הוא יכול היה לזכות לחסדו של אלוהים

התחלה לא־יציבה

אביו של רחבעם היה שלמה,‏ אשר מלך על ישראל 40 שנה (‏מל״א י״א:‏42‏)‏.‏ שלמה מת בשנת 997 לפה״ס.‏ לאחר מותו הצפין רחבעם מירושלים לשכם,‏ שם נמשח למלך (‏דה״ב י׳:‏1‏)‏.‏ האם רחבעם היה מודאג מכך שעליו ללכת בעקבותיו של שלמה,‏ שהיה ידוע בחוכמתו יוצאת הדופן?‏ הוא לא יכול היה לחזות שבקרוב תיבחן יכולתו שלו לפתור בעיות סבוכות.‏

רחבעם ודאי הבחין באווירה המתוחה ששררה בישראל.‏ בהמשך הגיעו אליו נציגים מקרב העם ושטחו בפניו ישירות את דאגותיהם:‏ ”‏אביך הקשה את עולנו;‏ ועתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעולו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך”‏ (‏דה״ב י׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

רחבעם אולי חש לכוד.‏ אם ייענה לדרישות העם,‏ ייתכן שהוא,‏ משפחתו ואנשי חצרו ייאלצו לוותר על חלק ממותרותיהם ולהפחית מדרישותיהם כלפי העם.‏ מאידך,‏ אם ידחה את בקשתם,‏ עלולים בני העם למרוד בו.‏ מה יעשה?‏ המלך החדש נועץ בתחילה עם המבוגרים,‏ ששימשו כיועציו של שלמה.‏ אולם לאחר מכן ביקש רחבעם את עצתם של הצעירים,‏ בני גילו.‏ בעקבות עצת הצעירים החליט רחבעם לנהוג ביד קשה עם העם.‏ הוא השיב:‏ ”‏אכביד את עולכם,‏ ואני אוסיף עליו.‏ אבי ייסר אתכם בשוטים,‏ ואני בעקרבים”‏ (‏דה״ב י׳:‏6–14‏)‏.‏

האם אתה מבחין בלקח עבורנו?‏ אין ספק שבמקרים רבים מן החוכמה לשמוע בקולם של אנשים מבוגרים ובוגרים מבחינה רוחנית.‏ הואיל ויש להם ניסיון,‏ הם יכולים לחזות את התוצאות שקרוב לוודאי יהיו להחלטה כלשהי ולהעניק לנו עצות טובות (‏איוב י״ב:‏12‏)‏.‏

‏”‏וישמעו את דבר יהוה”‏

בתגובה למרד קיבץ רחבעם את צבאו.‏ אולם יהוה התערב באמצעות שמעיה הנביא באמרו:‏ ”‏לא תעלו ולא תילחמון עם אחיכם בני ישראל.‏ שובו איש לביתו,‏ כי מאיתי נהיה הדבר הזה”‏ (‏מל״א י״ב:‏21–24‏)‏.‏a

לא להיאבק כלל?‏ ודאי תוכל לתאר לעצמך עד כמה הציק הדבר לרחבעם!‏ מה יחשוב העם על מלך שאיים להעניש את נתיניו ”‏בעקרבים”‏,‏ אך זמן קצר לאחר מכן נכנע למרד בוטה שכזה?‏ (‏השווה דברי הימים ב׳.‏ י״ג:‏7‏.‏)‏ אף־על־פי־כן,‏ המקרא מציין באשר למלך ולצבאו:‏ ”‏וישמעו את דבר יהוה,‏ וישובו ללכת כדבר יהוה”‏.‏

מהו הלקח עבורנו?‏ מן התבונה לציית לאלוהים גם אם בעקבות זאת נהיה חשופים למידה מסוימת של לעג.‏ צייתנות לאלוהים מובילה לחסדו ולברכתו (‏דב׳ כ״ח:‏2‏)‏.‏

מה הייתה התוצאה עבור רחבעם?‏ לאחר שמתוך צייתנות נטש את תוכניתו לתקוף את האומה החדשה,‏ הוא מיקד את מאמציו בבניית ערים בשטחי השבטים יהודה ובנימין,‏ אשר עליהם עדיין מלך.‏ הוא חיזק מספר ערים ”‏הרבה מאוד”‏ (‏דה״ב י״א:‏5–12‏)‏.‏ וחשוב מכך,‏ במשך זמן מה דבק בחוקי יהוה.‏ בשעה שממלכת ישראל בת עשרת השבטים,‏ שהייתה נתונה לשלטונו של ירבעם,‏ הידרדרה לעבודת אלילים,‏ רבים מאזור זה תמכו ברחבעם – הם הגיעו לירושלים וצידדו בעבודת אלוהים האמיתית (‏דה״ב י״א:‏16,‏ 17‏)‏.‏ מכאן שצייתנותו של רחבעם חיזקה את מלכותו.‏

