”אִמרת” יהוה תנצרך
בשנת 490 לפה״ס, בקרב מרתון ההיסטורי, ניצבו עשרת אלפים עד עשרים אלף חיילים אתונאים מול כוחות הצבא הפרסי החזק בהרבה. גורם מפתח בטקטיקה של היוונים היה הפלנגה — מערך שבו החיילים צעדו בצפיפות. מגיני החיילים שימשו כחומת שריון כמעט בלתי חדירה שמתוכה הזדקרו חניתות. מבנה הפלנגה הנחיל לאתונאים ניצחון מפורסם, למרות היתרון המספרי העצום של הכוח הפרסי
משיחיים אמיתיים נמצאים בקרב רוחני. הם נלחמים באויבים חזקים ביותר — השליטים הבלתי נראים של הסדר העולמי הנוכחי, שהמקרא מתאר אותם כ”מושלי חשכת העולם הזה... כוחות רוחניים רעים בשמיים” (אפסים ו׳:12; יוחנן א׳. ה׳:19). משרתי אלוהים ממשיכים לנחול ניצחון בקרב, אך לא בכוחות עצמם. הכבוד כולו נזקף לזכותו של יהוה, אשר מגן עליהם ומדריך אותם, ככתוב בתהלים י״ח:31: ”אמרת יהוה צרופה. מגן הוא לכל החוסים בו”.
כן, באמצעות ’אמרתו’ הצרופה שבכתבי־הקודש, יהוה מגן על משרתיו הנאמנים מפני נזק רוחני (תהלים י״ט:8–12; קי״ט:93). שלמה המלך כתב על החוכמה שבדבר־אלוהים: ”אל תעזבֶהָ, ותשמֶרֶךָּ אֶהָבֵהָ, ותִצְרֶךָּ” (משלי ד׳:6; קהלת ז׳:12). כיצד החוכמה האלוהית נוצרת אותנו? נשים לב לדוגמה של עם ישראל הקדום.
עם מוגן על־ידי חוכמה אלוהית
תורת יהוה הגנה על בני ישראל והנחתה אותם בכל תחום בחייהם. למשל, ההנחיות שנגעו לתזונה, לשמירה על היגיינה ותקנות ההסגר הגנו על העם מפני מחלות רבות שעשו שמות בעמים אחרים. רק אחרי גילוי החיידקים במאה ה־19 החל המדע להדביק את הפער בינו ובין המקרא. חוקים שעניינם בעלות על קרקעות, גאולה, פריעת חובות והלוואות בריבית הועילו לעם ישראל מבחינה חברתית בכך שתרמו ליצירת חברה יציבה וכלכלה צודקת (דברים ז׳:12, 15; ט״ו:4, 5). תורת יהוה אפילו תרמה לשמירה על מצב אדמת ישראל עצמה! (שמות כ״ג:10, 11) חוקים שאסרו עבודה זרה שמרו על העם באופן רוחני והגנו עליהם מפני פולחן השדים, הקרבת ילדים ושאר מרעין בישין, כולל המנהג הבזוי של השתחוות לאלילים חסרי חיים (שמות כ׳:3–5; תהלים קט״ו:4–8).
”אמרת” יהוה בהחלט לא הייתה ”דבר ריק” וחסר ערך עבור בני ישראל; היא הייתה חיים ואורך ימים לכל מי ששמעו לה (דברים ל״ב:47). אותו הדבר נכון כיום לגבי כל השומרים את אמרותיו הנבונות של יהוה, אף שהמשיחיים אינם כפופים עוד לברית התורה (גלטים ג׳:24, 25; עברים ח׳:8). את המשיחיים לא מנחה קובץ חוקים כלשהו, אלא יש ברשותם קשת רחבה של עקרונות מקראיים שמכתיבים את צעדיהם ומגנים עליהם.
