אחד הלקחים שנוכל ללמוד מההחלטה הלא־טובה של המלך יואש הוא שעלינו לבחור חברים שישפיעו עלינו לטובה — חברים שאוהבים את יהוה ורוצים לשמח אותו.‏ כשאנחנו בוחרים חברים,‏ אנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו לאנשים מקבוצת הגיל שלנו.‏ זכור שיואש היה הרבה יותר צעיר מחברו יהוידע.‏ כשאתה חושב על החברים שלך,‏ תוכל לשאול את עצמך:‏ ’‏האם הם עוזרים לי לחזק את האמונה שלי ביהוה?‏ האם הם מכבדים את הסטנדרטים שלו ומעודדים גם אותי לחיות על־פיהם?‏ האם הם מדברים על יהוה ועל האמיתות היקרות שלו?‏ האם הם אומרים לי את מה שאני רוצה לשמוע,‏ או שיש להם אומץ לתקן אותי כשאני סוטה מהדרך?‏’‏ ‎(‏מש׳ כ״ז:‏5,‏ 6,‏ 17‏)‎‏ למען האמת,‏ אם החברים שלך לא אוהבים את יהוה,‏ אתה לא צריך אותם.‏ אבל אם יש לך חברים שאוהבים את יהוה,‏ הישאר קרוב אליהם — הם ישפיעו עליך לטובה ‎(‏מש׳ י״ג:‏20‏)‎‏.‏ מ23.‏09 9 §6,‏ 7

האות אלפא היא האות הראשונה באלף־בית היווני,‏ ואומגה היא האות האחרונה.‏ אם כן,‏ כשיהוה השתמש בצירוף ’‏אלפא ואומגה’‏,‏ הוא למעשה רצה להראות שכאשר הוא מתחיל משהו,‏ הוא תמיד ישלים אותו בהצלחה.‏ לאחר בריאתם של אדם וחוה,‏ יהוה אמר להם:‏ ”‏פרו ורבו,‏ מלאו את הארץ וכבשוה”‏ ‎(‏בר׳ א׳:‏28‏)‎‏.‏ יהוה אמר ”‏אלפא”‏ כשהכריז על מטרתו.‏ בבוא העת,‏ כשכדור הארץ כולו יהיה גן עדן ויחיו בו ילדיהם הנאמנים והמושלמים של אדם וחוה,‏ הוא יאמר ”‏אומגה”‏.‏ אחרי שהשלים את בריאת ”‏השמיים והארץ וכל אשר בם”‏,‏ סיפק יהוה הוכחה לכך שמטרתו תתגשם.‏ הוא הראה שבכוונתו להגשים את מטרתו עבור כדור הארץ במלואה עד סוף היום השביעי ‎(‏בר׳ ב׳:‏1–3‏)‎‏.‏ מ23.‏11 5 §13,‏ 14

המסע הקשה מבבל לישראל יכול לארוך כארבעה חודשים,‏ אבל יהוה הבטיח שהוא יסיר כל מכשול שעלול למנוע מהגולים לשוב לארצם.‏ בעיני היהודים הנאמנים הברכות שהם יקבלו כשישובו לישראל היו שוות כל הקרבה.‏ הברכה הגדולה ביותר הייתה קשורה לעבודת אלוהים.‏ בבבל לא היה אף מקדש לעבודת יהוה.‏ לא היה אף מזבח שעליו יכלו היהודים להקריב את הקורבנות שנדרשו על־פי תורת משה,‏ ולא הייתה כהונה מאורגנת כדי להקריב אותם.‏ בנוסף,‏ מספרם של עובדי האלילים היה גדול בהרבה מזה של משרתי יהוה,‏ ולא היה להם שום כבוד כלפי יהוה או כלפי הסטנדרטים שלו.‏ לכן אלפים מהיהודים הנאמנים ציפו לשוב לארץ אבותיהם כדי לשקם את עבודת אלוהים הטהורה.‏ מ23.‏05 14,‏ 15 §3,‏ 4