חטא – ומידה של חרטה

אולם לאחר שהתבססה ממלכתו היטב,‏ פעל רחבעם בצורה לא־צפויה.‏ הוא נטש את תורת יהוה לטובת עבודת אלילים!‏ אך מדוע עשה כן?‏ האם נהג תחת השפעת אימו,‏ שהייתה עמונית?‏ (‏מל״א י״ד:‏21‏)‏ יהיו אשר יהיו סיבותיו,‏ האומה כולה הלכה בעקבותיו.‏ לכן אפשר יהוה לשישק,‏ מלך מצרים,‏ לכבוש ערים רבות ביהודה,‏ אף־על־פי שרחבעם חיזק אותן (‏מל״א י״ד:‏22–24;‏ דה״ב י״ב:‏1–4‏)‏.‏

המצב הפך למכריע כאשר הגיע שישק לירושלים,‏ העיר שממנה מלך רחבעם.‏ בשלב זה השמיע שמעיה הנביא לרחבעם ולשריו מסר מאת אלוהים:‏ ”‏אתם עזבתם אותי,‏ ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק”‏.‏ כיצד הגיב רחבעם למוסר זה?‏ תגובתו הייתה ראויה לשבח,‏ שהרי המקרא מוסר:‏ ”‏וייכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו:‏ ’‏צדיק יהוה’‏”‏.‏ לכן,‏ יהוה הציל את רחבעם ואת ירושלים מהשמדה (‏דה״ב י״ב:‏5–7,‏ 12‏)‏.‏

לאחר מכן המשיך רחבעם למלוך על הממלכה הדרומית.‏ לפני מותו העניק בנדיבות מתנות לבניו הרבים,‏ ככל הנראה כדי למנוע כל מרד נגד יורשו,‏ אחיהם אביה (‏דה״ב י״א:‏21–23‏)‏.‏ כך גילה רחבעם מידה של תובנה,‏ מה שלא עשה קודם לכן.‏

טוב או רע?‏

חרף מעלותיו לא זכה רחבעם לחסדו של אלוהים.‏ המקרא מסכם את תקופת מלכותו במילים:‏ ”‏ויעש הרע”‏.‏ מדוע?‏ מפני ש”‏לא הכין ליבו לדרוש את יהוה”‏ (‏דה״ב י״ב:‏14‏)‏.‏

חשוב על משמעות הדבר:‏ לעיתים ציית רחבעם לאלוהים.‏ והוא אכן עשה מספר דברים טובים למען עמו של יהוה.‏ אך הוא לא טיפח קשר הדוק עם יהוה או רצון עז לשמח אותו.‏ לכן נפל בחטא ובעבודה זרה.‏ אולי אתה תוהה:‏ ’‏כאשר נענה רחבעם לתיקון מאת אלוהים,‏ האם עשה זאת בעיקר בשל השפעתם של אחרים ולא בשל חרטה כנה ורצון לשמח את ליבו של אלוהים?‏’‏ (‏דה״ב י״א:‏3,‏ 4;‏ י״ב:‏6‏)‏.‏ בהמשך חייו חזר לסורו.‏ עד כמה שונה היה מסבו,‏ דוד המלך!‏ דוד אומנם עשה טעויות,‏ אך חייו התאפיינו באהבה ליהוה,‏ במסירות לעבודת אלוהים האמיתית ובחרטה כנה על חטאיו (‏מל״א י״ד:‏8;‏ תהל׳ נ״א:‏3,‏ 19;‏ ס״ג:‏2‏)‏.‏

אין ספק שנוכל ללמוד לקח מסיפורו של רחבעם.‏ הדבר ראוי לשבח כאשר אנשים מפרנסים את משפחותיהם וחותרים להשיג משהו בעל ערך.‏ אולם על מנת ליהנות מחסד אלוהים,‏ עלינו בראש ובראשונה לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית ולדבוק בה.‏

קרוב לוודאי שנעשה כן אם נמשיך לטפח את אהבתנו העמוקה כלפי יהוה.‏ כשם שאנו מזינים אש על מנת שלא תדעך,‏ עלינו לשמור על גחלת אהבתנו כלפי אלוהים בוערת על־ידי לימוד דברו דרך קבע,‏ הרהורים במה שאנו קוראים והתמדה בתפילות (‏תהל׳ א׳:‏2;‏ רומ׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ כתוצאה מכך תצית אהבתנו ליהוה את רצוננו להשביע את רצונו בכל מעשינו.‏ אם לעיתים יהיה צורך בכך,‏ היא תניע אותנו לחרטה כנה.‏ בשונה מרחבעם נישאר איתנים בעבודת אלוהים האמיתית (‏יהד׳ 20,‏ 21‏)‏.‏