הם העריכו את המכתבים שלה
ברוּק היא עדת־יהוה שמתגוררת בארצות הברית. במהלך מגפת קוביד-19 היא בישרה לאחרים באמצעות כתיבת מכתבים. למעשה, ברוק כתבה מכתבים רבים מדי שבוע. אבל אחרי שנה וחצי היא הרגישה מיואשת. עד לאותו זמן רק אדם אחד ענה לה, וגם זה רק כדי לבקש ממנה לא לכתוב לו עוד לעולם. היא תהתה אם המאמצים שלה באמת הועילו למישהו.
בהמשך קים, אחותה לאמונה שעובדת בבנק, סיפרה לברוק על שיחה שהייתה לה עם לקוח. הוא סיפר לקים על מכתב בכתב יד שקיבל מאחת מעדי־יהוה. התברר שהוא דיבר על אחד המכתבים של ברוק! לאחר שבוע אותו לקוח חזר לבנק. הוא המשיך לשוחח עם קים ושאל אם הוא יכול לנכוח באסיפות שלנו, שנערכו אז באמצעות ועידות וידיאו.
זמן קצר לאחר מכן דיוויד, עד־יהוה נוסף, סיפר לברוק על עמית לעבודה שקיבל גם הוא את אחד ממכתביה. אותו עמית לעבודה התרשם מאוד מכך שהמכתב נכתב ביד, ואמר: ”הלוואי שיותר אנשים היו מתעניינים ככה באופן אישי באחרים”. דיוויד ניצל את ההזדמנות כדי להסביר לו עוד על המקרא והציע לתת לו ספרות. האיש הסכים בשמחה.
עדי־יהוה מבינים שהם לא תמיד יהיו מודעים לכך שהזרעים שזרעו בשירות באמת נבטו (קהלת י״א:5, 6). למרות זאת, החוויות האלה עזרו לברוק להבין שהמאמצים שלה בשירות אכן שווים (קורינתים א׳. ג׳:6).