האם כדאי לי לשלוח את הילד לבית־ספר?‏

האם תוכל לתאר לעצמך שאינך מסוגל לקרוא את העמוד הזה?‏ ונניח שלא היית יודע לדבר בשפה הרשמית של ארצך או שלא היית יכול להצביע במפת העולם על ארץ הולדתך?‏ אינספור ילדים יגיעו בסופו של דבר למצב כזה.‏ אך מה לגבי הילד שלך?‏

האם כדאי שילדך ילמד בבית־ספר?‏ בארצות רבות קיים חוק חינוך חובה לגבי השכלה יסודית ותיכונית,‏ ובמקרים רבים הלימודים בחינם.‏ האמנה בדבר זכויות הילד מציינת שהשכלה פורמלית היא זכות יסוד.‏ כך גם נאמר בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם.‏ ואולם,‏ בארצות מסוימות השכלה בית־ספרית אינה ניתנת בחינם ומהווה לפעמים נטל כספי על ההורים.‏ הבה נבחן את הנושא מנקודת מבטם של הורים יראי אלוהים הרוצים שילדיהם ילמדו קרוא וכתוב,‏ אם דרך השכלה פורמלית ואם בדרך אחרת.‏

דוגמאות מן המקרא לידיעת קרוא וכתוב

רוב משרתי אלוהים המוזכרים במקרא ידעו קרוא וכתוב.‏ שליחיו של ישוע — פטרוס ויוחנן — היו דייגים יהודים ועם זאת כתבו ספרי מקרא ביוונית,‏ ולא בניב הגלילי שהיה שגור בפיהם.‏a הוריהם בוודאי הקפידו שילדיהם ירכשו השכלה בסיסית.‏ כותבי מקרא אחרים שנסיבות חייהם דומות היו הרועה דוד,‏ עמוס — שהיה חקלאי — ואחיו החורג של ישוע,‏ יהודה,‏ אשר ככל הנראה היה נגר.‏

איוב ידע קרוא וכתוב,‏ והספר המקראי הנושא את שמו מראה שהיה לו מושג מה בענייני מדע.‏ ייתכן שהוא גם היה בעל כישורים ספרותיים,‏ שכן הצהרותיו המובאות בספר איוב מנוסחות בלשון פיוטית.‏ עוד ידוע לנו שהמשיחיים הקדומים ידעו קרוא וכתוב,‏ מכיוון שעל שברי חרס עתיקים נמצאו רשימות שכתבו בנושאים מקראיים.‏

ההשכלה חשובה למשיחיים

כל המשיחיים צריכים להתקדם ברכישת ידע מקראי כדי להשביע את רצון אלוהים (‏פיליפים א׳:‏​9–11;‏ תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ לימוד שקדני של כתבי־הקודש ושל עזרי לימוד המבוססים על המקרא יכול לעזור לנו להתקדם רוחנית.‏ הואיל ואלוהים נתן לנו את דברו הכתוב,‏ הוא מצפה מעובדיו לדעת קרוא וכתוב ברמה גבוהה ככל האפשר.‏ הקריאה במקרא והבנת הכתוב בו מקלות על הפרט ליישם את עצותיו.‏ כמובן,‏ יש חלקים במקרא שנצטרך לקרוא יותר מפעם אחת על מנת לקלוט היטב את הנקודות ולהגות בהן (‏תהלים קי״ט:‏104;‏ קמ״ג:‏5;‏ משלי ד׳:‏7‏)‏.‏

מדי שנה מקבלים משרתי יהוה לידיהם מאות עמודים מודפסים של חומר מועיל,‏ אשר נכתב בהשגחת ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏​45–47‏,‏ דל’‏‏)‏.‏ ספרות זו עוסקת בעניינים כגון חיי משפחה,‏ מנהגים שונים,‏ דת,‏ מדע ומגוון נושאים אחרים.‏ והחשוב מכול,‏ היא מכילה עצות מקראיות בנושאים רוחניים.‏ אם ילדיך לא יֵדעו לקרוא,‏ לא תהיה להם גישה למידע חיוני רב.‏

