ספריות — לבוא בשערי הדעת

מאת כתב עורו!‏ באוסטרליה

הספריות כונו ”‏אחד מעמודי התרבות”‏.‏ האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק (‏אנג׳)‏ מציינת שנודעת להן חשיבות רבה בהתפתחות תרבות האדם ובקידום הטכנולוגיה.‏ המשורר הגרמני גֶתֶה כינה אותן זכרון המין האנושי.‏

אילו ספריות נמנו עם ”‏עמודי התרבות”‏ הראשונים במעלה?‏ לאיזה ספר נודעה ההשפעה הגדולה מכול הן על הספריות והן על התפשטות ידיעת קרוא וכתוב?‏ כמה ספרים מאוחסנים בספריות המודרניות הגדולות ביותר?‏ כדי להשיב על השאלה הראשונה,‏ הבה נחזור בזמן כדי לבקר באחת מהספריות העתיקות ביותר שידע האדם.‏

‏”‏אנציקלופדיה של ידע האדם”‏

דמיין לעצמך שאתה בעירק.‏ השנה היא 650 לפה״ס.‏ מסביבך מתנשאות חומותיה של העיר נינווה (‏בקרבת העיר מוֹסוּל של ימינו)‏.‏ לפניך ניצב במלוא תפארתו ארמונו של המלך אַשוּרְבַּנִיפַּל המולך על אשור,‏ מצרים ובבל.‏a אתה נעמד סמוך לשערי הארמון ומבחין באנשים המסיעים אל תוך הארמון כדי חרס כבדים על גבי עגלות.‏ הם שבו זה עתה מפאתי הממלכה האשורית במגמה לאסוף כל תעודה מוכרת הנוגעת למסורות החברתיות,‏ התרבותיות והדתיות של תושבי ממלכת אַשוּרְבַּנִיפַּל.‏ אתה פותח את אחד הכדים,‏ ומגלה שהם מלאים בלוחות חרס מלבניים,‏ 8 סנטימטרים רוחבם ו־10 סנטימטרים אורכם.‏

אתה הולך בעקבות אחד האנשים ונכנס לארמון,‏ ועיניך רואות את הסופרים חורטים בחֶרֶט־עצם סימנים דמויי יתדות על גבי לוחות חרס לחים.‏ הם מתרגמים לאשורית מסמכים הכתובים בשפה זרה.‏ בהמשך יאפו את הלוחות בתנור,‏ והמסמכים יהיו עמידים כמעט בפני כל פגע.‏ המסמכים מאוחסנים בחדרים מלאים במדפים עמוסי מאות כדים.‏ על משקופי החדרים מתנוססות כתובות המציינות את נושא המסמכים המצויים בכל אגף ואגף.‏ יותר מ־000,‏20 לוחות החרס המאוחסנים בספרייה מכילים מידע בדבר עסקאות,‏ מִנהגי דת,‏ חוקים,‏ היסטוריה,‏ רפואה ופיסיולוגיה של בני אדם ובעלי חיים.‏ לימים,‏ כינה חוקר אחד את הספרייה,‏ ”‏אנציקלופדיה של ידע האדם”‏.‏

לפני ואחרי ספריית נינווה

ספריות גדולות אחרות קמו עוד לפני ספריית אַשוּרְבַּנִיפַּל.‏ המלך חמורבי ייסד ספרייה בעיר הבבלית בוֹרסיף כאלף שנה לפני אַשוּרְבַּנִיפַּל.‏ רעמסס השני הקים ספרייה מפורסמת בעיר המצרית תֶּבַּי יותר מ־700 שנה בטרם נוסדה ספריית אַשוּרְבַּנִיפַּל.‏ אך מגוון תחומי המידע בספרייתו של אַשוּרְבַּנִיפַּל וכמות המסמכים העצומה שהכילה,‏ זיכו אותה בתואר הספרייה ”‏הגדולה ביותר של העולם העתיק”‏.‏ יחלפו עוד 350 שנה עד שתקום ספרייה גדולה ממנה.‏

