חקה את דרך חשיבתם של יהוה וישוע

1,‏ 2.‏ מה כוללת בתוכה האהבה ליהוה,‏ וכיצד הראה ישוע שהוא אוהב את יהוה?‏

‏”‏אהוב את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל כוחך ובכל שכלך”‏ (‏לוקס י׳:‏27‏)‏.‏ ישוע הבהיר שזו המצווה החשובה ביותר בתורה.‏ שים לב שאהבתנו ליהוה קשורה לליבנו,‏ כלומר לרצונותינו ולרגשותינו.‏ היא גם כוללת בתוכה את כוחנו ואת מסירותנו בלב ונפש אליו.‏ אבל האהבה ליהוה קשורה גם לשכלנו,‏ או לדרך שבה אנו חושבים.‏ כמובן,‏ לעולם לא נצליח להבין לגמרי את דרך חשיבתו של יהוה.‏ אך נוכל להבין אותה טוב יותר אם נבחן את ”‏הלך החשיבה של המשיח”‏,‏ משום שישוע שיקף בצורה מושלמת את דרך חשיבתו של אביו (‏קור״א ב׳:‏16‏)‏.‏

² ישוע אהב את יהוה בכל שכלו.‏ הוא ידע מה יהוה רצה שהוא יעשה,‏ והיה נחוש לעשות זאת גם אם יצטרך לסבול כתוצאה מכך.‏ ישוע היה ממוקד בעשיית רצונו של אביו ולא נתן לדבר להסיח את דעתו מהשלמת משימתו.‏

3.‏ מה השליח פטרוס למד מישוע,‏ ומה הוא עודד את שאר המשיחיים לעשות?‏ (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏

³ לפטרוס ולשאר השליחים הייתה הזכות לבלות בחברתו של ישוע וללמוד ממקור ראשון על דרך חשיבתו.‏ כשפטרוס כתב את איגרתו הראשונה,‏ הוא עודד את המשיחיים להצטייד באותו הלוך נפש של המשיח.‏a ‏(‏קרא פטרוס א׳.‏ ד׳:‏1‏.‏)‏ המילה ”‏הצטיידו”‏ היא מונח צבאי.‏ כך שאם המשיחיים יחקו את הלוך הנפש,‏ או את דרך חשיבתו של המשיח,‏ יהיה להם כלי נשק רב־עוצמה במלחמתם נגד הנטייה לחטוא ונגד העולם הנשלט על־ידי השטן (‏קור״ב י׳:‏3–5;‏ אפ׳ ו׳:‏12‏)‏.‏

4.‏ כיצד מאמר זה יעזור לנו להישמע לעצתו של פטרוס?‏

⁴ במאמר נבחן את דרך חשיבתו של ישוע ונלמד כיצד לחקות אותה.‏ נראה איך נוכל (‏1)‏ לחקות את דרך חשיבתו של יהוה,‏ שתעזור לנו להיות תמימי דעים עם אחינו,‏ (‏2)‏ להיות ענווים ו־(‏3)‏ להיות מיושבים בדעתנו בכך שנישען על יהוה בתפילות.‏

חקה את דרך חשיבתו של יהוה

5.‏ באיזה מקרה פטרוס לא שיקף את חשיבתו של יהוה?‏

⁵ חשוב על מקרה אחד בו פטרוס לא שיקף את חשיבתו של יהוה.‏ ישוע אמר לשליחיו שהוא יצטרך ללכת לירושלים,‏ להימסר למנהיגי הדת,‏ לסבול עינויים ולהיהרג (‏מתי ט״ז:‏21‏)‏.‏ פטרוס ידע שישוע הוא המשיח המובטח שיושיע את עם אלוהים.‏ לכן הוא התקשה לקבל את העובדה שיהוה יאפשר לישוע להיהרג (‏מתי ט״ז:‏16‏)‏.‏ מסיבה זו פטרוס לקח את ישוע הצידה ואמר לו:‏ ”‏חוס על עצמך,‏ אדוני;‏ לא יהיה לך כדבר הזה”‏ (‏מתי ט״ז:‏22‏)‏.‏ פטרוס לא שיקף את חשיבתו של יהוה בעניין,‏ ולכן חשיבתו גם לא עלתה בקנה אחד עם זו של ישוע.‏