לימוד תולדות האדם חשוב,‏ משום שידע זה עוזר לנו להבין מדוע אנו זקוקים למלכות אלוהים.‏ ידע בסיסי בגיאוגרפיה יכול גם הוא להועיל.‏ המקרא מזכיר מקומות רבים כגון ארץ ישראל,‏ מצרים ויוון.‏ האם ילדך יכול לאתר מקומות אלה במפת העולם?‏ האם הוא מסוגל למצוא בה את ארצו שלו?‏ אם הפרט אינו יודע לקרוא מפה,‏ זה עלול אפילו להגביל את יכולתו למלא את שירותו בשטח שהוא מתמנה לשרת בו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏5‏)‏.‏

זכויות שירות בקהילה

זקני־קהילה ומשרתים עוזרים ממלאים תפקידים רבים המצריכים קריאה.‏ למשל,‏ עליהם להכין חלקים לאסיפות הקהילה.‏ קיים גם צורך לערוך רישומים בקשר לאספקת ספרות ולתרומות.‏ אדם שאין לו השכלה בסיסית יתקשה מאוד לטפל בתפקידים אלה ביעילות.‏

בסניפי בית־אל ברחבי העולם משרתים מתנדבים רבים.‏ כדי שאותם מתנדבים יוכלו לתקשר ביניהם היטב ולבצע תפקידים שונים,‏ כגון תרגום ספרות ותיקון ציוד ומכונות,‏ הם צריכים לדעת לקרוא ולכתוב בשפה הרשמית של ארצם.‏ כדי שילדיך יוכלו ליהנות מזכויות שירות כאלה בעתיד,‏ השכלה בסיסית היא לרוב צורך חיוני.‏ אך מאילו סיבות מעשיות נוספות כדאי לשלוח את הילדים ללמוד בבית־ספר?‏

עוני ואמונות תפלות

אנשים עניים עלולים להגיע בנסיבות מסוימות למצב של חוסר אונים.‏ עם זאת,‏ במקרים אחרים השכלה סבירה עשויה לחסוך מאיתנו ומילדינו סבל מיותר.‏ מעטים הם האנאלפביתים שמסוגלים להשיג יותר מאשר את צורכי המחייה הבסיסיים ביותר.‏ ישנם ילדים,‏ ואף הורים,‏ אשר מתים משום שהכנסה זעומה אינה מאפשרת להם להשיג טיפול רפואי.‏ תזונה לקויה ותנאי מגורים ירודים הם בדרך כלל מנת חלקם של אנשים בעלי השכלה נמוכה מאוד,‏ אם בכלל.‏ השכלה או לפחות ידיעת קרוא וכתוב יכולות לסייע לפרט בהיבטים הללו.‏

ידיעת קרוא וכתוב גם מצמצמת את הנטייה ללכת שולל אחר אמונות תפלות.‏ נכון,‏ גם אנשים משכילים מאמינים באמונות תפלות.‏ אבל את מעוטי ההשכלה אפשר להתעות ולנצל ביתר קלות מאחרים,‏ הואיל והם אינם יכולים לקרוא מידע המפריך תרמיות אלו.‏ לפיכך,‏ הם נוטים יותר להאמין באמונות תפלות ולחשוב שמרפא ספיריטיסטי מסוגל לרפא חולים בדרך נס (‏דברים י״ח:‏​10–12;‏ ההתגלות כ״א:‏8‏)‏.‏

השכלה לא רק לשם מציאת תעסוקה

רבים סבורים שמטרתה העיקרית של ההשכלה היא להרוויח כסף.‏ אך ישנם גם אנשים משכילים שהם מובטלים או שאינם משתכרים כדי מחייתם.‏ כתוצאה מכך כמה הורים מסיקים שלא משתלם לשלוח את הילד לבית־ספר.‏ אך יש לזכור שהלימודים אינם רק מכשירים את הפרט להרוויח כסף;‏ הם מכינים את הילדים לקראת החיים בכלל (‏קהלת ז׳:‏12‏)‏.‏ אם אדם מסוגל לדבר,‏ לקרוא ולכתוב בשפה הרשמית של המדינה שבה הוא חי,‏ אזי התקשורת שלו עם רופאים,‏ עם פקידי ממשל או עם עובדי בנק נעשית קלה יותר וטבעית ואינה מרתיעה אותו.‏

