פרק י״ב
תמיכה בפעילות המקומית והכלל־עולמית למען המלכות
נבואת ישוע באשר לאחרית הימים מתגשמת, ועדי־יהוה מבשרים את הבשורה הטובה ”עד קצה העולם” (מה״ש א׳:8; מתי כ״ד:14). לשם כך, הם מנדבים ביד רחבה מזמנם וממרצם כדי לחלוק אוצרות רוחניים עם הזולת. מתוך ביטחון בכך שיהוה מכלכל את שותפיו לעבודה, הם מוסיפים להעמיד את מלכות אלוהים לפני כל דבר אחר בחיים (מתי ו׳:25–34; קור״א ג׳:5–9). התוצאות הן עדות ברורה לשביעות רצונו ולברכתו של יהוה.
דאגה לענייני המלכות בעולם כולו
2 לנוכח שיטות הבישור שלנו ובהתחשב בעובדה שאנו מפיצים בציבור ספרי מקרא וספרות מקראית ללא תשלום, יש שתוהים: ”איך כל זה אפשרי?” הדפסת ספרי מקרא וספרות מקראית אכן כרוכה בעלויות כספיות. גם הקמה ותחזוקה של בתי־אל עבור אחים המתפעלים את מכבשי הדפוס, משגיחים על פעילות ההטפה ומשרתים בדרכים אחרות לקידום הבשורה הטובה כרוכות בהוצאות. בנוסף לכך, משגיחי נפה, שליחי שטח, חלוצים מיוחדים ואחרים בשירות מורחב מיוחד מקבלים תמיכה חומרית כדי שיוכלו להמשיך בעבודתם. ברור אפוא שהכרזת הבשורה הטובה בימינו, אם באופן מקומי ואם בקנה מידה כלל־עולמי, כרוכה בהוצאות גדולות. מניין כל הכסף?
3 רבים המוקירים את פעילותם של עדי־יהוה בהוראת המקרא שמחים לתרום לפעילות הכלל־עולמית. אך פעילותנו נתמכת בעיקר בידי העדים עצמם, אשר חלקם שולחים תרומות מרצון למשרדי הסניף המקומיים של עדי־יהוה. הם מפגינים רוח של נדיבות בדומה למשרתי אלוהים מימי קדם אשר תמכו ביד רחבה בבניית מרכזי פולחן ליהוה (שמ׳ ל״ה:20–29; דה״א כ״ט:9). יש תרומות המתקבלות כעיזבונות על־פי צוואות, ויש תרומות המתקבלות מצד יחידים, קהילות ונפות, והן ניתנות על־פי־רוב בסכומים קטנים. תרומה לתרומה מצטרפת לסכומים המאפשרים את המשך הפעילות.
עדי־יהוה רואים זאת לזכות להשתמש בכספם ובמשאבים אחרים לקידום פעילות הבישור
4 עדי־יהוה רואים זאת לזכות להשתמש בכספם ובמשאבים אחרים לקידום פעילות הבישור. ישוע ותלמידיו החזיקו ברשותם קופה שהכספים בה שימשו לכיסוי הוצאות (יוח׳ י״ג:29). המקרא מספר על נשים אשר שירתו את ישוע ואת תלמידיו (מר׳ ט״ו:40, 41; לוקס ח׳:3). השליח פאולוס קיבל בהכרת טובה עזרה חומרית אוהבת מצד מי שהיו מעוניינים בקידום הבשורה הטובה ורצו להיות שותפים לו בשירותו (פיל׳ ד׳:14–16; תסל״א ב׳:9). עדי־יהוה מוסיפים לחקות את אותם אנשים מימי קדם שהציבו דוגמה טובה בשירותם הנלהב ובנתינתם הנדיבה. כך מתאפשר לישרי לב בכל מקום בעולם לקבל ”מי חיים חינם” (ההת׳ כ״ב:17).
דאגה לצורכי הקהילה המקומית
5 תרומות מרצון משמשות גם לכיסוי הוצאות הקהילה המקומית. אין איסוף תרומות או גיוס כספים ואין אומדנים לקביעת גובה התרומה שכל אחד מחויב לתרום. במקומות ההתאספות מוצבות תיבות תרומות, וכל איש יכול לתת ”כפי שהחליט בלבבו” (קור״ב ט׳:7).
