אני נמשך לבני מיני — האם זה אומר שאני הומוסקסואל?
בכלל לא!
עובדה: במקרים רבים המשיכה לבני אותו מין היא רק שלב חולף.
זה מה שהתחוור לליזט בת ה־16 שנמשכה פעם לבחורה אחרת. היא אומרת: ”בשיעור ביולוגיה בבית־הספר למדתי שרמות ההורמונים בגיל ההתבגרות יכולות להיות מאוד לא־יציבות. אני באמת חושבת שאם יותר צעירים היו יודעים יותר על הגוף שלהם, הם היו מבינים שהמשיכה לבני אותו מין יכולה להיות זמנית, והם לא היו חשים לחץ להיות הומוסקסואלים”.
כל הצעירים ניצבים בפני בחירה: לאמץ את ההשקפה הבזויה של העולם על מיניות או ללכת לפי אמות המידה המוסריות הנעלות שבדבר־אלוהים
אבל מה אם אתה מרגיש שהמשיכה שלך לבני מינך אינה רק שלב חולף? האם זה אכזרי מצד אלוהים להגיד למישהו שנמשך לבני מינו להימנע מיחסים הומוסקסואליים?
אם השבת בחיוב על השאלה האחרונה כדאי שתדע שגישה כזו מבוססת על הרעיון המוטעה שבני אדם חייבים להיכנע לדחפים המיניים שלהם. במקרא מוצגת תפיסה מכובדת באשר לבני האדם, שהרי הכתוב בו מבטיח שאנו יכולים לבחור שלא לפעול על־פי דחפים מיניים פסולים (קולוסים ג׳:5).
עמדת המקרא אינה נטולת היגיון. המקרא פשוט מנחה את מי שיש להם דחפים הומוסקסואליים לעשות את מה שנדרש גם ממי שנמשכים לבני המין השני — ’לנוס מן הזנות’ (קורינתים א׳. ו׳:18). עובדה היא שמיליוני הטרוסקסואלים הרוצים לעמוד באמות המידה המקראיות מגלים שליטה עצמית כשהם ניצבים בפני פיתויים. אנשים בעלי נטיות הומוסקסואליות יכולים לפעול באותה דרך אם הם באמת רוצים להשביע את רצון אלוהים (דברים ל׳:19).