ספרייה זו נבנתה בערך בשנת 300 לפה״ס בידי תלמי ה־1 סוֹטֶר,‏ שהיה ממצביאיו של אלכסנדר הגדול.‏ היא הוקמה בעיר הנמל המצרית אלכסנדריה,‏ וספרניה שמו להם למטרה לאסוף עותקים ממרבית הכתבים הקיימים בעולם.‏b על־פי המסורת,‏ כ־70 חכמים תרגמו באלכסנדריה את התנ״ך ליוונית.‏ תרגום זה נקרא מאוחר יותר סֶפּטוּאַגינטה (‏תרגום השבעים)‏ והיה בשימוש נרחב בקרב המשיחיים הקדומים.‏

ספריות במזרח הרחוק

בזמן שאַשוּרְבַּנִיפַּל העשיר את ספרייתו,‏ שלטה בסין שושלת ג׳וּ.‏ בתקופת שלטונה,‏ בין 1122 ל־256 לפה״ס,‏ יצא לאור קובץ ספרים שנודע כחמש היצירות הקלאסיות.‏ הן כוללות ספר עזר לפירוש העתיד,‏ אוסף של נאומים מפי שליטים קדומים,‏ שירה,‏ הוראות באשר לטקסים דתיים ואת דברי ימי מדינת לוּ בין השנים 722–481 לפה״ס.‏ הספר האחרון בקובץ מיוחס לפילוסוף הסיני קוֹנפוּציוּס.‏ חמש היצירות הקלאסיות והפרשנויות הרבות עליהן,‏ השפיעו על התודעה הסינית והיו אבן הפינה של הספריות המלכותיות והפרטיות במשך יותר מאלפיים שנה.‏

ביפן בשנת 1275 הקים הוֹג’‏וֹ סַנֶטוֹקי,‏ בן למשפחת סמוראים מושלת,‏ ספרייה בבית משפחתו בקַנַזַווָה (‏כיום חלק מיוקוהמה)‏.‏ הוא ניסה לאסוף את כל הספרים הקיימים בסינית וביפנית.‏ אוסף הספרים אומנם הצטמצם מאז,‏ אך הוא קיים עד עצם היום הזה.‏

המקרא,‏ ספריות מנזרים ותרבות המערב

‏”‏כוחה של המילה המודפסת וערך הספריות”‏,‏ אומר הספר תולדות הספריות בעולם המערבי (‏A History of Libraries in the Western World)‏ ”‏ניכר יותר מכול בעלייתה,‏ בהתפשטותה וביציבותה של הנצרות”‏.‏ מה הקשר בין התפתחות הספריות לבין התפשטות הנצרות?‏

לאחר שהאימפריה הרומית התפוררה והיצירות שהיו בספריותיה הגדולות נשמדו או נפוצו לכל עבר,‏ קמו ברחבי אירופה מנזרים אשר קיבצו את מה שנותר מאותן ספריות קדומות.‏ אחד הדברים העיקריים שנעשו במנזרים היה העתקת כתבי יד מקראיים ולא־מקראיים.‏ לדוגמה,‏ המנזרים הבֶּנדיקְטינים חיו על־פי ”‏התקנון של בֶּנֶדִיקְטוּס הקדוש”‏,‏ אשר ציווה לקרוא ולהעתיק ספרים.‏

בקונסטנטינופול קמו ספריות שבהן אוחסנו והועתקו כתבי יד קדומים אשר בסופו של דבר התגלו באיטליה.‏ סבורים כי כתבי יד אלה מילאו תפקיד חשוב בהתחלת תקופת הרנסנס.‏ ההיסטוריון אלמר ד.‏ ג׳ונסון אומר:‏ ”‏לא ניתן להתכחש לתרומתן של ספריות המנזרים לשימור תרבות המערב.‏ במשך אלף שנה,‏ פחות או יותר,‏ היו הספריות לב ההשכלה באירופה,‏ ובלעדיהן תרבות המערב הייתה עולם שונה בתכלית”‏.‏

