צעירים שואלים
מה לגבי נדר הבתולין?
מה הוא נדר הבתולין?
נדר הבתולין הוא התחייבות כתובה או שבועה בעל־פה להתנזר מיחסי מין עד לנישואין.
נדר הבתולין היה פופולארי בשנות התשעים של המאה הקודמת כאשר ועידת הכנסייה הבפטיסטית הדרומית שנערכה בארצות הברית הכריזה כי ”אהבה אמיתית מחכה עד לנישואים” — תוכנית ששילבה ערכים מקראיים עם לחץ חברתי חיובי על מנת לעודד את הצעירים לומר ”לא” ליחסי מין לפני הנישואין.
תוכנית דומה, שהחלה זמן קצר לאחר מכן, התאפיינה באירועים שבהם הנוכחים שנדרו את הנדר קיבלו טבעת כסף כדי לסמל (וגם להזכיר להם) את התחייבותם לא לקיים יחסי מין לפני הנישואין.
האם נדר הבתולין מעשי?
תלוי את מי אתה שואל.
לפי דבריהם של החוקרים כריסטין ס. קים ורוברט רקטור, ”מספר מחקרים הראו שנדר הבתולין של המתבגרים נקשר לדחיית הפעילות המינית או בהפחתתה בקרב בני נוער”.
על־פי מחקר שפרסם מכון גוטמכר, המחקרים מצביעים כי ”מספר בני הנוער שנודרים את ’נדר הבתולין’ יקיימו ככל הנראה יחסי מין בדיוק כמו בני גילם שלא נדרו את הנדר”.
מדוע התוצאות מנוגדות?
מחקרים מסוימים משווים בין הנודרים לבין הלא־נודרים אשר אינם שותפים לאותה אמונה לגבי יחסי מין.
מחקרים אחרים משווים בין הנודרים לבין הלא־נודרים אשר שותפים לאותה אמונה לגבי יחסי מין.
מה גילה המחקר של מכון גוטמכר? ד״ר ז׳נט רוזנבאום, מומחית בבעיות בריאות אצל מתבגרים, אומרת שלאחר חמש שנים ”הנודרים והלא־נודרים אינם שונים כלל וכלל בהתנהגות המינית שלהם”.
גישה טובה יותר
לתוכניות הנעשות למען נדר הבתולין יש מטרה נאצלת. הבעיה היא שהן אינן מחדירות בהכרח את הערכים הנדרשים כדי לא להפר את ההתחייבות. רבים שנשבעו לשמור על בתוליהם ”לא באמת מפנימים את הנדר”, אומרת ד״ר רוזנבאום. ”התנזרות ממין צריכה לנבוע מתוך שכנוע עצמי ולא מהשתתפות בתוכנית כלשהי”.
המקרא מעודד את השכנוע העצמי הזה, אך לא על־ידי כך שהוא גורם לאדם לנדור בעל־פה או בכתב, אלא על־ידי כך שהוא עוזר לו ’להפעיל את כושר ההבחנה שלו וכך לאמן אותו להבדיל בין טוב לרע’ (עברים ה׳:14). בסופו של דבר, שמירה על בתולים אינה עניין של הימנעות מהידבקות ממחלות ומהיריון; זוהי דרך לגלות כבוד כלפי הבורא אשר כונן את מוסד הנישואין (מתי ה׳:19; י״ט:4–6).
הסטנדרטים שקבע המקרא הם לטובתנו האישית (ישעיהו מ״ח:17). אכן, כל בני האדם — בלי תלות בגילם — יכולים לחזק את נחישותם לציית לצו אלוהים ’לנוס מן הזנות’ (קורינתים א׳. ו׳:18). וכאשר הם יתחתנו הם יוכלו ליהנות באמת מיחסים אינטימיים, ללא הדאגות והחרטות שמתלוות לעיתים קרובות ליחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.