המקרא בכרך אחד
המשיחיים הקדומים היו הראשונים שהשתמשו במִצְחָף (קוֹדֶקס) — ספר ולא מגילה — ליצירת עותקים של המקרא. אולם, הם לא החלו מייד בהכנת כרך אחד של כל ספרי המקרא. צעד חשוב לקראת הפקה נרחבת של ספרי מקרא בכרך אחד נעשה במאה השישית לספירה בידי קַסְיודורוּס פלוויוּס.
פלוויוס מַגְנוּס אַוּרֶליוּס קַסְיודורוּס נולד מתישהוא בין השנים 485–490 לספירה למשפחה עשירה באיזור קַלַבְּרִייָה שבדרום איטליה של ימינו. הוא חי בתקופה סוערת בתולדות איטליה, תקופה שבה שלטו הגותים בחצי האי ואחריהם הביזנטים. בהגיעו לגיל 60 או 70 הקים את מנזר ויוואריום וכן גם ספרייה סמוך לביתו בסקוילאצ׳ה, קַלַבּרִייָה.
עורך מקרא קפדן
מבין הדברים שעמדו בראש מעייניו של קַסְיודורוּס היתה מסירת המקרא. ”בעיני קַסְיודורוּס”, כותב ההיסטוריון פיטר בראון, ”הכרח היה לגייס את כל הספרות הלטינית למסירת כתבי־הקודש. כל כלי העזר ששימשו בעבר לקריאה ולהעתקה של יצירות קלאסיות ישמשו להבנה ברורה ולהעתקה מדויקת של כתבי־הקודש. התרבות הלטינית בכללותה אמורה היתה, כמו במערכת שמש חדשה, לסוב סביב השמש העצומה של דבר־אלוהים”.
קַסְיודורוּס הזמין מתרגמים ובלשנים למנזר ויוואריום כדי לקבץ את ספרי המקרא כולם ולפקח על הליך העריכה המייגע. הוא הפקיד את המלאכה בידי קומץ מלומדים. הם נדרשו להימנע מתיקון פזיז של טעויות סופרים מדומות. אם התעוררה שאלה דקדוקית, ייחסו משקל רב יותר לכתבי־יד קדומים של המקרא מאשר לנוסחים לטיניים מקובלים. קַסְיודורוּס הורה: ”מאפיינים דקדוקיים... חייבים להישמר, שכן אסור לסלף טקסט שנכתב בהשראה. ... יש לשמור על אופני הבעה מקראיים, מטפורות, וצירופי מילים גם אם הם מוזרים על־פי אמות מידה לטיניות. הוא הדין לגבי צורות ’עבריות’ של שמות עצם פרטיים” (תולדות המקרא בהוצאת קֵימְבְּרִיג׳).
קודקס גרנדיור
המעתיקים במנזר ויוואריום נדרשו להכין לפחות שלוש מהדורות נבדלות של המקרא בלטינית. אחת מהן, שהיתה בתשעה כרכים, הכילה כנראה את התרגום הלטיני הקדום, תרגום מקרא שהופיע בשלהי המאה השנייה לספירה. המהדורה השנייה הכילה את תרגום הוולגטה, תרגום מקרא ללטינית שנערך בידי הִייֶרוֹנִימוּס בתחילת המאה החמישית. המהדורה השלישית, קודקס גרנדיור, שמשמעו ”המצחף הגדול יותר”, גובשה מתוך שלושה כתבי־יד מקראיים. בשתי המהדורות האחרונות קובצו כל ספרי המקרא לכרך אחד.
נראה כי קַסְיודורוּס היה הראשון שהוציא לאור ספרי מקרא בלטינית בכרכים בודדים אותם כינה פַּנְדֶתִיס.a הוא ללא ספק הבין עד כמה מעשי הדבר לאחד את כל ספרי המקרא לכרך אחד, ובזאת לבטל את השיטה גוזלת הזמן להיעזר במספר כרכים.