במקומות מסוימים קורה שילדים שלא רכשו השכלה מועברים לחסותו של אדם אחר כדי ללמוד אצלו מקצועות כגון הנחת לבנים,‏ דיג,‏ תפירה או מקצוע אחר.‏ טוב ללמוד מקצוע,‏ אך אם הילדים הללו אף פעם לא ילמדו בבית־ספר,‏ קרוב לוודאי שלא יֵדעו לקרוא ולכתוב כהלכה.‏ אין ספק שאותם ילדים יוכלו להימנע מניצול וייהנו מחיים מספקים יותר אם קודם כול יזכו להשכלה בסיסית ורק לאחר מכן ילמדו מקצוע.‏

ישוע מנצרת היה נגר,‏ וככל הנראה עבר תקופת חניכות בחסות אביו המאמץ,‏ יוסף (‏מתי י״ג:‏55;‏ מרקוס ו׳:‏3‏)‏.‏ ישוע גם רכש השכלה וידע קרוא וכתוב,‏ שכן עוד בהיותו בן 12 היה מסוגל לנהל דיונים מעמיקים עם המלומדים בבית המקדש (‏לוקס ב׳:‏​46,‏ 47‏)‏.‏ במקרה של ישוע,‏ לימוד מקצוע לא בא על חשבון רכישת השכלה בתחומים אחרים.‏

השכלה גם בשביל בנות?‏

ישנם הורים ששולחים את בניהם לבית־ספר,‏ ואילו את הבנות הם משאירים בבית.‏ אולי כמה הורים חושבים שאין ביכולתם מבחינה כלכלית לדאוג גם להשכלת בנותיהם;‏ לדידם,‏ הבנות יוכלו להועיל יותר לאמהותיהן אם יישארו כל היום בבית.‏ אבל אי־ידיעת קרוא וכתוב תצר את צעדי הילדה בהמשך חייה.‏ פרסום מטעם קרן החירום של האו״ם למען הילד (‏יוניצ”‏ף)‏ מציין:‏ ”‏מחקרים רבים מעידים שמתן השכלה לילדות היא אחת האסטרטגיות הטובות ביותר לניתוק כבלי העוני”‏ (‏עוני וילדים:‏ לקחים משנות התשעים עבור ארצות פחות מפותחות [‏Lessons of the 90s for Least Developed Countries :‏Poverty and Children]‏)‏.‏ ילדות שזכו להשכלה ולמדו קרוא וכתוב היו יותר כשירות להתמודד עם בעיות החיים ולהחליט החלטות נבונות יותר,‏ וכך היה ביכולתן להביא תועלת למשפחה כולה.‏

מחקר על תמותת תינוקות בבנין,‏ מדינה במערב אפריקה,‏ מראה שבקרב אימהות אנאלפבתיות ככלל,‏ תמותת הילדים מתחת לגיל חמש היא ביחס של 167 ל־000,‏1 בעוד שבקרב נשים בעלות השכלה תיכונית,‏ תמותת הילדים היא ביחס של 38 ל־000,‏1.‏ מסקנת יוניצ”‏ף:‏ ”‏מכאן,‏ שרמת ההשכלה היא גורם בעל השפעה מכרעת על שיעור תמותת התינוקות בבנין,‏ וכך הוא גם ברחבי העולם”‏.‏ לפיכך,‏ יש יתרונות רבים למתן השכלה נאותה לבנותיך.‏

האם די בכיתות ללימוד קרוא וכתוב?‏

במקום שקיים צורך,‏ עדי־יהוה מקיימים שיעורי קרוא וכתוב לתועלת חברי קהילה שאינם יודעים לקרוא.‏b סידור מעשי זה עוזר לאנשים ללמוד לקרוא,‏ לרוב בשפה המקומית.‏ האם שיעורים אלה הם תחליף נאות להשכלה רשמית?‏ האם יש לצפות שהקהילה היא זו שתספק חינוך והשכלה לילדיך כאשר קיימת עבורם האפשרות ללמוד בבית־ספר?‏