6 התרומות משמשות בראש ובראשונה לתפעולו ולתחזוקתו של אולם המלכות. מועצת הזקנים יכולה להחליט שחלק מן הכסף יישלח למשרד הסניף המקומי של עדי־יהוה לקידום הפעילות הכלל־עולמית. בעניין זה צריכה להתקבל החלטה בהסכמת הקהילה. קהילות רבות תורמות כך על בסיס קבוע לפעילות הכלל־עולמית. כאשר הכול מודעים לצרכים המקומיים המתעוררים מדי פעם, אין צורך למסור לעיתים תכופות הודעות ביחס לתרומות.
הטיפול בתרומות
7 לאחר כל אסיפה, שני אחים מרוקנים את תיבות התרומות ורושמים את הסכומים (מל״ב י״ב:10, 11; קור״ב ח׳:20). מועצת הזקנים מארגנת סידורים מתאימים לשמירת הכספים עד אשר ניתן יהיה להעבירם אל משרד הסניף או להשתמש בהם לצורכי הקהילה. האח המטפל בחשבונות הקהילה מכין דוח כספי חודשי הנמסר לקהילה, וכל שלושה חודשים דואג מתאם המועצה שתיערך ביקורת חשבונות.
הוצאות הנפה
8 תרומות מצד העדים השייכים לנפה משמשות למימון הוצאות הכינוסים, וכן הוצאות נפתיות נוספות. באתרי כינוסים מוצבות תיבות תרומות, וכך ניתן לתרום לנפה תרומות מרצון. בנוסף, כדי לכסות הוצאות מתמשכות, הקהילות יכולות לשלוח תרומות בזמנים אחרים.
9 בתנאים אידיאליים הנפות ודאי יהיו מסוגלות לכסות את כל ההוצאות הנחוצות ולתרום את העודף לפעילות הכלל־עולמית. אם אין בחשבון הנפה מספיק כסף לכיסוי הוצאות הכינוס או לכיסוי ההוצאות הראשוניות עבור הכינוס הבא, כגון מקדמה לשריון השימוש באולם, יכול משגיח הנפה לבקש שתימסר הודעה לקהילות באשר לזכות לתרום. כל מועצת זקנים תדון בנושא ותחליט מה גובה התרומה שקהילתם תוכל לתרום לקרן הנפה. אחר כך הם יוציאו זאת לפועל על בסיס החלטה קהילתית.
10 כאשר מתעוררים עניינים כספיים המצריכים את תשומת ליבם של זקני הנפה, הם יערכו ישיבה ביום שבו נערך כינוס נפתי. כל ההחלטות שאינן נוגעות להוצאות נפתיות מסוימות צריכות להתקבל בהצבעה על־ידי הזקנים. את ההחלטות הללו יש להעלות על הכתב תוך ציון הסכומים המדויקים ולהביאן לאישור בכל פעם שנעשה שימוש בכספי הנפה.
11 יש לערוך ביקורת תקופתית בחשבונות הנפה.
דאגה לצורכי העניים
12 אחת המטרות שלשמה החזיקו ישוע ותלמידיו בקופה הייתה לעזור לעניים (מר׳ י״ד:3–5; יוח׳ י״ג:29). אחריות משיחית זו עודנה בתוקף, שהרי ישוע אמר: ”העניים תמיד אתכם” (מר׳ י״ד:7). כיצד עדי־יהוה עומדים כיום באחריותם זו?
