נועדנו לחיות לעד
מי מאיתנו אינו רוצה ליהנות מחיים ארוכים ומאושרים? רק חשוב עד כמה נפלא היה אם היינו יכולים לחיות לנצח בבריאות ובאושר! היינו יכולים לבלות זמן רב יותר עם יקירינו, לטייל בעולם, לפתח כישורים חדשים, להחכים ולחקור לעומק כל דבר שמעניין אותנו כאוות נפשנו.
האם זהו רצון לא־טבעי? כלל וכלל לא! כתבי־הקודש מציינים שאלוהים נטע בנו רצון זה (קהלת ג׳:11). בנוסף, הם מציינים ש”אלוהים הוא אהבה” (יוחנן א׳. ד׳:8). האם הגיוני שאל אוהב ייטע בנו את הרצון לחיות לנצח ולאחר מכן יהפוך רצון זה לבלתי אפשרי להשגה?
כמובן, אף אדם אינו רוצה למות. למעשה, המקרא מתאר את המוות כ”אויב” בלתי רצוי (קורינתים א׳. ט״ו:26). עבור כמה הוא מגיע מוקדם; עבור אחרים הוא מגיע מאוחר יותר. אך הוא תמיד מגיע. לרבים, עצם המחשבה על כך גורמת לאי־נוחות ואף לתחושת פחד. האם אויב זה אי פעם ימוגר? האם הדבר בכלל אפשרי?
בסיס לתקווה
האם תופתע לגלות שמטרתו של אלוהים מעולם לא הייתה שבני האדם ימותו? ספר בראשית מוכיח שמטרתו הייתה שנחיה על כדור הארץ לנצח. יהוה אלוהים ברא את כדור הארץ בתשומת לב רבה על מנת שישמש כמעון עבור בני האדם. לאחר מכן, הוא ברא את האדם הראשון והניח אותו בגן עדן. לבסוף, ראה ”אלוהים את כל אשר עשה, והינה טוב מאוד” (בראשית א׳:26, 31).
אדם הראשון נברא מושלם — בצלם אלוהים (דברים ל״ב:4). גם חוה, אשתו של אדם, נבראה מושלמת בשכלה ובגופה, ללא כל פגם. יהוה אמר להם: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ” (בראשית א׳:28).
המשימה למלא את הארץ בצאצאיהם הייתה דורשת זמן. חוה הייתה צריכה להביא ילדים לעולם, ואותם ילדים היו צריכים גם הם להביא ילדים עד שכדור הארץ יתמלא בדיוק כפי שיעד אלוהים (ישעיהו מ״ה:18). האם הגיוני להסיק שיהוה יעניק לאדם וחוה חיים שכאלה, אשר במהלכם יחיו מספר מועט של שנים ויוכלו לראות רק את ילדיהם ואולי את נכדיהם, מבלי שיזכו לחזות בפרי עמלם?
בנוסף, חשוב גם על המשימה לשלוט על בעלי החיים. נאמר לאדם להעניק להם שמות, דבר שגם היה מצריך זמן (בראשית ב׳:19). אך כדי לשלוט על בעלי החיים, היה עליו ללמוד אודותיהם ולהבין כיצד יש לדאוג להם, דבר שהיה מצריך ממנו זמן ארוך אף יותר.
מכאן שהנחיותיו של אלוהים — למלא את הארץ ולשלוט בבעלי החיים — מצביעות על כך שהזוג האנושי הראשון נועד לחיות שנים רבות. למעשה, אדם אכן חי שנים רבות מאוד.
מטרת אלוהים עבור בני האדם היא שהם יחיו לנצח בגן עדן ארצי
הם חיו חיים ארוכים מאוד
אדם, 930 שנה
מתושלח, 969 שנה
נוח, 950 שנה
כיום, 70–80 שנה
המקרא מראה שבעבר בני האדם חיו זמן רב יותר ממה שאנו חיים כיום. הוא אומר: ”כל ימי אדם [הראשון] אשר חי תשע מאות שנה ושלושים שנה”. בהמשך הוא מזכיר שישה גברים נוספים שחיו יותר מ־900 שנה! היו אלה: שֵׁת, אֱנוֹשׁ, קֵינָן, יֶרֶד, מתושלח ונוח. כולם חיו בתקופה שקדמה למבול. ונוח עצמו היה בן 600 שנה בבוא המבול על הארץ (בראשית ה׳:5–27; ז׳:6; ט׳:29). כיצד ייתכן שהם חיו חיים כה ארוכים?
כל אותם גברים חיו קרוב לעת שבה בני האדם היו מושלמים. היה זה ככל הנראה אחד הגורמים המרכזיים לאריכות ימיהם. אך כיצד השלמות קשורה לחיים ארוכים? וכיצד ימוגר המוות? כדי למצוא את התשובות, עלינו להבין תחילה מדוע אנו מזדקנים ומתים.