עם מוגן על־ידי עקרונות
לחוקים יכול להיות טווח יישום מוגבל למדי ולפעמים הם גם זמניים. אך לעקרונות המקרא, שהם אמיתות יסוד, יש בדרך כלל טווח יישום רחב ותוקף בלתי מוגבל. תן דעתך, למשל, לעיקרון הכתוב ביעקב ג׳:17, שמציין בחלקו: ”החוכמה אשר ממעל, ראשית טהורה היא; לאחר זאת אוהבת שלום”. כיצד האמת היסודית הזו מגנה על עמו של אלוהים כיום?
להיות טהור פירושו לשמור על טוהר מוסרי. לכן, אנשים ששמירת הטוהר יקרה להם משתדלים לא רק להימנע מאי־מוסריות מינית, אלא גם מדברים שעלולים להוביל למעשה כזה, כגון פנטזיות מיניות ופורנוגרפיה (מתי ה׳:28). כמו כן, זוגות בתקופת החיזורים שמתייחסים ברצינות לעיקרון שביעקב ג׳:17 נמנעים ממגעים אינטימיים שיכולים להוביל לאובדן הריסון העצמי. מתוך אהבה לעקרונות, הם אינם חורגים מגבולות הטוהר במחשבה שיהוה מרוצה מהתנהגותם כל עוד הם אינם מפירים את החוק ככתבו וכלשונו. ידוע להם שיהוה ’רואה ללבב’ ומגיב בהתאם (שמואל א׳. ט״ז:7; דברי הימים ב׳. ט״ז:9). מי שנוהגים כך בחוכמה מגינים על עצמם מפני מחלות המין הנפוצות בימינו, ואגב כך דואגים גם לרווחתם הנפשית והרגשית.
חוכמת אלוהים היא גם ”אוהבת שלום”, נאמר ביעקב ג׳:17. כידוע לנו, השטן מנסה להרחיק אותנו מיהוה ולזרוע בלבנו רוח של אלימות באמצעים שונים, כגון חומר קריאה, סרטים, מוסיקה ומשחקי מחשב מפוקפקים, שחלקם מעודדים אכזריות בלתי נתפסת ושפיכות דמים מזוויעה (תהלים י״א:5). נחשול הפשעים האלימים ההולך וגואה מראה שהשטן מצליח במזימותיו. לגבי פשיעה שכזו, העיתון האוסטרלי סידני מורנינג הרלד ציטט לפני מספר שנים את רוברט רסלר, האיש שטבע את המונח ”רוצח סדרתי”. רסלר ציין שהרוצחים שראיין בשנות ה־70 של המאה הקודמת היו משולהבים מפורנו רך, ”שלפי הסטנדרטים של היום הוא משחק ילדים”. בפי רסלר הייתה ”תחזית קודרת לגבי העתיד — מאה חדשה שתתאפיין במספר הולך וגובר של רוצחים סדרתיים”.
ואכן, חודשים ספורים לאחר פרסום הכתבה שלעיל, הרג פושע מזוין 16 ילדים קטנים ואת הגננת שלהם בגן ילדים בדנבליין, סקוטלנד, ולאחר מכן התאבד. בחודש שלאחר מכן ביצע רוצח מטורף נוסף טבח ב־32 איש בעיירה השלווה פורט ארתור בטסמניה שבאוסטרליה. בשנים האחרונות זועזעה ארצות־הברית מכמה וכמה מקרים של קטל בבתי־הספר, והאמריקנים שואלים את עצמם, ”למה זה קורה?!” ביוני 2001 עלתה יפן לכותרות העולמיות כאשר אדם אחוז אמוק נכנס לבית־ספר ודקר למוות 8 תלמידי כיתה א׳ ו־ב׳ ופצע 15 אנשים נוספים. מובן שהסיבות לזוועות הללו מורכבות, אך האלימות בכלי התקשורת נתפסת יותר ויותר כאחד הגורמים התורמים לבעיה. ”אם תשדיר פרסומת של 60 שניות יכול להזיז הרים בשווקים”, כתב פיליפ אדמס, בעל טור בעיתון אוסטרלי, ”אל תגידו לי שסרט באורך של שעתיים ובתקציב ענק לא משנה גישות”. מעניין לציין כי המשטרה החרימה מביתו של הרוצח מפורט ארתור 000,2 קלטות וידיאו של סרטי אלימות ופורנוגרפיה.