מלאכת העתקת המקרא סייעה בתקופה זו ל”‏לב ההשכלה באירופה”‏ להמשיך לפעום.‏ וכאשר הרפורמציה פשטה ברחבי אירופה,‏ הרצון לקרוא את המקרא הניע את פשוטי העם לנתק מעליהם את שלשלאות הבערות.‏ הספר סיפורן של הספריות (‏The Story of Libraries)‏ מציין:‏ ”‏אנו מוצאים ברפורמציה הפרוטסטנטית את ניצני התפיסה שכל אדם בחברה חייב לרכוש השכלה במידה שתאפשר לו לכל הפחות לקרוא את המקרא.‏ עם התגברות הוויכוחים התיאולוגים,‏ היכולת לקרוא קשת רחבה יותר של כתבים דתיים זכתה לחשיבות רבה.‏ לשם כך,‏ היה צורך לא רק בידיעת קרוא וכתוב,‏ אלא גם בנגישות לספרים”‏.‏

כך מילא המקרא תפקיד מכריע בהתפשטות הספריות ובהפצת ידיעת קרוא וכתוב ברחבי העולם המערבי.‏ לימים,‏ עם המצאת מכבש הדפוס,‏ צצו באירופה ולבסוף גם בעולם כולו,‏ ספריות פרטיות ולאומיות רחבות ידיים המכילות ספרים במגוון נושאים.‏

ספריות במאה ה־21

כיום קיימות ספריות אדירות ממדים.‏ תאר לעצמך שאתה עומד ליד מדף ספרים באורך 850 קילומטר ועליו יותר מ־29 מיליון ספרים.‏ זו בערך גודלה הכולל של הספרייה הגדולה בעולם — ספריית הקונגרס בארצות־הברית.‏ בנוסף לספרים מכילה הספרייה כ־7.‏2 מיליוני הקלטות אודיו ווידיאו,‏ 12 מיליון צילומים,‏ 8.‏4 מיליוני מפות ו־57 מיליון כתבי יד.‏ מדי יום נוספים לספרייה 000,‏7 פריטים!‏

הספרייה הבריטית בלונדון מכילה את מספר הספרים השני בגודלו בעולם:‏ יותר מ־18 מיליון.‏ הספרייה הממלכתית הרוסית במוסקבה מאחסנת 17 מיליון ספרים ומקבצת כ־000,‏632 קבצים שנתיים של עיתונים בשנה.‏ הספרייה הלאומית של צרפת,‏ מן הספריות הלאומיות העתיקות ביותר ששרדו באירופה,‏ מכילה 13 מיליון ספרים.‏ יתרה מזו,‏ הספר שיאי עולם בספריות (‏Library World Records)‏ מציין:‏ ”‏הספרייה הלאומית של צרפת היא הספרייה הראשונה שסיפקה דרך האינטרנט נגישות מלאה לכמות עצומה מאוספיה”‏.‏ למי שיש נגישות למחשב,‏ האינטרנט מספק בנוחות חסרת תקדים גישה למאגר הידע האנושי.‏

המידע הזמין לציבור הרחב כמעט וגואה על גדותיו.‏ מעריכים כי סך כל הידע האנושי מכפיל את עצמו מדי ארבע שנים וחצי.‏ בארצות־הברית לבדה יוצאים לאור מדי שנה יותר מ־000,‏150 כותרים חדשים.‏

אם כן,‏ דבריו של החוקר,‏ הכותב והמלך הקדום שלמה רלוונטיים במיוחד לימינו:‏ ”‏עשות ספרים הרבה אין קץ,‏ ולהג [‏התעמקות]‏ הרבה יגיעת בשר”‏ (‏קהלת י״ב:‏12‏)‏.‏ בכל אופן,‏ אם נעזרים בהן בתבונה,‏ הספריות מוסיפות להיות כפי שמגדיר אותן ארגון האו״ם לחינוך,‏ למדע ולתרבות ”‏שערי דעת מקומיים”‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 26]‏