6.‏ כיצד הוכיח ישוע שחשיבתו תאמה לזו של יהוה?‏

⁶ חשיבתו של ישוע תאמה לגמרי לחשיבתו של אביו השמימי.‏ הוא אמר לפטרוס:‏ ”‏סור אל מאחוריי,‏ שטן!‏ מכשול אתה לי,‏ כי מחשבותיך אינן מחשבות אלוהים אלא מחשבות בני אדם”‏ (‏מתי ט״ז:‏23‏)‏.‏ לפטרוס היו כוונות טובות,‏ אבל ישוע דחה את עצתו כי הוא ידע שכדי לעשות את רצון יהוה,‏ יהיה עליו לגלות הקרבה עצמית.‏ מהמקרה הזה פטרוס למד שעליו לאמץ את דרך חשיבתו של יהוה,‏ וזהו לקח חשוב גם עבורנו.‏

7.‏ כיצד הוכיח פטרוס שברצונו לחקות את דרך חשיבתו של יהוה?‏ (‏ראה תמונה.‏)‏

⁷ בסופו של דבר,‏ פטרוס הוכיח שברצונו לחקות את דרך חשיבתו של יהוה.‏ הגיעה העת שבה התאפשר לנוכרים לא־נימולים להפוך לחלק מעמו של אלוהים.‏ יהוה שלח את פטרוס לבשר לקורנליוס,‏ שהיה מבין הנוכרים הראשונים שהפכו למשיחיים.‏ באותם ימים,‏ היהודים לא באו במגע עם הנוכרים.‏ לכן אין זה מפתיע שפטרוס היה זקוק לעזרה כדי להתכונן למשימתו.‏ כשהבין מהו רצונו של אלוהים בעניין,‏ הוא שינה את השקפתו והלך ”‏ללא כל התנגדות”‏ למקום שאליו נשלח (‏מה״ש י׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ הוא בישר לקורנליוס ולבני ביתו,‏ והם נטבלו (‏מה״ש י׳:‏21–23,‏ 34,‏ 35,‏ 44–48‏)‏.‏

8.‏ כיצד נוכל להראות שחשיבתנו עולה בקנה אחד עם חשיבתו של יהוה?‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8 והערת שוליים)‏

⁸ שנים מאוחר יותר,‏ פטרוס עודד את אחיו לאמונה להיות ”‏תמימי דעים”‏.‏ ‏(‏קרא פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8 והערת שוליים.‏)‏ בתור משרתי אלוהים,‏ נוכל להיות תמימי דעים אם נשקף את חשיבתו של יהוה כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברו הכתוב.‏ לדוגמה,‏ ישוע האיץ בתלמידיו להציב את המלכות במקום הראשון בחייהם (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ בעקבות כך,‏ יכול להיות שאח בקהילתך יחליט לשרת את יהוה בשירות המורחב.‏ במקום להמליץ לו להקל על עצמו,‏ נוכל לשבח אותו על המטרה שהציב ולהציע את תמיכתנו.‏

היה עניו

9,‏ 10.‏ כיצד ישוע גילה ענווה יוצאת מגדר הרגיל?‏

⁹ בלילה האחרון שלו עלי אדמות,‏ ישוע לימד את פטרוס ואת שאר השליחים שיעור חשוב בענווה.‏ לפני כן ישוע שלח את פטרוס ויוחנן שיכינו את הדברים לקראת הארוחה האחרונה שלו איתם.‏ סביר להניח שהם היו צריכים לוודא שיש קערה ומגבות שישמשו לרחיצת רגליהם של האורחים לפני הארוחה.‏ אך כשיגיע הרגע,‏ מי יבצע את המשימה הנחותה הזו וירחץ את רגלי התלמידים?‏

