צעירים שואלים
מה אוכל לעשות אם אני סובל מבעיה בריאותית? (חלק א׳)
האם אתה מכיר צעיר או צעירה שסובלים מבעיה בריאותית חמורה? האם אתה אישית סובל ממחלה או ממוגבלות שבגללן אינך יכול ליהנות מפעילויות שונות יחד עם צעירים אחרים?
אם כן, טבעי שלפעמים תיתקף ייאוש. אך בעניין זה יש במקרא שתי נקודות שתוכל לשאוב מהן נחמה רבה.
הבורא, יהוה אלוהים, מודע למצבך ואף ’דואג לך’ (פטרוס א׳. ה׳:7).
מטרתו של יהוה אלוהים היא לרפא את כל המחלות! תוכל לקרוא על זה במקרא בישעיהו ל״ג:24 ובההתגלות כ״א:1–4.
אינספור צעירים המתמודדים עם בעיות בריאות קשות נוכחו שהאמונה באלוהים ובהבטחותיו נותנת להם כוח. תן דעתך לארבע דוגמאות.
יאימי
כשהייתי בת 11 כבר נזקקתי לכיסא גלגלים. אני לא מסוגלת לעשות פעולות פשוטות, אפילו לא להרים חפצים קלים.
בגיל חמש גילו אצלי ניוון שרירים, מחלה שמגבילה אותי מאוד. לפעמים מדכא אותי שאני לא יכולה לעשות את מה שעושים צעירים אחרים בגילי. אבל הוריי וחברי הקהילה שלי תומכים בי פיזית, רגשית ורוחנית. אני מבשרת בשירות מורחב, והרבה פעמים אחיי לאמונה מצטרפים אליי כשאני נותנת שיעורי מקרא למעונייניים.
ישוע אמר שלכל יום יש דאגות משלו (מתי ו׳:34). אז אני משתדלת לא לדאוג למחר, ואני מציבה לעצמי מטרות מציאותיות שאוכל להשיג. אני מצפה לעולם החדש של אלוהים, שבו אוכל ליהנות מ’החיים האמיתיים’ ולא אסבול עוד מהמחלה המתישה הזו (טימותיאוס א׳. ו׳:19).
נקודה למחשבה: יאימי מוצאת למועיל להציב לעצמה ”מטרות מציאותיות”. כיצד תוכל לנהוג כמותה? (קורינתים א׳. ט׳:26).
מתאו
בגיל שש התחלתי לסבול מכאבי גב. בהתחלה הרופאים אמרו שזה רק כאבי גדילה. אבל אחרי שנה הם מצאו אצלי גידול לאורך עמוד השדרה.
עברתי ניתוח, אבל המנתח הצליח להסיר רק כ־40 אחוז מהגידול. אחרי חודשיים בלבד הגידול חזר לגודלו המקורי! מאז עברתי הרבה בדיקות וטיפולים וחוויתי הרבה אכזבות.
לפעמים, בגלל הגידול, אני מרגיש כמו דקירות סכין בכל הגוף, בעיקר בגב ובחזה. למרות זאת, אני משתדל לא לשקוע בייאוש. אני מזכיר לעצמי שגם אחרים עוברים דברים נוראיים ובכל זאת נשארים חיוביים. מה שהכי עוזר לי לשמור על גישה חיובית זה הביטחון שיבוא יום ויהוה אלוהים יגשים את הבטחתו לשים סוף לכל הסבל (ההתגלות כ״א:4).
נקודה למחשבה: כיצד ההרהורים בהבטחתו של אלוהים לשים סוף לסבל יכולים לעזור לך להחזיק מעמד, כפי שהם עוזרים למתאו? (ישעיהו ס״ה:17).
ברונה
למחלה שלי אין סימנים חיצוניים, ובגלל זה יש כאלה שחושבים שאני עצלנית. אבל האמת היא שכל דבר יכול להיות קשה בשבילי, כמו לבצע מטלות יומיומיות, ללמוד או אפילו לקום מהמיטה.
בגיל 16 גילו אצלי טרשת נפוצה, מחלה מתישה שהולכת ומחריפה עם הזמן. המחלה לא רק מקשה עליי לעבוד אלא גם להשתתף במידה שהייתי רוצה בפעילויות המשיחיות. אני קוראת שוב ושוב את פטרוס א׳. ה׳:7, שאומר: ”השליכו [על אלוהים] את כל דאגותיכם, כי הוא דואג לכם”. אני שואבת כוח מהידיעה שיהוה דואג לכל אחד מאתנו באופן אישי. המחשבה הזו מחזקת אותי יום יום.
נקודה למחשבה: איזו תועלת תצמח לך אם תשליך את דאגותיך על יהוה, כפי שעושה ברונה? (תהלים נ״ה:23).
אנדרי
יש אנשים שמתייחסים אליי כמו אל ילד בן 10. אני לא מאשים אותם; אחרי הכול, אני נראה ככה.
בגיל שנתיים אבחנו אצלי סרטן מסוג נדיר שהתחיל בעמוד השדרה שלי והתפשט למוח. הרופאים הצליחו להשתלט על המחלה, אבל הטיפולים עיכבו את הגדילה שלי. הגובה שלי היום הוא רק 37.1 מטר. הרבה אנשים חושבים שאני משקר כשאני אומר להם שאני בן 18!
בקהילה המשיחית נוהגים בי בכבוד. הם לא מציקים לי ולא מתבדחים על חשבוני כמו שעשו הילדים בבית־הספר. אני משתדל לשמור על גישה חיובית. ובאמת, הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאדם קרה לי — למדתי להכיר את יהוה! לא משנה מה אצטרך לעבור, אני בטוח שיהוה ילווה אותי בכל צעד וצעד. כשאני חושב על העולם החדש הנפלא שהבטיח יהוה אלוהים, זה עוזר לי לשמור על גישה חיובית (ישעיהו ל״ג:24).
נקודה למחשבה: מדוע ”הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאדם” הוא להכיר את יהוה, כפי שאמר אנדרי? (יוחנן י״ז:3).