פנינה מקראית
ישוע ”למד לציית”
ישוע תמיד ציית ליהוה (יוח׳ ח׳:29). אם כן, מדוע המקרא אומר ש”מסבלותיו למד לציית”? (עב׳ ה׳:8).
כשהיה על הארץ, ישוע התמודד עם מצבים שהוא לא נתקל בהם בשמיים. הוריו אהבו את יהוה, אך לא היו מושלמים (לוקס ב׳:51). מנהיגי דת מושחתים ושליטים לא־הוגנים התייחסו אליו בחוסר צדק (מתי כ״ו:59; מר׳ ט״ו:15). בנוסף, הוא ”השפיל את עצמו וציית עד מוות”, מוות בייסורים (פיל׳ ב׳:8).
ישוע למד לציית כבר כשהיה בשמיים; אבל בגלל מה שעבר כשהיה עלי אדמות, הוא למד מהי צייתנות במובן נוסף. זה מה שהופך אותו למלך ולכוהן גדול מושלם שיכול להזדהות איתנו (עב׳ ד׳:15; ה׳:9). ישוע למד לציית גם בעקבות הסבל שחווה, וזה הפך אותו ליקר אף יותר בעיני יהוה. לא משנה איזו משימה נקבל מיהוה, אם נמשיך לציית לו גם בנסיבות קשות, נוכל גם אנחנו להפוך ליקרים בעיניו ולהיות כלים טובים בידיו (יעקב א׳:4).