¹⁰ ישוע לא היסס וגילה ענווה יוצאת מגדר הרגיל.‏ לתדהמתם של השליחים,‏ הוא עשה משהו שבדרך כלל משרת היה עושה.‏ ישוע פשט את בגדו העליון,‏ קשר מגבת סביב מותניו,‏ יצק מים לקערה והחל לרחוץ את רגליהם (‏יוח׳ י״ג:‏4,‏ 5‏)‏.‏ זה ודאי לקח זמן לרחוץ את רגליהם של 12 שליחיו,‏ וביניהם יהודה שעמד לבגוד בו.‏ בכל זאת,‏ ישוע ביצע את המשימה הזאת בענווה.‏ לאחר מכן הוא הסביר להם בסבלנות:‏ ”‏האם אתם מבינים את מה שעשיתי לכם?‏ אתם קוראים לי ’‏מורה’‏ ו’‏אדון’‏,‏ ובצדק,‏ כי אני אכן כך.‏ לכן אם אני,‏ האדון והמורה,‏ רחצתי את רגליכם,‏ גם אתם צריכים לרחוץ זה את רגלי זה”‏ (‏יוח׳ י״ג:‏12–14‏)‏.‏

11.‏ כיצד פטרוס הוכיח שהוא למד להיות עניו?‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏5 והערת שוליים)‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

¹¹ פטרוס למד מענוותו של ישוע.‏ לאחר שישוע חזר לשמיים,‏ פטרוס ריפא באורח נס אדם שהיה פיסח מלידה (‏מה״ש א׳:‏8,‏ 9;‏ ג׳:‏2,‏ 6–8‏)‏.‏ מטבע הדברים המאורע המדהים הזה משך אליו המון אנשים (‏מה״ש ג׳:‏11‏)‏.‏ האם פטרוס התענג על רגעי התהילה האלה,‏ בהתחשב בעובדה שהוא בא מתרבות שבה ייחסו חשיבות רבה לאנשים בעלי מעמד בולט?‏ לא.‏ פטרוס גילה ענווה ולא נתן להמון להסב לו את הכבוד,‏ אלא הפנה את כל ההלל ליהוה ולישוע,‏ ואמר:‏ ”‏באמצעות שמו [‏של ישוע]‏ ובשל אמונתנו בשמו התחזק איש זה שאתם רואים ומכירים”‏ (‏מה״ש ג׳:‏12–16‏)‏.‏ המילים שבהן פטרוס השתמש באיגרתו למשיחיים באשר לצורך לטפח ענווה מזכירות לנו את המקרה בו ישוע קשר את המגבת סביב מותניו ורחץ את רגלי השליחים ‏(‏קרא פטרוס א׳.‏ ה׳:‏5 והערת שוליים)‏.‏

12.‏ כיצד נוכל להמשיך לטפח ענווה בדומה לפטרוס?‏

¹² נוכל לחקות את דוגמתו של פטרוס ולהמשיך לטפח ענווה.‏ זכור שענווה אמיתית מקפלת בתוכה יותר מאשר רק לומר את המילים הנכונות.‏ המונח שפטרוס השתמש בו לתיאור ענווה הוא ”‏שפלות רוח”‏,‏ והוא קשור למחשבותינו הכמוסות ביותר.‏ אנו פועלים למען אחרים מתוך אהבתנו ליהוה ולאנשים,‏ ולא מפני שאנחנו רוצים שיעריצו אותנו.‏ נוכל להוכיח שאנו באמת ענווים אם נשרת את יהוה ואת אחינו בשמחה בכל דרך שהיא,‏ גם כשאחרים לא מבחינים במאמצינו (‏מתי ו׳:‏1–4‏)‏.‏

‏”‏היו מיושבים בדעתכם”‏

13.‏ הסבר מה כוונת המילים ”‏מיושבים בדעתכם”‏.‏

¹³ מה כוונת המילים ”‏מיושבים בדעתכם”‏?‏ (‏פט״א ד׳:‏7‏)‏ משיחי המיושב בדעתו מתאמץ לקבל החלטות המשקפות את דרך חשיבתו של יהוה.‏ הוא יודע שאין דבר חשוב יותר בחיים מאשר הקשר שלו עם יהוה.‏ יש לו השקפה מאוזנת על עצמו בידיעה שאין לו את כל התשובות,‏ והוא מתפלל ליהוה בענווה לעיתים קרובות ובכך מוכיח שהוא נשען עליו.‏b