13 קורה לעיתים שאחים נאמנים בקהילה זקוקים לעזרה חומרית בשל גיל מתקדם, חולי או מצוקה אחרת שאינה בשליטתם. בני משפחה, קרובים ואחרים המודעים לצורך אולי ירצו להושיט להם עזרה ברוח הדברים שכתב השליח יוחנן: ”מי שיש לו נכסי העולם הזה, והוא רואה את אחיו במחסור ובכל זאת מונע ממנו את רחמיו, איך אפשר לומר שיש בו אהבה לאלוהים? ילדיי היקרים, עלינו לאהוב לא רק במילים או בדיבור, אלא גם בפועל ובאמת” (יוח״א ג׳:17, 18; תסל״ב ג׳:6–12). עבודת אלוהים האמיתית מקפלת בתוכה את הדאגה למשיחיים נאמנים הזקוקים לעזרה חומרית (יעקב א׳:27; ב׳:14–17).
14 באיגרתו הראשונה אל טימותיאוס הסביר השליח פאולוס כיצד ניתן לספק עזרה חומרית לראויים. תוכל לקרוא את הדרכתו בטימותיאוס א׳. ה׳:3–21. כל משיחי אחראי בראש ובראשונה לדאוג לבני ביתו. מן הראוי שהקשישים או החולים יקבלו עזרה מילדיהם, מנכדיהם או מקרובי משפחה אחרים. לעיתים ניתן לקבל עזרה חומרית מהממשלה או מגופים סוציאליים, וקרובי משפחה או אחרים יכולים לעזור לנזקקים להגיש בקשה לקבלת סיוע זה. ייתכן מצב שבו הקהילה בכללותה צריכה לשקול את האפשרות להגיש סיוע כלשהו לאחים ולאחיות נזקקים שמאחוריהם שנים רבות של שירות נאמן. אם אין להם בני משפחה או קרובים אחרים שיוכלו לעזור להם ואם אין מספיק סיוע מצד גופים ממשלתיים, יכולה מועצת הזקנים להמליץ המלצות מתאימות בכל הקשור להושטת עזרה. המשיחיים רואים זאת לזכות לתת מנכסיהם החומריים למי ששרויים במצוקה.
15 רבים מאחינו ואחיותינו עלולים לסבול ממחסור מפאת רדיפות, מלחמות, רעידות אדמה, שיטפונות, רעב או אסונות אחרים השכיחים בזמנים קשים אלה (מתי כ״ד:7–9). אולי אין לקהילות המקומיות מה לחלוק זו עם זו, ועל כן הגוף המנהל פועל לתיאום הגשת סיוע מצד אחים ממקומות אחרים. בדרך דומה שלחו המשיחיים באסיה הקטנה מזון לאחיהם ביהודה בתקופת רעב (קור״א ט״ז:1–4; קור״ב ט׳:1–5). אנו נוהגים כדוגמתם, ובזאת מוכיחים את אהבתנו כלפי אחינו ומראים שאנו תלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח (יוח׳ י״ג:35).
הפצת ספרות
16 ספרי מקרא והספרות המקראית ממלאים תפקיד חשוב בהפצת בשורת המלכות. מועצת הזקנים ממנה בדרך כלל משרת עוזר להשגיח על אספקת הספרות. האחים האחראים על אספקות ספרות אלו מתייחסים לתפקידם בכובד ראש. הם עורכים רישומים מדויקים כדי שתמיד יהיו בנמצא מספיק פריטי ספרות על־פי צורכי הקהילה.
17 בתור משיחיים מוקדשים ברור לנו שהזמן העומד לרשותנו, היכולות השכליות והפיזיות שלנו, כישורינו, נכסינו החומריים ואפילו חיינו עצמם הם מתנות מאת אלוהים ושעלינו להשתמש בהם בשירותו (לוקס י״ז:10; קור״א ד׳:7). אם נעשה שימוש ראוי בכל משאבינו נוכיח את עומק אהבתנו כלפי יהוה. אנו רוצים לכבד את יהוה מהוננו, בידיעה שהוא רווה נחת מכל מתנה הניתנת כביטוי למסירות בלב ונפש (מש׳ ג׳:9; מר׳ י״ד:3–9; לוקס כ״א:1–4; קול׳ ג׳:23, 24). ישוע אמר: ”חינם קיבלתם, חינם תיתנו” (מתי י׳:8). כל עוד אנו נותנים מעצמנו וממשאבינו בשירות יהוה, אנו זוכים לשמחה גדולה (מה״ש כ׳:35).