מדרום איטליה לאיי בריטניה
זמן קצר לאחר מותו של קַסְיודורוּס (ב־583 לספירה בערך), החל מסעו של קודקס גרנדיור. מעריכים כי באותה תקופה הועברו חלק מן הספרים מספריית ויוואריום לספרייה של כנסיית לָטֵרַן שברומא. ב־678 לספירה שב אל אנגליה ראש המנזר האנגלו־סַקסי, צ׳לפרית, מביקור ברומא, והביא עימו את כתב־היד. בדרך זו הגיע הקודקס למנזרים התאומים וירמאות’ וגֶ׳רוֹ, שנוהלו בידי צ׳לפרית, ושכנו בנוֹרְתַּמְבְּריִיָה של היום אשר באנגליה.
קרוב לוודאי שהנזירים הוקסמו מן המקרא בכרך אחד בעריכת קַסְיודורוּס והתרשמו מנוחות השימוש בו. לפיכך, בתוך כמה עשרות שנים, הפיקו שלושה ספרי מקרא שלמים בכרך אחד. העותק היחידי ששרד מן השלושה הוא כתב־יד גדול ממדים המכונה קודקס אמיאטינוס. הוא מכיל 060,2 דפים מעור עגל, כל דף כ־51 סנטימטר אורכו וכ־33 סנטימטר רוחבו. עובי הספר כולל הכריכה הוא 25 סנטימטר ומשקלו יותר מ־34 קילוגרם. זהו ספר המקרא הלטיני בכרך אחד העתיק ביותר בנמצא. פנטון ג׳. א. הורט, חוקר מקרא דגול מן המאה ה־19, גילה את הקודקס ב־1887. הוא אמר: ”גם על צופה בן זמננו מותיר [כתב־יד] פלאי זה רושם שאינו רחוק בהרבה מיראת כבוד”.
חזרה לאיטליה
קודקס גרנדיור המקורי, שנערך בניצוחו של קַסְיודורוּס, אבד. אך צאצאו האנגלו־סַקסי, קודקס אמיאטינוס, החל במסע חזרה לאיטליה זמן קצר לאחר השלמתו. ימים לא רבים לפני מותו החליט צ׳לפרית לשוב לרומא. באמתחתו היה אחד משלושת כתבי־היד המקראיים בלטינית שאותו החליט להעניק במתנה לאפיפיור גרגוריוס ה־2. צ׳לפרית מת בדרך, ב־716 לספירה, בעיר לַנְגְר שבצרפת. אולם המקרא שבידו המשיך במסעו עם חבורת הנוסעים. בסופו של דבר הוכנס הקודקס לספרייה של מנזר מונטה אמיאטה שבמרכז איטליה, ומכאן שמו קודקס אמיאטינוס. ב־1782 הועבר כתב־היד לספריית מֶדִיצֶ’אָה לאוּרֶנְצְיַנָה שבפירנצה, איטליה, ושם הוא שוכן כאחד מאוצרותיה היקרים של הספרייה.
מה לקודקס גרנדיור ולנו? מאז ימי קַסְיודורוּס הסתמנה מגמה הולכת וגוברת מצד מעתיקים ודפסים להפיק ספרי מקרא בכרך אחד. עד היום קל יותר לבני אדם להיוועץ במקרא בצורתו זו ולהפיק תועלת מהכוח הטמון בו (עברים ד׳:12).
[הערת שוליים]
a ספרי מקרא שלמים ביוונית הופצו כנראה מאז המאה הרביעית או החמישית לספירה.
[מפה בעמוד 29]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מסעו של קודקס גרנדיור
מנזר ויוואריום
רומא
גֶ׳רוֹ
וירמאות’
מסעו של קודקס אמיאטינוס
גֶ׳רוֹ
וירמאות’
הר אמיאטה
פירנצה
[שלמי תודה]
.Inc ,Mountain High Maps® Copyright © 1997 Digital Wisdom
[תמונות בעמוד 30]
למעלה: קודקס אמיאטינוס שמאל: ציור של עזרא בקודקס אמיאטינוס
[שלמי תודה]
Firenze ,Biblioteca Medicea Laurenziana