האהבה הנעלה מכול

ברוב המקרים,‏ המילה ”‏אהבה”‏ בכתבי־הקודש המשיחיים (‏הברית החדשה)‏ מתורגמת מן המילה היוונית אַגָפֶּה‏.‏

ספר העיון הבנה מכתבי־הקודש (‏אנג׳)‏a מסביר את משמעות המונח:‏ ”‏[‏אגפה‏]‏ אינה רגשנות המבוססת על קשר רגשי אישי,‏ כפי שמקובל לחשוב,‏ אלא זו אהבה מוסרית או חברתית,‏ המבוססת על הסכמה מחושבת של הרצון מתוך עיקרון,‏ חובה והגינות;‏ זו אהבה המבקשת בכנות את טובת הזולת בהתאם לטוב והישר.‏ אגפה (‏אהבה)‏ מתעלה על יחסי עוינות אישיים ולעולם אינה מרשה להם לגרום לאדם להפנות עורף לעקרונות היושר ולגמול רעה בדרך כלשהי”‏.‏

אגפה יכולה גם לכלול רגש עמוק.‏ ”‏אהבו איש את רעהו אהבה [‏אגפה‏]‏ עזה”‏,‏ אמר השליח פטרוס (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ לפיכך,‏ אפשר לומר שהן הלב והן השכל כרוכים באגפה.‏ מדוע שלא תבחן מספר פסוקים המראים את עוצמתה ואת היקפה של אהבה נעלה זו?‏ הנה כמה הפניות מועילות:‏ מתי ה׳:‏​43–47;‏ יוחנן ט״ו:‏​12,‏ 13;‏ רומים י״ג:‏​8–10;‏ אפסים ה׳:‏​2,‏ 25,‏ 28;‏ יוחנן א׳.‏ ג׳:‏​15–18;‏ ד׳:‏​16–21‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