מהם השמיים?
תשובת המקרא
במקרא נעשה שימוש במילה ”שמיים” בשלושה מובנים בסיסיים: (1) השמיים הגשמיים; (2) התחום הרוחני; (3) סמל למעמד נעלה או נשגב. בכל מקרה ומקרה ניתן ללמוד מההקשר על מובנה המדויק של המילה.a
השמיים הגשמיים. במובן זה מתייחסים ”השמיים” לאטמוספירה, היכן שנושבות הרוחות, הציפורים עפות, העננים ממטירים גשם ושלג והברקים מאירים (תהלים ע״ח:26; משלי ל׳:19; ישעיהו נ״ה:10; לוקס י״ז:24). הכוונה יכולה להיות גם לחלל החיצון, היכן ששוכנים ’השמש, הירח והכוכבים’ (דברים ד׳:19; בראשית א׳:1).
התחום הרוחני. המונח ”שמיים” מתייחס גם לשמיים הרוחניים, כלומר לתחום הרוחני, רמת קיום הנעלה מהיקום הגשמי ושאינה שוכנת בו (מלכים א׳. ח׳:27; יוחנן ו׳:38). בשמיים הרוחניים שוכנים יהוה אלוהים, אשר הוא ”רוח”, וכן היצורים הרוחניים שברא, המלאכים (יוחנן ד׳:24; מתי כ״ד:36). לעיתים נעשה שימוש בהאנשה של ”השמיים” בהתייחסות למלאכים הנאמנים, המכונים גם ”קהל קדושים” (תהלים פ״ט:5–7).
כמו כן, המקרא משתמש במילה ”שמיים” בהתייחסו ישירות לחלק בתחום הרוחני שבו שוכן יהוה – ’מכון שבתו’ (מלכים א׳. ח׳:43, 49; עברים ט׳:24; ההתגלות י״ג:6). לדוגמה, המקרא ניבא שהשטן ושדיו יושלכו מן השמיים ולא יורשו עוד להיכנס למקום משכנו של יהוה. עם זאת, נובא שהם ימשיכו להתקיים בתחום הרוחני (ההתגלות י״ב:7–9, 12).
סמל למעמד נעלה או נשגב. כתבי־הקודש מזכירים את המילים ”שמיים” או ”מרומים” כסמל למעמד נעלה, לרוב בהקשר לסמכות לשלוט. להלן כמה דוגמאות:
יהוה אלוהים עצמו בתור הריבון הכול יכול (דברי הימים ב׳. ל״ב:20; לוקס ט״ו:21).
מלכות אלוהים, הממשלה שתחליף את שלטון האדם. המקרא מכנה מלכות זו ”שמיים חדשים” (ישעיהו ס״ה:17; ס״ו:22; פטרוס ב׳. ג׳:13).b
משיחיים המחזיקים בתקווה לחיות בשמיים בעודם חיים עלי אדמות (אפסים ב׳:6).
ממשלות אדם אשר רוממו עצמן מעל נתיניהן (ישעיהו י״ד:12–14; דניאל ד׳:20–22; פטרוס ב׳. ג׳:7).
כוחות רוחניים מרושעים השולטים כעת על העולם (אפסים ו׳:12; יוחנן א׳. ה׳:19).
כיצד נראים השמיים?
התחום הרוחני הינו מקום שוקק פעילות. שוכנים בו מאות מיליוני יצורים רוחניים ”עושי דברו” של יהוה (תהלים ק״ג:20, 21; דניאל ז׳:10).
המקרא מתאר את השמיים כמקום מואר להפליא (טימותיאוס א׳. ו׳:15, 16). הנביא יחזקאל קיבל חזון שמימי שבו בלט אור ”נוגה”, ואילו דניאל ראה בחזון שמימי ”נהר אש” (יחזקאל א׳:26–28; דניאל ז׳:9, 10). השמיים קדושים, או טהורים, ויפהפיים (תהלים צ״ו:6; ישעיהו ס״ג:15; ההתגלות ד׳:2, 3).
המקרא מצייר תמונה מעוררת יראה באשר לשמיים (יחזקאל מ״ג:2, 3). אף־על־פי־כן, אין ביכולתם של בני האדם להבין לגמרי את מושג השמיים, הואיל והתחום הרוחני נשגב מבינתנו.
a המילה ”שמיים” בעברית מקורה ככל הנראה בשורש קדום שמשמעו ”גבוה” או ”רם” (משלי כ״ה:3). ראה The New Brown, Driver, and Briggs Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, עמוד 1029 (באנגלית).
b באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (אנג׳) נאמר שהשמיים החדשים המוזכרים בישעיהו ס״ה:17 מסמלים ”ממשלה חדשה, מלכות חדשה” (כרך ד׳, עמוד 122).