ישעיהו
מט הַקְשִׁיבוּ לִי, אִיִּים,
וְשִׂימוּ לֵב, לְאֻמִּים רְחוֹקִים.
יְהֹוָה קָרָא לִי טֶרֶם לֵדָתִי.*
בִּהְיוֹתִי בְּרֶחֶם אִמִּי הִזְכִּיר הוּא אֶת שְׁמִי.
2 הוּא עָשָׂה אֶת פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה;
בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאַנִי.
עָשָׂה אוֹתִי לְחֵץ מְלֻטָּשׁ;
בְּאַשְׁפַּת חִצָּיו הִסְתִּירַנִי.
3 אָמַר לִי: ”עַבְדִּי אַתָּה, יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר בְּךָ אַרְאֶה אֶת תִּפְאַרְתִּי”.
4 אַךְ אֲנִי אָמַרְתִּי: ”יָגַעְתִּי לָרִיק.
כִּלִּיתִי אֶת כּוֹחִי עֲבוּר תֹּהוּ,* לַשָּׁוְא.
5 וְכָעֵת יְהֹוָה, אֲשֶׁר יָצַר אוֹתִי מִן הָרֶחֶם לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד,
אָמַר שֶׁעָלַי לְהָשִׁיב אֶת יַעֲקֹב אֵלָיו,
לְמַעַן יֵאָסֵף אֵלָיו יִשְׂרָאֵל.
אֲכֻבַּד בְּעֵינֵי יְהֹוָה,
וֶאֱלֹהַי יִהְיֶה עֻזִּי.
6 וְהוּא אָמַר: ”אֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁאַתָּה עַבְדִּי
כְּדֵי לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב
וּלְהָשִׁיב אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִשְׁמְרוּ מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל.
גַּם נָתַתִּי אוֹתְךָ לִהְיוֹת אוֹר אֻמּוֹת,
כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ יְשׁוּעָתִי עַד קְצוֹת הָאָרֶץ”.
7 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, קְדוֹשׁוֹ, לָזֶה אֲשֶׁר מְבֻזֶּה,* לַמְּתֹעָב בְּעֵינֵי הָאֻמָּה, לְעֶבֶד מוֹשְׁלִים:
”מְלָכִים יִרְאוּ וְיָקוּמוּ
וְשָׂרִים יִשְׁתַּחֲווּ
לְמַעַן יְהֹוָה, אֲשֶׁר נֶאֱמָן הוּא,
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּחַר אוֹתְךָ”.
8 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”בְּעֵת רָצוֹן* עֲנִיתִיךָ,
וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ;
הוֹסַפְתִּי לִנְצֹר אוֹתְךָ כְּדֵי לְתִתְּךָ לִבְרִית לָעָם,
לְשַׁקֵּם אֶת הָאָרֶץ,
לְהַנְחִיל לָהֶם אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹמֵמוֹת,
9 לוֹמַר לָאֲסִירִים, ’צְאוּ!’
וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ, ’הִגָּלוּ!’
לְצַד הַדְּרָכִים הֵם יִרְעוּ,
לְאֹרֶךְ כָּל הַנְּתִיבִים הַשְּׁחוּקִים* יִהְיוּ מְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁלָּהֶם.
10 הֵם לֹא יִרְעֲבוּ וְלֹא יִצְמְאוּ,
וְלֹא יַכֵּם הַחֹם הַיּוֹקֵד אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.
כִּי מְרַחֲמָם יוֹבִילֵם,
וּלְיַד מַבּוּעֵי מַיִם יַדְרִיכֵם.
11 אֶהֱפֹךְ אֶת כָּל הָרַי לְדֶרֶךְ,
וּדְרָכַי הָרָאשִׁיּוֹת יוּרְמוּ.
12 הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק בָּאִים,
וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִמַּעֲרָב,
וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים”.
13 הָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה, שָׁמַיִם, וְגִילִי, אֶרֶץ.
יַעַלְזוּ הֶהָרִים בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה.
כִּי נִחֵם יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ,
וּמְרַחֵם הוּא עַל סוֹבְלָיו.
