ההוצאות המקומיות של כל קהילה.
17 הפעילות הכלל־עולמית. הכספים משמשים לכיסוי הוצאות פעילות הבישור הכלל־עולמית. הוצאות אלו כוללות בתוכן עלויות שונות כגון הפקת ספרות וחלוקתה ברחבי תבל, הקמת משרדי סניפים ותחזוקתם וכן תפעול בתי־ספר תיאוקרטיים שונים. בנוסף לכך, הכספים משמשים לכיסוי הוצאותיהם של שליחים, משגיחים נודדים וחלוצים מיוחדים. תרומותינו משמשות גם למתן סיוע חירום לאחינו לאמונה בשעת אסון.d
18 בניית אולמי מלכות ברחבי תבל. הכספים משמשים למתן סיוע לקהילות בבנייה או בשיפוץ של אולמי מלכות. כאשר מתקבלות תרומות נוספות ניתן להעביר כספים לקהילות אחרות הזקוקות לסיוע.e
19 ההוצאות המקומיות של כל קהילה. הכספים משמשים לתפעול אולם המלכות ולתחזוקתו. לעיתים ממליצים הזקנים שחלק מהכספים יישלחו למשרד הסניף המקומי לקידום הפעילות הכלל־עולמית. במקרים כאלה מעלים זאת הזקנים בפני הקהילה כדי שההחלטה תזכה להסכמת חברי הקהילה. אם תאושר ההחלטה, יישלחו הכספים. מדי חודש מכין האח האחראי על החשבונות דוח כספי המוקרא בפני הקהילה.
20. כיצד תוכל לכבד את יהוה מ”הונך”?
20 כאשר אנו חושבים על כל מה שכרוך בביצוע פעילות הבישור על המלכות ובעשיית תלמידים בעולם כולו, אנו רוצים בכל לבנו ’לכבד את יהוה מהוננו’ (מש׳ ג׳:9, 10). ’הוננו’ כולל בתוכו את משאבינו הפיזיים, השכליים והרוחניים. אנו בהחלט רוצים לעשות בהם שימוש מרבי בפעילותנו למען המלכות. אך זכור שהוננו כולל גם את נכסינו החומריים. הבה נהיה נחושים בדעתנו לתת כל מה שנוכל, מתי שנוכל. התרומות שאנו תורמים מרצון מסבות כבוד ליהוה ומוכיחות את תמיכתנו במלכות המשיח.
a המצפה מ־15 ביולי 1915, עמודים 218, 219.
b המצפה מ־1 באוגוסט 1899, עמוד 201.
c חוקר אחד מציין כי המילה היוונית שתורגמה כאן ל”החליט” ”טומנת בחובה את הרעיון של קביעה מראש”. עוד אמר: ”אומנם יש בנתינה שמחה ספונטנית, אך בכל זאת עליה להיות מתוכננת ושיטתית” (קור״א ט״ז:2).