טפח חמלה כלפי ”אנשים מכל הסוגים”
כאשר לימד ישוע את תלמידיו לבשר את הבשורה הטובה, הוא הכיר בעובדה שמסר המלכות לא תמיד יתקבל בברכה (לוקס י׳:3, 5, 6). ייתכן שניתקל בשירות השדה בכמה שיגיבו בעוינות או אף ינהגו בגסות. יש להודות שחלק מהתגובות הללו עלולות להקשות עלינו להמשיך לנהוג בחמלה כלפי האנשים שאנו מבשרים להם.
אדם הנוהג בחמלה מבחין בצורכיהם ובבעיותיהם של אחרים, חש כלפיהם סימפתיה וחפץ לעזור להם. אם נאבד מחמלתנו כלפי מי שאנו פוגשים בשירות, אנו עלולים לאבד גם את קנאותנו ויעילותנו. מאידך, כאשר אנו מטפחים חמלה, דומה הדבר להוספת חמצן לאש – קנאותנו לשירות ממשיכה לבעור בעוצמה! (תסל״א ה׳:19).
כיצד נוכל לטפח חמלה גם כאשר הדבר קשה? הבה נבחן שלוש דוגמאות ראויות לחיקוי – דוגמתם של יהוה, ישוע והשליח פאולוס.
חקה את חמלתו של יהוה
במשך אלפי שנים סובל יהוה מהחרפה שהומטה על שמו. בכל זאת, הוא נותר ”טוב... לכפויי הטובה ולרעים” (לוקס ו׳:35). טוב ליבו משתקף בסבלנותו. יהוה חפץ ש”אנשים מכל הסוגים” ייוושעו (טימ״א ב׳:3, 4). אף־על־פי שאלוהים מתעב את הרוע, בני האדם יקרים לו ואין הוא מעוניין שאיש יאבד את חייו (פט״ב ג׳:9).
יהוה מבין באיזו יעילות מעוור השטן את הלא־מאמינים (קור״ב ד׳:3, 4). רבים התחנכו מילדותם על־פי אמונות כוזבות וגישות מוטעות, מה שמקשה עליהם לקבל את האמת. יהוה משתוקק לעזור לאותם אנשים. מניין לנו?
תן דעתך להשקפתו של יהוה על אנשי נינווה הקדומה. למרות דרכיהם האלימות אמר יהוה ליונה: ”ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה רִבּוֹ אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה?” (יונה ד׳:11). יהוה ראה באנשי נינווה נזקקים מבחינה רוחנית, וברוב רחמיו שלח את יונה כדי להזהירם.
בדומה ליהוה, אנשים נחשבים ליקרים גם בעינינו. נוכל לחקותו אם נעשה כל מאמץ לסייע לכל מי שאולי יטו אוזנם למסר שבפינו, גם אם נראה שלא ייענו לו.
חקה את חמלתו של ישוע
בדומה לאביו, ריחם ישוע על מי שהיו שרויים בצורך רוחני. ”כראותו את ההמונים ריחם עליהם כי היו פצועים ועזובים כצאן ללא רועה” (מתי ט׳:36). ישוע הביט מתחת לפני השטח; הוא הכיר בעובדה שמי שבאו להקשיב לדבריו למדו קודם לכן שקרים וקיבלו יחס לא־הוגן מצד מנהיגי הדת שלהם. אף שידע שרבים יאפשרו למכשולים שונים למנוע מהם מלהגיב בחיוב למסר, הוא המשיך ’ללמד אותם דברים רבים’ (מר׳ ד׳:1–9).
אל תהיה מתוסכל אם האדם אינו מגלה התעניינות בתחילה
נסיבות החיים משתנות, וכן גם גישתו של האדם כלפי האמת
כאשר אנשים אינם מגיבים באהדה למסר שבפינו, עלינו להביט מתחת לפני השטח ולשאול את עצמנו מדוע הם מגיבים כך. יש שאולי מחזיקים בדעה שלילית על המקרא או המשיחיות בשל דוגמתם הרעה של מי שמתיימרים להיות משיחיים. לאחרים אולי סיפרו שקרים באשר לאמונתנו. יש שאולי יתמודדו עם לעג מצד אנשים בסביבתם או מצד בני משפחה אם יתייחסו אלינו באהדה.
ייתכן שכמה מהאנשים שאנו פוגשים בשירות אינם מגיבים באהדה בשל חוויות טראומתיות שהותירו אותם פגועים מבחינה רגשית. שליחה ששמה קים אומרת: ”באזור מסוים בשטח שלנו רבים מהאנשים הם קורבנות מלחמה שבה איבדו את כל נכסיהם. אין להם תקווה אמיתית לעתיד. הם מתוסכלים ומאוד חשדניים. באזור זה אנו נתקלים בקביעות באנשים המתנגדים למסר שלנו. היה מקרה אחד שבו הותקפתי בזמן שבישרתי”.