14.‏ באיזה מקרה פטרוס לא נשען על יהוה?‏

¹⁴ בלילה האחרון לפני מותו,‏ ישוע הזהיר את תלמידיו:‏ ”‏כולכם תיכשלו בגלל מה שיקרה לי הלילה”‏.‏ פטרוס השיב בביטחון:‏ ”‏גם אם כולם ייכשלו בגלל מה שיקרה לך,‏ אני לעולם לא אכשל!‏”‏ באותו הלילה ישוע הפציר בכמה מתלמידיו:‏ ”‏היו ערים והתמידו להתפלל”‏ (‏מתי כ״ו:‏31,‏ 33,‏ 41‏)‏.‏ אם פטרוס היה מקשיב לעצה הזו,‏ סביר להניח שהיה לו מספיק אומץ להזדהות בהמשך כאחד מתלמידיו של ישוע.‏ במקום זאת,‏ פטרוס התכחש לאדונו והתחרט על כך מאוחר יותר (‏מתי כ״ו:‏69–75‏)‏.‏

15.‏ כיצד הראה ישוע שהוא מיושב בדעתו בלילה האחרון לחייו עלי אדמות?‏

¹⁵ ישוע נשען לחלוטין על יהוה.‏ אף שהיה מושלם,‏ הוא התפלל שוב ושוב.‏ התפילות העניקו לו את האומץ לפעול בהתאם לרצונו של יהוה (‏מתי כ״ו:‏39,‏ 42,‏ 44;‏ יוח׳ י״ח:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אין ספק שפטרוס שם לב לתפילותיו התכופות של ישוע במהלך הלילה האחרון לחייו,‏ ודוגמתו הותירה בו רושם עמוק.‏

16.‏ כיצד פטרוס הוכיח שהוא מיושב בדעתו?‏ (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏7‏)‏

¹⁶ עם הזמן פטרוס למד להישען על יהוה בתפילה.‏ לאחר שישוע הוקם לתחייה,‏ הוא הבטיח לפטרוס ולשאר השליחים שהם יקבלו את רוח הקודש,‏ שתעזור להם להשלים את משימתם לבשר.‏ אך ישוע ביקש מהם להישאר בירושלים עד שזה יקרה (‏לוקס כ״ד:‏49;‏ מה״ש א׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ מה פטרוס עשה בזמן שחיכה?‏ הוא ושאר המשיחיים ’‏התמידו בתפילה’‏ (‏מה״ש א׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ מאוחר יותר,‏ באיגרתו הראשונה,‏ הוא עודד את אחיו להיות מיושבים בדעתם ולהישען על יהוה בתפילות.‏ ‏(‏קרא פטרוס א׳.‏ ד׳:‏7‏.‏)‏ פטרוס למד להישען על יהוה והפך לעמוד תווך בקהילה המשיחית (‏גל׳ ב׳:‏9‏)‏.‏

17.‏ מה עלינו להמשיך לעשות ללא תלות ביכולותינו?‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

¹⁷ כדי להיות מיושבים בדעתנו עלינו להרבות בתפילות ליהוה.‏ אנחנו צריכים להמשיך להתפלל גם אם אנו סבורים שיש לנו את היכולות הנדרשות לביצוע דברים מסוימים.‏ לכן במיוחד כשאנו ניצבים בפני החלטות חשובות אנו מבקשים את הדרכת יהוה,‏ בביטחון מלא שהוא יודע מה הדבר הטוב ביותר עבורנו.‏

18.‏ כיצד נוכל להמשיך להתאים את דרך חשיבתנו לזו של יהוה?‏

¹⁸ עד כמה אנו אסירי תודה ליהוה על כך שברא אותנו עם היכולת לשקף את תכונותיו!‏ (‏בר׳ א׳:‏26‏)‏ כמובן,‏ אנחנו לא יכולים לחקות את יהוה באופן מושלם (‏יש׳ נ״ה:‏9‏)‏.‏ אך בדומה לפטרוס אנו יכולים להמשיך להתאים את דרך חשיבתנו לזו של יהוה.‏ נוכל לעשות זאת אם נאמץ את דרך חשיבתו של יהוה,‏ נהיה ענווים ומיושבים בדעתנו.‏