מי שדבקים בעקרונות המקרא מגינים על שכלם ועל לבם מכל צורות הבידור שמוסיפות שמן למדורת האלימות. לכן הם מסלקים ממחשבותיהם ורצונותיהם את ”רוח העולם”, ובמקום זאת מקבלים את מה ”שהרוח [רוח אלוהים] מלמדת” ומפתחים אהבה לפריה, אשר השלום כלול בתוכו (קורינתים א׳. ב׳:12, 13; גלטים ה׳:22, 23). לימוד קבוע של המקרא, תפילות והרהורים בונים מסייעים להם בכך. הם גם נמנעים מלהתרועע עם אנשים בעלי נטייה לאלימות ובוחרים לבלות בחברת אנשים שבדומה להם כמהים לבואו של העולם החדש והשליו שיכונן יהוה (תהלים א׳:1–3; משלי ט״ז:29). איזו הגנה נהדרת מספקת לנו חוכמת אלוהים!
”אמרת” יהוה יכולה לנצור את לבבך
כאשר נוסה במדבר, ציטט ישוע נכונה את הכתוב בדבר־אלוהים כדי להפריך את דברי השטן (לוקס ד׳:1–13). מעניין לציין שהוא לא ניהל עם השטן קרב מוחות. ישוע הגן על עצמו באמצעות הכתוב ודיבר מהלב. זו הסיבה לכך שהאסטרטגיה של השטן, שעבדה טוב מאוד בגן עדן, נכשלה במקרה של ישוע. גם אנחנו לא נותעה על־ידי נכלי השטן בתנאי שנמלא את לבנו באמרותיו של יהוה. אין דבר חשוב מכך, שהרי ”ממנו [מן הלב] תוצאות חיים” (משלי ד׳:23).
יתר על כן, מן ההכרח שנמשיך לשמור על לבנו מבלי להרפות. למרות הכישלון שספג השטן במדבר, הוא לא הפסיק לנסות את ישוע (לוקס ד׳:13). גם מאיתנו הוא לא יתייאש; הוא ינסה כל מיני שיטות כדי לגרום לנו לאבד את תומתנו (ההתגלות י״ב:17). לכן הבה נחקה את ישוע בכך שנפתח אהבה עמוקה לדבר־אלוהים, ונתמיד במקביל לבקש בתפילה את רוח הקודש ואת החוכמה הנחוצה לנו (תסלוניקים א׳. ה׳:17; עברים ה׳:7). יהוה, מצידו, מבטיח לכל החוסים בו שלא יאונה להם כל רע מבחינה רוחנית (תהלים צ״א:1–10; משלי א׳:33).
דבר־אלוהים מגן על הקהילה
השטן לא יוכל למנוע את התגשמות הנבואה על ’ההמון הרב’ שיינצל מן הצרה הגדולה (ההתגלות ז׳:9, 14). אך הוא בכל זאת מנסה ללא ליאות להשחית את המשיחיים כדי שלפחות כמה מהם יאבדו את ברכת יהוה. התכסיס הזה פעל במקרה של בני ישראל והוביל למותם של 000,24 איש על סף הארץ המובטחת (במדבר כ״ה:1–9). כמובן, משיחיים שחטאו ומגלים חרטה אמיתית מקבלים סיוע אוהב כדי שיוכלו להשתקם מבחינה רוחנית. אבל חוטאים חסרי חרטה, כדוגמת זמרי בן סלוּא, מעמידים אחרים בסכנה רוחנית ומוסרית (במדבר כ״ה:14). אפשר להמשיל אותם לחיילים בפלנגה שמחליטים פתאום להשליך את מגיניהם ובכך מעמידים בסכנה לא רק את עצמם, אלא גם את חבריהם.