השיעורים ללימוד קרוא וכתוב מטעם הקהילות של עדי־יהוה ניתנים בחפץ לב,‏ אך הם מיועדים למבוגרים מעוטי יכולת שלא למדו בבית־ספר בצעירותם.‏ ייתכן שהוריהם לא היו מודעים לחשיבות של ידיעת קרוא וכתוב או שלא היו כלל בתי־ספר באותם ימים.‏ באפשרותם של אנשים אלה להפיק תועלת מהשיעורים ללימוד קרוא וכתוב המתנהלים בקהילות.‏ אך שיעורים אלה אינם מהווים תחליף ללימודים רגילים בבית־ספר ואינם מיועדים לספק השכלה בסיסית.‏ בכיתות ללימוד קרוא וכתוב לא לומדים מדע,‏ מתמטיקה והיסטוריה.‏ נושאים אלה זוכים לדיון במסגרת תוכנית לימודים רגילה בבתי־ספר.‏

השיעורים ללימוד קרוא וכתוב באפריקה מתנהלים לרוב בשפות שבטיות,‏ ופחות בשפה הרשמית של המדינה.‏ לעומת זאת,‏ החינוך הפורמלי בדרך כלל ניתן בשפה הרשמית של אותה ארץ.‏ חינוך זה טומן בחובו יתרונות נוספים לילדים,‏ משום שספרים וחומר קריאה רבים יותר יוצאים לאור בשפה הרשמית.‏ השיעורים ללימוד קרוא וכתוב בקהילה אומנם יכולים להשלים את החינוך הפורמלי של הילד,‏ אך הם אינם מהווים תחליף.‏ לכן,‏ ככל שהדבר מתאפשר,‏ ראוי להעניק לילדים השכלה פורמלית.‏

אחריות ההורים

גברים בעלי תפקידים הדואגים לצרכים הרוחניים של חברי הקהילה צריכים להיות משיחיים למופת.‏ מוטל עליהם להנהיג ”‏היטב”‏ את ילדיהם ואת ביתם (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏​4,‏ 12‏)‏.‏ כדי להנהיג ”‏היטב”‏ יש לעשות את מרב המאמצים כדי לחסוך מהילדים קשיים בעתיד.‏

אלוהים הפקיד בידי ההורים המשיחיים אחריות כבדת משקל.‏ מוטל עליהם לגדל את ילדיהם לפי דברו הכתוב ולעזור להם להיות ’‏אוהבי דעת’‏ (‏משלי י״ב:‏1;‏ כ״ב:‏6;‏ אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏מי שאינו דואג לקרוביו,‏ בייחוד לבני ביתו,‏ כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ כלולה בכך גם דאגה להשכלה נאותה עבור ילדינו.‏

קורה שמערכת החינוך אינה מספקת השכלה נאותה לילדים כתוצאה מצפיפות יתר בכיתות,‏ בעיות תקציב או משום שסגל המורים ממורמר ומקבל שכר זעום.‏ לכן חשוב שההורים יתעניינו באופן פעיל בלימודי ילדיהם.‏ מן התבונה להכיר את המורים,‏ במיוחד בתחילת השנה,‏ ואפילו כדאי לשאול אותם כיצד לדעתם יוכלו הילדים להשתפר בלימודים.‏ כך ירגישו המורים שמעריכים אותם ותהיה להם יותר מוטיבציה להשקיע מאמצים נוספים כדי להעניק לילדים את החינוך הדרוש להם.‏

ההשכלה היא היבט חיוני בהתפתחות הילד.‏ ”‏חכמים יצפנו דעת”‏,‏ נאמר במשלי י׳:‏14‏.‏ משל זה נכון במיוחד בכל הקשור לדעת מקראית.‏ רצוי שמשרתיו של יהוה — צעירים ומבוגרים כאחד — יהיו בעלי ידיעות רבות ככל האפשר,‏ וזאת כדי שיוכלו לעזור לאחרים רוחנית ולמען ’‏יתייצבו נאמנים לפני אלוהים — פועלים אשר לא יבושו,‏ המחלקים נכונה את דבר האמת’‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏15;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏15‏)‏.‏ לפיכך,‏ האם כדאי לך לשלוח את ילדיך ללמוד בבית־ספר?‏ אתה ודאי סבור שהתשובה לכך חיובית,‏ אף־על־פי שהרבה תלוי במעשיות הדבר בארצך.‏ אך מן הראוי שכל הורה משיחי ישיב על שאלה חשובה עוד יותר:‏ ’‏האם אני רוצה שהילדים שלי יזכו להשכלה נאותה?‏’‏ אין זה משנה באיזו מדינה אתה חי,‏ האם לא תסכים שיש להשיב על שאלה זו בכן החלטי?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמודים 12,‏ 13]‏