מה עוזר לקים להמשיך לגלות חמלה למרות יחס שכזה? היא אומרת: ”כשמתייחסים אליי בגסות, אני מנסה לזכור את הכתוב במשלי י״ט:11, שם נאמר: ’שכל אדם האריך אפו’. אני זוכרת את הרקע של האנשים שבשטחנו וזה עוזר לי לטפח חמלה כלפיהם. לא כל מי שאנו פוגשים הוא עוין. ממש באותו אזור יש לנו גם כמה ביקורים חוזרים טובים”.
נוכל לשאול את עצמנו: ’כיצד הייתי מגיב למסר המלכות אילו הייתי במצבם של האנשים אשר להם אני מבשר?’ למשל, מה אם שוב ושוב היו מספרים לנו שקרים על עדי־יהוה? בנסיבות הללו אולי גם אנו היינו מגיבים בצורה שלילית וזקוקים לחמלה. כאשר אנו נזכרים בצו של ישוע לנהוג באחרים כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו, הדבר מניע אותנו להגיב באמפתיה גם כאשר קשה לעשות כן (מתי ז׳:12).
חקה את חמלתו של פאולוס
השליח פאולוס גילה חמלה אפילו כלפי מתנגדים אלימים. מדוע? הוא לא שכח את עברו שלו. הוא אמר: ”קודם לכן הייתי מגדף ורודף ועז מצח. למרות זאת, רוחמתי כי פעלתי מתוך בורות ובחוסר אמונה” (טימ״א א׳:13). הוא הכיר בכך שיהוה וישוע נהגו בו ברחמים רבים. קרוב לוודאי שהיו כמה שבישר להם אשר הזכירו לו את האדם שהיה בעברו.
לעיתים נתקל פאולוס באמונות כוזבות שהיו מושרשות היטב. כיצד נהג? במעשי השליחים י״ז:16 נאמר שכאשר היה פאולוס באתונה, ”ראה... שהעיר מלאה באלילים, ורוחו נסערה בקרבו”. אף־על־פי־כן, פאולוס השתמש במה שגרם לו לחוש נסער כדי לתת עדות טובה (מה״ש י״ז:22, 23). הוא התאים את שיטות הבישור שלו לרקע של סוגי אנשים שונים כדי ש’בכל דרך אפשרית יושיע כמה מהם’ (קור״א ט׳:20–23).
נוכל לחקות את פאולוס אם נהיה מודעים לגישות שליליות או לאמונות כוזבות שבהן ניתקל ולאחר מכן נציג במיומנות את הבשורה הטובה (יש׳ נ״ב:7). אחות ששמה דורותי אומרת: ”רבים בשטח שלנו למדו שאלוהים קשה וביקורתי. אני משבחת את האנשים האלה על אמונתם החזקה באלוהים, ולאחר מכן מסבה את תשומת ליבם למה שאומר המקרא לגבי אישיותו האוהבת של יהוה והבטחותיו באשר לעתיד”.
”התגבר על הרע בטוב”
ככל שאנו קרבים לקץ ”אחרית הימים”, נוכל לצפות שכמה מהאנשים אשר להם אנו מבשרים ”יגבירו את רעתם” (טימ״ב ג׳:1, 13). אך אל לנו לאפשר למגמה הולכת וגוברת זו לכרסם בחמלתנו או לגרום לנו לאבד את שמחתנו. יהוה יכול להעניק לנו את הכוח ’להתגבר על הרע בטוב’ (רומ׳ י״ב:21). חלוצה ששמה ג׳סיקה מספרת: ”פעמים רבות אני נתקלת באנשים שחסרה להם ענווה אשר מזלזלים בנו ובמסר שבפינו. זה יכול להיות מטריד. כאשר אני מתחילה בשיחה, אני מתפללת בלב ליהוה ומבקשת שיעזור לי לראות את האדם כפי שהוא רואה אותו. זה עוזר לי לא להתמקד ברגשות שלי, אלא לחשוב כיצד אוכל לעזור לו”.
אנו ממשיכים לחפש אחר מי שיש להם נטיית הלב הנכונה לחיי עולם
יש הנענים למאמצינו הסבלניים לסייע להם מבחינה רוחנית
עלינו לחשוב גם כיצד נוכל לעודד את אחינו לאמונה. ג׳סיקה אומרת: ”אם למישהו מאיתנו הייתה חוויה לא־טובה, אני מנסה לא להתעכב על זה. במקום זאת, אני מטה את השיחה לנושאים חיוביים כמו התוצאות הטובות שיש לשירותנו למרות התגובות השליליות של כמה”.
יהוה מודע היטב לקשיים שבהם אנו נתקלים בשירות. עד כמה הוא ודאי שמח כשאנו מחקים את רחמיו! (לוקס ו׳:36) כמובן, יהוה לא ימשיך לנהוג בחמלה לנצח. אנו יכולים להיות בטוחים שהוא יודע בדיוק מהו המועד המתאים לשים קץ לסדר עולמי זה. עד אותה עת, עלינו לבשר בדחיפות (טימ״ב ד׳:2). הבה נמשיך למלא את משימתנו בקנאות ובחמלה רבה כלפי ”אנשים מכל הסוגים”.