ירושלים נחרבת

עברו יותר מעשר שנים מאז שהגלה המלך נבוכדנאצר את כל האנשים המשכילים מיהודה לבבל.‏ עכשיו הבט מה קרה!‏ כפי שאתה רואה בתמונה,‏ ירושלים נשרפה באש.‏ ואותם תושבי ירושלים,‏ שלא נהרגו,‏ נלקחו בשבי לבבל.‏

זכור שנביאי אלוהים הזהירו את העם שכך יקרה,‏ אם הם לא ישובו מדרכיהם הרעות.‏ אבל העם לא שמע בקול הנביאים.‏ הם המשיכו לעבוד את האלילים במקום את יהוה.‏ לכן,‏ הם היו ראויים לעונש.‏ אנחנו יודעים על כך,‏ מפני שיחזקאל הנביא כתב על המעשים הרעים שעשה עם־ישראל.‏

היודע אתה מי היה יחזקאל?‏ הוא היה אחד מן הנערים שהגלה נבוכדנאצר לבבל עשר שנים לפני חורבן ירושלים.‏ דניאל ושלושת חבריו,‏ חנניה,‏ מישאל ועזריה,‏ נלקחו גם הם לבבל באותו זמן.‏

כאשר היה יחזקאל בבבל,‏ הראה לו יהוה את הדברים הרעים שנעשו בבית־המקדש בירושלים.‏ יהוה הראה לו זאת בדרך־נס.‏ יחזקאל היה בעצם עדיין בבבל,‏ ובכל זאת יהוה הראה לו את כל מה שנעשה בבית־המקדש.‏ ומה שראה יחזקאל ממש זעזע אותו!‏

‏’‏ראה את כל התועבות שעושים האנשים כאן במקדש’‏,‏ אמר יהוה ליחזקאל.‏ ’‏ראה את הקירות המכוסים בתמונות של נחשים ושל בעלי־חיים אחרים.‏ וראה איך שבני־ישראל עובדים אותם!‏’‏ יחזקאל ראה את הדברים האלה וכתב את כל מה שקרה.‏

‏’‏האם אתה רואה מה שזקני־ישראל עושים בסתר?‏’‏ שאל יהוה את יחזקאל.‏ כן,‏ יחזקאל ראה גם את הדברים האלה.‏ הוא ראה שבעים איש,‏ וכולם עבדו אלילים.‏ הם אמרו,‏ ’‏יהוה איננו רואה אותנו.‏ עזב יהוה את הארץ’‏.‏

אחר־כך הראה יהוה ליחזקאל כמה אנשים בשער הצפוני של בית־המקדש.‏ הם ישבו שם ועבדו את האליל תמוז.‏ ומה עוד ראה יחזקאל בשער הראשי של בית יהוה?‏ הוא ראה כעשרים־וחמישה איש.‏ הם השתחוו מזרחה ועבדו את השמש!‏

‏’‏האנשים האלה אינם מכבדים אותי’‏,‏ אמר יהוה.‏ ’‏לא די שהם עושים מעשים רעים,‏ אלא שהם נכנסים אל בית־מקדשי ועושים אותם שם!‏’‏ לכן,‏ יהוה אמר:‏ ’‏הם יראו את כעסי.‏ לא ארחם עליהם כאשר הם יישמדו’‏.‏

שלוש שנים בערך אחרי שיהוה הראה ליחזקאל את הדברים האלה,‏ מרד עם־ישראל נגד נבוכדנאצר מלך בבל.‏ לכן,‏ נבוכדנאצר יצא להילחם בהם.‏ אחרי שנה וחצי פרצו הבבלים את חומות ירושלים ושרפו את העיר עד היסוד.‏ רוב התושבים נהרגו או נלקחו בשבי לבבל.‏

מדוע הרשה אלוהים לחורבן הנורא הזה לקרות לעם־ישראל?‏ מפני שהם לא שמעו בקול יהוה ולא שמרו את חוקיו ומצוותיו.‏ זה מלמד אותנו עד כמה חשוב שנעשה תמיד את מה שאומר לנו אלוהים לעשות.‏

בהתחלה הרשה נבוכדנאצר לכמה אנשים להישאר על אדמת ישראל.‏ הוא נתן ליהודי בשם גדליה תפקיד להשגיח על האנשים האלה.‏ אבל אחר־כך רצחו כמה מהם את גדליה.‏ עכשיו פחדו התושבים שנשארו,‏ שהבבלים יבואו וישמידו את כולם בגלל המעשה הרע הזה.‏ לכן,‏ הם הכריחו את ירמיהו ללכת איתם,‏ והם ברחו מצריימה.‏

כך נשארה אדמת ישראל בלי תושבים.‏ אף אחד לא גר בארץ במשך שבעים שנה.‏ היא היתה ריקה לגמרי.‏ אך,‏ יהוה הבטיח שהוא יחזיר את עם־ישראל אל הארץ אחרי שבעים שנה.‏ אבל,‏ מה קרה בינתיים לעמו של אלוהים בבבל,‏ לשם הם נלקחו בשבי?‏ הבה נראה‏.‏