5 לָכֵן סַרְנֵי הַפְּלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ אֵלֶיהָ וְאָמְרוּ לָהּ: ”פַּתִּי אוֹתוֹ וְגַלִּי מָה מְקוֹר כּוֹחוֹ הַגָּדוֹל וְכֵיצַד נוּכַל לִגְבֹּר עָלָיו וְלִקְשֹׁר אוֹתוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ. בִּתְמוּרָה יִתֵּן לָךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶלֶף וּמֵאָה יְחִידוֹת כֶּסֶף”.