מסיבה זו המקרא מצווה עלינו ’שלא להתערב עם מי שנקרא ”אח” והוא זונה או חומד את אשר לזולת, או עובד אלילים או מגדף או סובא או חומס, אף לא להסב לאכול עם איש כזה; ... בערו את הרע מקרבכם’ (קורינתים א׳. ה׳:11, 13). האינך מסכים ש’אמרה’ נבונה זו עוזרת לשמור על הטוהר המוסרי והרוחני של הקהילה המשיחית?
בניגוד גמור לכך, כנסיות רבות ולא מעט כופרים רואים בפסוקים במקרא שמתנגשים עם התפיסות המודרניות והליבראליות כפסוקים מיושנים שאבד עליהם הכלח. משום כך הם מתייחסים בסלחנות לכל מיני חטאים חמורים שמבצעים אפילו אנשי הכמורה (טימותיאוס ב׳. ד׳:3, 4). אך שים לב שבדיוק אחרי הפסוק במשלי ל׳:5 המתייחס ל’אמרתו’ המגינה של יהוה, מופיעה בפסוק 6 המצווה: ”אל תוסף על דבריו [של אלוהים], פן יוכיח בך ונכזבת”. כן, מי שמסלפים את המקרא הם בעצם שקרנים המפיצים כזבים רוחניים — השקרנים הגרועים מכול! (מתי ט״ו:6–9) הבה נעריך אפוא את העובדה שאנחנו חלק מארגון שרוחש כבוד עמוק למקרא.
מוגנים על־ידי ”ניחוח”
משרתי אלוהים דבקים במקרא וחולקים עם הזולת את מסר הנחמה שבו. בדרך זו הם מפיצים ”ניחוח” נעים ומתוק של חיים המסב הנאה ליהוה. אבל בעיני הרשעים, נושאי המסר הזה מפיצים ”ריח של מוות אלי מוות”. כן, הסדר העולמי של השטן פגם באופן קיצוני בחוש הריח הסמלי של הרשעים, עד כדי כך שהם מרגישים אי־נוחות או אפילו עוינות בנוכחות מי שמפיצים את ”ניחוח המשיח”. מאידך, מי שמפיצים בהתלהבות את הבשורה הם ”ניחוח המשיח... בקרב הנושעים” (קורינתים ב׳. ב׳:14–16). ישרי־לב אלה מזועזעים מן הצביעות והשקרים שמאפיינים את דתות הכזב. ולכן, כשאנו פותחים את דבר־אלוהים וחולקים איתם את בשורת המלכות, הם נמשכים למשיח ורוצים לדעת יותר (יוחנן ו׳:44).
לפיכך, אל תתייאש כשאתה נתקל בחוסר היענות לבשורת המלכות. תוכל לראות ב”ניחוח המשיח” צורה של הגנה רוחנית המרחיקה הרבה אנשים מזיקים מן הנחלה הרוחנית של משרתי אלוהים, ובה בעת מושכת אנשים שיש להם לב טוב (ישעיהו ל״ה:8, 9).
החיילים היוונים בקרב מרתון לחמו במערך צפוף והחזיקו במגיניהם בכל הכוח. זו הסיבה שהם נחלו ניצחון כנגד כל הסיכויים. בדומה לכך, לעדיו הנאמנים של יהוה מובטח ניצחון מוחץ במלחמתם הרוחנית; זוהי ’נחלתם’ (ישעיהו נ״ד:17). מי ייתן וכל אחד מאיתנו ימשיך לחסות ביהוה ’ולהחזיק את דבר החיים’ בעוז (פיליפים ב׳:16).
[תמונות בעמוד 31]
’החוכמה אשר ממעל טהורה, לאחר זאת אוהבת שלום’