כאשר לא ניתן ללמוד בבית־ספר

ישנם מצבים שבהם אין אפשרות ללמוד בבית־ספר.‏ למשל,‏ כתב העת פליטים (‏Refugees)‏ דיווח,‏ שרק לילד אחד מתוך חמישה העומדים בקריטריונים במחנות פליטים מתאפשר ללמוד בבית־ספר.‏ במקרים מסוימים בתי־הספר המקומיים נסגרים עקב שביתות ארוכות.‏ לעתים מוסדות החינוך רחוקים מדי או שבאזורים מסוימים הם בכלל לא קיימים.‏ עוד קורה שפורצות רדיפות נגד המשיחיים,‏ וכתוצאה מכך מגרשים את ילדיהם מבתי־הספר.‏

כיצד תוכל לעזור לילדיך במצבים אלה?‏ ומה באפשרותך לעשות אם יש לך כמה ילדים,‏ ויקר מדי באזור מגוריך לשלוח את כולם לרכוש השכלה רשמית?‏ ובכן,‏ האם מצבך מאפשר לך לשלוח רק אחד או שניים מילדיך לבית־ספר,‏ וזאת מבלי להעמיד אותם בסכנה רוחנית?‏ אם כן,‏ אולי הם יוכלו ללמד את שאר הילדים במשפחה את מה שהם לומדים בבית־הספר.‏

בכמה ארצות ישנם כאלה הנוהגים לפי מה שנקרא ”‏תוכנית לימוד ביתית”‏.‏c לפי שיטה זו,‏ אחד ההורים מקדיש בדרך כלל מספר שעות ביום כדי ללמד את הילד.‏ במקרא מוזכר שבימי האבות נחלו ההורים הצלחה ניכרת בהקניית חינוך לילדיהם.‏ יוסף,‏ בנו של יעקב,‏ היה מסוגל בגיל די צעיר למלא תפקיד שהיה כרוך בהשגחה על אחרים,‏ וזאת ככל הנראה כתוצאה מהחינוך הטוב וההכשרה שקיבל מהוריו.‏

אולי יהיה קשה להשיג תוכנית לימודים רשמית במקומות כמו מחנה פליטים,‏ אך ההורים יכולים להיעזר בספרות שיצאה לאור מטעם עדי־יהוה כבסיס להוראה.‏ למשל,‏ הספר סיפורי המקרא שלי יכול להיות כלי יעיל בהוראת ילדים קטנים.‏ בכתב העת עורו!‏ מתפרסמים מאמרים במגוון רחב של נושאים.‏ הספר החיים — כיצד נוצרו?‏ על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה?‏ יכול לעזור בלימוד נושאים מדעיים.‏ בספר השנה של עדי־יהוה (‏לועזית)‏ מופיעה מפה קטנה של העולם,‏ ובנוסף לכך הוא מכיל פרטים על החיים בכלל ועל פעילות ההטפה בארצות שונות.‏

ניתן להשיג תוצאות טובות מאוד אם חושבים מראש על תוכנית הוראה טובה ומתאימים אותה לרמת ההבנה של הילדים.‏ אם הם יתמידו בקריאה ובלימוד,‏ יהיה להם קל יותר להסתגל אם וכאשר ישתלבו במסגרת לימודים רגילה.‏ על־ידי גילוי יוזמה והשקעת מאמצים תוכל לעזור לילדיך לרכוש השכלה נאותה,‏ ואין ספק שהדבר כדאי!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה]‏

מה תוכל לעשות אם אתה חי באזור שבו לא מתאפשר לילדיך לרכוש השכלה פורמלית?‏