שאלות של קוראים
מדוע עדי־יהוה רואים במספר 000,144 המוזכר בספר ההתגלות מספר ממשי ולא סמלי?
השליח יוחנן כתב: ”שמעתי את מספר החתומים — מאה וארבעים וארבעה אלף” (ההתגלות ז׳:4). הביטוי ”החתומים” במקרא מתייחס לקבוצת יחידים שנבחרו מקרב האנושות כדי למלוך עם המשיח בשמים על גן העדן הארצי הממשמש ובא (קורינתים ב׳. א׳:21, 22; ההתגלות ה׳:9, 10; כ׳:6). ניתן להבין שמספרם, 000,144 הינו ממשי מכמה טעמים. הראשון קשור ישירות לכתוב בההתגלות ז׳:4.
לאחר שהשליח יוחנן ראה בחזון קבוצה זו בת 000,144 איש, התגלתה לעיניו קבוצה נוספת. הוא מתאר קבוצה שנייה זו כ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”. המון רב זה כולל את מי שישרדו את ”הצרה הגדולה”, אשר תשמיד את העולם המרושע הנוכחי (ההתגלות ז׳:9, 14).
שים לב לניגוד בין פסוקים 4 ו־9 כמתואר בפי יוחנן בההתגלות ז’. לדבריו, מספרם של הנכללים בקבוצה הראשונה, ”החתומים”, הינו מוגדר. לעומת זאת, לקבוצה השנייה, ”המון רב”, אין מספר מוגדר. בהתחשב בכך, אין זה אלא הגיוני לראות במספר 000,144 מספר ממשי. אם המספר 000,144 היה סמלי וכוונתו היתה למעשה קבוצה גדולה לאין ספור, לא היה קיים למעשה כל ניגוד בין שני הפסוקים. לפיכך, מן ההקשר משתמע חד משמעית שהמספר 000,144 חייב להיות ממשי.
חוקרי מקרא שונים, בעבר ובהווה, הסיקו אף הם את אותה מסקנה — שזהו מספר ממשי. למשל, לפני כמאה שנה אמר המילונאי הבריטי ד״ר אתלברט וו. בולינגר בקשר לההתגלות ז׳:4, 9: ”זו הצהרת עובדה פשוטה: מספר מוגדר בניגוד למספר לא־מוגדר באותו הפרק” (האפוקליפסה או ”יום האדון”, עמוד 282 [אנג׳]). זה לא מכבר, כתב רוברט ל. תומאס הבן, פרופסור לספרי הברית החדשה ב”סמינר האדון” בארצות־הברית: ”הטיעון שמדובר בסמליות רפה ביותר”. עוד הוסיף: ”זהו מספר מוגדר [בפרק ז׳:4] בניגוד למספר כללי שמופיע בפרק ז׳:9. אם נייחס לו משמעות סמלית, לא ניתן יהיה לייחס משמעות מילולית לשום מספר אחר בספר” (ביאורים לההתגלות, כרך א׳ עמוד 474 [אנג׳]).
יש הטוענים כי מאחר שיש בההתגלות שימוש ניכר בלשון סמלית, כל המספרים המוזכרים בספר זה — לרבות המספר 000,144 — חייבים אף הם להיות סמליים (ההתגלות א׳:1, 4; ב׳:10). מסקנה זו טעות ביסודה. כמובן, מוזכרים בההתגלות מספרים סמליים רבים, אבל הספר מכיל גם מספרים ממשיים. לדוגמה, יוחנן הזכיר את ”שנים־עשר שמות של שנים־עשר שליחי השה” (ההתגלות כ״א:14). ברור, אם כן, שהמספר 12 בפסוק זה הינו ממשי ולא סמלי. זאת ועוד, השליח יוחנן כותב על שלטון ”אלף השנים” של המשיח. גם למספר זה יש להתייחס כנתון ממשי, כפי שמראה המקראa (ההתגלות כ׳:3, 5–7). לפיכך, הרקע וההקשר של המספר בההתגלות הם המגדירים את טיבו — מילולי או סמלי.
המסקנה כי המספר 000,144 הוא ממשי ומתייחס לקבוצת יחידים מצומצמת, המהווה קבוצה קטנה יחסית בהשוואה ל”המון רב”, עולה בקנה אחד עם קטעים אחרים במקרא. לדוגמה, מאוחר יותר מתוארים ה־000,144 בחזון של השליח יוחנן, כמי ש”נפדו מבני אדם ביכורים לאלוהים ולשה” (ההתגלות י״ד:1, 4). יתר על כן, בתקופת חייו עלי אדמות, הזכיר ישוע את מי שימלכו איתו במלכותו השמימית וכינה אותם ”עדר קטן” (לוקס י״ב:32; כ״ב:29). ואכן, יחידים מקרב האנושות שיזכו למלוך בשמים הינם מעטים ביחס למספר האנשים שיאכלסו את גן העדן הארצי העומד בפתח.
מכאן שהכתוב בההתגלות ז׳:4 והפסוקים האחרים שהוזכרו מאמתים את העובדה כי יש לראות במספר 000,144 כמות שהוא. עניינו במי שימלכו בשמים עם המשיח על גן העדן הארצי, שיתמלא במספר גדול ובלתי מוגדר של אנשים מאושרים אשר יעבדו את יהוה אלוהים (תהלים ל״ז:29).
[הערת שוליים]
a למידע נוסף על אלף שנות שלטון המשיח, ראה ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! עמודים 289, 290 שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[קטע מוגדל בעמוד 31]
מספרם של יורשי המלכות השמימית הוא מוגבל: 000,144
[תמונה בעמוד 31]
לא ניתן למנות את ’ההמון הרב’
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 31]
כוכבים: באדיבות photograph by David Malin ,Anglo-Australian Observatory