שאלות של קוראים
מי היו הפלישתים המוזכרים במקרא?
במקרא מוזכרים לא אחת בני עם שנודעו בשם פלישתים. הם ישבו בכנען, בעת שעמו הקדום של אלוהים כבש את הארץ המובטחת. איבה ארוכת ימים שררה בין הפלישתים לבין עם אלוהים, ואחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא העימות בין דוד לבין הענק הפלישתי, איש־הביניים, גוליית (שמואל א׳. י״ז:1–3, 23–53).
המקרא מלמד שהפלישתים נדדו מכפתור אל מישור החוף הדרומי של כנען (ירמיהו מ״ז:4). היכן שכנה כפתור? מקורות יודעי דבר אומרים, שעל־פי מחקרים מודרניים כפתור הוא ככל הנראה האי כרתים (או אולי האי כרתים בנוסף לאיי הים האֶגֶאי כרטא עמ׳ 12 אגאית, תרבות, שתרבותם היתה זהה). זו הסיבה שהמילה ”כפתור” בעמוס ט׳:7 מתורגמת בתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש ל”כרתים”.
לא ידוע מתי עם קדום זה מגויי הים עלה מכרתים אל כנען והתיישב בחבל ארץ, שלימים נקרא פְּלֶשֶת — רצועת החוף הדרום־מערבית בין יפו לעזה. נראה כי הפלישתים שכנו בשפלת מישור החוף כבר בימי אברהם ויצחק (בראשית כ׳:1, 2; כ״א:32–34; כ״ו:1–18).
הפלישתים נותרו כוח רב־עוצמה באיזור גם זמן רב לאחר שנכנס עם ישראל לארץ שהבטיח לו אלוהים (שמות י״ג:17; יהושע י״ג:2; שופטים א׳:18, 19; ג׳:3, 4; ט״ו:9, 10; שמואל א׳. ד׳:1–11; ז׳:7–14; י״ג:19–23; מלכים א׳. ט״ז:15). שנים רבות אחר כך, במלוך עוזיהו מלך יהודה, עדיין ישבו הפלישתים בעריהם גת, יבנה ואשדוד (דברי־הימים ב׳. כ״ו:6). ערי פלישתים נוספות, שבלטו בסיפורי המקרא, היו עקרון, אשקלון ועזה.
אלכסנדר הגדול כבש את העיר הפלישתית, עזה, וברבות הימים חדלו כנראה הפלישתים להוות עם בפני עצמו. פרופסור לורנס א. סטאגר ציין בכתב־העת לארכיאולוגיה מקראית (Biblical Archaeology Review) בהוצאת מאי/יוני 1991: ”גם הפלישתים הוגלו בבלה. ... עם זאת, אין בנמצא מקורות המלמדים מה עלה בגורל הפלישתים הגולים. מי שאולי נותרו באשקלון לאחר שנפלה בידי נבוכדנאצר, איבדו מן הסתם את זהותם האתנית. הם פשוט נעלמו מבמת ההיסטוריה”.
המילה המודרנית פלשתינה, מקורה במילים לטיניות ויווניות שנגזרו מהמילה העברית ”פְּלֶשֶת”. יש תַרגומי מקרא לערבית שבהם המילה שתורגמה מ”פלישתים” דומה מאוד למילה פלשתינאים. אולם, התרגום המודרני לערבית (Today’s Arabic Version) משתמש במילה ערבית אחרת, ובזאת מבדיל בין הפלישתים הקדומים לבין הפלשתינאים בני זמננו.
[תמונה בעמוד 31]
משרידי אשקלון העתיקה
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 31]
Pictorial Archive (Near Eastern History) Est.