14 אַךְ צִיּוֹן הוֹסִיפָה לוֹמַר:
”יְהֹוָה עָזַב אוֹתִי, וִיהֹוָה שָׁכַח אוֹתִי”.
15 הֲתוּכַל אִשָּׁה לִשְׁכֹּחַ אֶת יַלְדָּהּ הַיּוֹנֵק
אוֹ לֹא לְרַחֵם עַל בֶּן בִּטְנָהּ?
גַּם אִם נָשִׁים אֵלֶּה יִשְׁכְּחוּ, אָנוֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.
16 הֵן עַל כַּפַּי חָקַקְתִּי אוֹתָךְ.
חוֹמוֹתַיִךְ תָּמִיד לְנֶגְדִּי.
17 בָּנַיִךְ מְמַהֲרִים לַחְזֹר.
אֵלֶּה אֲשֶׁר הֲרָסוּךְ וְהֶחְרִיבוּךְ יֵצְאוּ מִמֵּךְ.
18 שְׂאִי עֵינַיִךְ סָבִיב וּרְאִי.
כֻּלָּם נִקְבָּצִים.
הֵם בָּאִים אֵלַיִךְ.
”חַי אֲנִי”,* מַכְרִיז יְהֹוָה,
”אֶת כֻּלָּם תִּלְבְּשִׁי כְּתַכְשִׁיטִים,
וְתִקְשְׁרִי אוֹתָם עָלַיִךְ כְּכַלָּה.
19 אַף כִּי הָיוּ מְקוֹמוֹתַיִךְ חֲרֵבִים וְשׁוֹמֵמִים וְאַרְצֵךְ הָיְתָה הֲרוּסָה,
כָּעֵת תִּהְיֶה הִיא צָרָה מִדַּי לַיּוֹשְׁבִים בָּהּ,
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּלְעוּ אוֹתָךְ יִהְיוּ רְחוֹקִים.
20 הַבָּנִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּעֵת שֶׁהָיִית שַׁכּוּלָה יֹאמְרוּ בְּאָזְנַיִךְ,
’הַמָּקוֹם הַזֶּה צַר מִדַּי עֲבוּרִי.
פַּנִּי לִי מָקוֹם לָשֶׁבֶת כָּאן’.
21 וְתֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ,
’מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה,
שֶׁכֵּן אֲנִי שַׁכּוּלָה וַעֲקָרָה,
גּוֹלָה וַאֲסִירָה?
מִי גִּדֵּל אֶת אֵלֶּה?
הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי;
אִם כֵּן, מֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶּה?’”
22 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
”הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל הָאֻמּוֹת אֶת יָדִי,
וְאֶל הָעַמִּים אָרִים אֶת הָאוֹת שֶׁלִּי.*
הֵם יָבִיאוּ אֶת בָּנַיִךְ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם*
וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ יִשְּׂאוּ עַל כִּתְפֵיהֶם.
23 מְלָכִים יִהְיוּ אוֹמְנַיִךְ,
וְשָׂרוֹתֵיהֶם יִהְיוּ מֵינִיקוֹתַיִךְ.
אַפַּיִם אַרְצָה יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ
וְאֶת עֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֲכוּ,
וְתֵדְעִי כִּי אֲנִי יְהֹוָה;
לֹא יֵבוֹשׁוּ קוֹוַי”.
24 הַאִם נִתָּן לָקַחַת מִגִּבּוֹר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר נִלְכְּדוּ,
אוֹ הַאִם נִתָּן לְהַצִּיל אֶת שְׁבוּיֵי הֶעָרִיץ?
25 אַךְ כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”אֲפִלּוּ שְׁבוּיֵי גִּבּוֹר יִלָּקְחוּ,
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ עַל־יְדֵי הֶעָרִיץ יִנָּצְלוּ.
לְמִתְנַגְּדַיִךְ אָנוֹכִי אֶתְנַגֵּד,
וְאֶת בָּנַיִךְ אָנוֹכִי אוֹשִׁיעַ.
26 אֶגְרֹם לַמִּתְעַמְּרִים בָּךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם שֶׁלָּהֶם,
וּכְמוֹ מִיַּיִן מָתוֹק, יִשְׁתַּכְּרוּ מִדָּמָם שֶׁלָּהֶם.