צעירים שואלים
כיצד אוכל להתמודד עם דיכאון?
שיטות טובות להתמודדות עם דיכאון יכולות לעזור לך להרגיש הרבה יותר טוב!
מה אתה היית עושה?
שים לב לתרחישים הבאים:
כבר אין שום דבר שמשמח את ג׳ניפר. כל יום היא בוכה ללא הפסק בלי סיבה נראית לעין. היא מתחמקת מאנשים וכמעט לא אוכלת. קשה לה לישון או להתרכז. ג׳ניפר תוהה: ’מה קורה לי? האם אי פעם אחזור לעצמי?’
מרק היה תלמיד לדוגמה. אבל עכשיו הוא שונא את בית־הספר, והציונים שלו הידרדרו. אין לו כוחות לעסוק בספורט שפעם אהב. חבריו מבולבלים. ההורים שלו מודאגים. האם זו רק תקופה חולפת — או מעבר לכך?
האם לעיתים קרובות אתה מרגיש כמו ג׳ניפר או מרק? אם כן, מה תוכל לעשות? להלן שתי אפשרויות:
א. לנסות להתמודד עם המצב בכוחות עצמך
ב. לדבר עם מבוגר שאתה סומך עליו
אפשרות א׳ יכולה להיראות מפתה, במיוחד אם לא מתחשק לך לדבר. אך האם זו הבחירה הכי חכמה? במקרא נאמר: ”טובים השניים מן האחד... כי אם ייפולו, האחד יקים את חברו, ואילו האחד שייפול, ואין שני להקימו?” (קהלת ד׳:9, 10).
הנה דוגמה להמחשה: נניח שהלכת לאיבוד בשכונה ששיעור הפשיעה בה גבוה. האזור חשוך, ובכל פינה אורבים אנשים זרים. מה תעשה? אתה יכול לנסות למצוא מוצא בעצמך, אבל האם לא יהיה חכם יותר לבקש עזרה ממישהו שאתה סומך עליו?
דיכאון דומה מאוד לשכונה מסוכנת. נכון, מפעם לפעם אתה יכול להרגיש מדוכדך לתקופה קצרה, ותחושה זו יכולה לעבור מעצמה. אבל אם הדיכאון אינו מרפה, יהיה זה נבון לפנות לקבלת עזרה.
עיקרון מקראי: ”לתאווה יבקש נפרד; בכל תושייה יתגלע”, כלומר אדם שמתבודד דוחה כל חוכמה מעשית (משלי י״ח:1).
היתרון שיש באפשרות ב׳ — לדבר עם הורה או עם מבוגר שאתה סומך עליו — הוא שתוכל להפיק תועלת מהניסיון של מישהו שכבר הצליח להתמודד בעבר עם רגשות קשים.
אולי תאמר: ’אבל להורים שלי אין מושג איך זה להרגיש ככה!’ אך האם אתה בטוח בכך? גם אם המצבים שאתם הם התמודדו כבני נוער היו שונים מאלו שאתה מתמודד אתם, הרגשות שלהם אולי היו זהים, ויכול להיות שיש בידיהם את דרך המוצא!
עיקרון מקראי: ”[האין] בישישים חוכמה, ואורך ימים תבונה?” (איוב י״ב:12).
הלקח: אם תתייעץ עם הורה או עם מבוגר אחר שאתה בוטח בו, רוב הסיכויים שתקבל עצות טובות.
להתמודד עם דיכאון זה כמו להיות בשכונה מסוכנת. כדי למצוא את הדרך החוצה צריך לבקש עזרה
מה אם מדובר בבעיה רפואית?
אם אתה חש מדוכדך כל יום, יכול להיות שמדובר בבעיה רפואית שצריך לטפל בה, כמו דיכאון קליני (או מז׳ורי).
בגיל ההתבגרות התסמינים של דיכאון קליני יכולים להיות מאוד דומים למצבי רוח האופייניים לבני נוער, אך הם לרוב עוצמתיים וממושכים יותר. אז אם העצבות שלך חמורה ואינה מרפה, אולי כדאי שתדבר עם הוריך על האפשרות לעבור בדיקה רפואית.
עיקרון מקראי: ”לא הבריאים זקוקים לרופא, אלא החולים” (מתי ט׳:12).
אם תאובחן כסובל מדיכאון קליני, אין שום סיבה לחוש בושה. דיכאון בקרב בני נוער הוא נפוץ, וניתן לטפל בו! חברים אמיתיים לא ימעיטו בערכך בגלל זה.
טיפ: היה סבלן. לוקח זמן להתאושש מדיכאון, וככל הנראה יהיו גם ימים טובים וגם ימים רעים.a
תוכנית פעולה להתאוששות
בין שאתה זקוק לטיפול רפואי ובין שלא, ישנם דברים שתוכל לעשות כדי להתמודד עם עצב ממושך. לדוגמה, פעילות גופנית קבועה, תזונה בריאה ושינה מספקת יוכלו לעזור לך לייצב את רגשותיך (קהלת ד׳:6; טימותיאוס א׳. ד׳:8). אולי גם תמצא זאת למועיל לכתוב יומן שיכיל את רגשותיך, מטרותיך בנוגע להתאוששות, נסיגות והצלחות.
בין שאתה סובל מדיכאון קליני ובין שאתה עובר תקופה קשה מבחינה רגשית, זכור: אם תקבל עזרה מאחרים ותנקוט צעדים באופן אישי כדי להתאושש, תוכל להתמודד עם הדיכאון!
פסוקים מקראיים שיכולים לעזור
”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע” (תהלים ל״ד:19).
”השלך על יהוה יהבך [משאך] והוא יכלכלך. לא ייתן לעולם מוט לצדיק” (תהלים נ״ה:23).
”אני, יהוה אלוהיך, מחזיק ימינך, האומר לך: ’אל תירא. אני עזרתיך’” (ישעיהו מ״א:13).
”לעולם אל תהיו מודאגים אפוא מיום המחר” (מתי ו׳:34).
”הציגו את בקשותיכם לאלוהים... ושלום אלוהים הנשגב מכל בינה ישמור על לבבכם” (פיליפים ד׳:6, 7).
a אם יש לך מחשבות אובדניות, בקש עזרה ללא דיחוי ממבוגר שאתה בוטח בו. למידע נוסף ראה את הסדרה בת ארבעת המאמרים ”האם יש טעם לחיים?” בהוצאת אפריל 2014 של עורו!