תפקיד הספרן

אם אינך מצליח למצוא בקטלוג הספרייה את הספר הנחוץ לך,‏ אל תאמר נואש — פנה אל הספרן.‏ מומחיותו היא על־פי־רוב יקרה לאין ערוך.‏ רודריק,‏ העובד כספרן כבר 20 שנה,‏ אומר:‏ ”‏הרבה אנשים נרתעים מספריות ומספרנים.‏ הם בדרך כלל מתחילים את השאלה במילים:‏ ’‏זה אולי נשמע טיפשי,‏ אבל.‏.‏.‏’‏.‏ ’‏אין שאלות טיפשיות.‏ ספרן טוב ימצא את מה שאתה באמת מחפש,‏ ולאו דווקא את מה שביקשת”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 27]‏

מה אומרים המספרים?‏ ← 7.‏225

השיטה העשרונית של דיואי

במרבית הספריות נהוגה שיטת המיון העשרונית של דיואי,‏ המתבטאת בסדרת מספרים המופיעים בקטלוגים ועל שדרת הספרים.‏ מלוויל דיואי,‏ ספרן אמריקני רב השפעה,‏ פרסם לראשונה את שיטתו בשנת 1876.‏ בשיטה זו משתמשים במספרים מ־000 עד 999 למיון כל הספרים על־פי נושאים המחולקים לעשר קבוצות עיקריות:‏

000–099 ספרים כלליים

100–199 פילוסופיה ופסיכולוגיה

200–299 דת

300–399 מדעי החברה

400–499 בלשנות

500–599 מדעי הטבע ומתמטיקה

600–699 טכנולוגיה (‏מדעים שימושיים)‏

700–799 אומנות

800–899 ספרות ורטוריקה

900–999 גיאוגרפיה והיסטוריה

כל קבוצה עיקרית נחלקת לעשר קבוצות משנה ומיוחסים לה נושאים מסוימים.‏ לדוגמה,‏ המקרא מקבל מספר משלו בתוך הקבוצה שמתחילה ב־200 (‏דת)‏,‏ ומספרו 220.‏ לנושאים ספציפיים הקשורים למקרא יש חלוקות נוספות.‏ המספר 225 מייצג את ”‏הברית החדשה”‏ (‏כתבי־הקודש המשיחיים)‏.‏ סְפרות נוספות מזהות את סוג הספר:‏

01 פילוסופיה ותיאוריה

02 שונות

03 מילונים,‏ אנציקלופדיות,‏ קונקורדנציות

04 נושאים מיוחדים

05 סדרות

06 ארגונים וניהול

07 חינוך,‏ מחקר,‏ נושאים קרובים

08 קבצים

09 תולדות

לפיכך,‏ אנציקלופדיה על המקרא בשלמותו תמוין במספר 3.‏220,‏ ואילו ספר פרשנות לכתבי־הקודש המשיחיים יקבל את המספר 7.‏225.‏

שיטת המיון בספריית הקונגרס דומה,‏ אם כי נעשה בה שימוש בצירופי אותיות ומספרים.‏ ברוב הספרים קיים קוד אלפאנומרי (‏המורכב מאותיות וספרות)‏ לזיהוי המחבר.‏ בארצות אחרות קיימות שיטות מיון שונות.‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

אַשוּרְבַּנִיפַּל מלך אשור,‏ 650 לפה״ס.‏ ספרייתו הכילה לוחות חרס בכתב היתדות

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

הספרייה הבריטית,‏ לונדון,‏ אנגליה

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

ספרייה במנזר,‏ שווייץ,‏ 1761

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

ספריית אלכסנדריה,‏ מצרים,‏ בערך 300 לפה״ס

‏[‏שלמי תודה]‏

‏(‏Vol. II)‏ Ridpath’s History of the World From the book

‏[‏תמונה בעמודים 26,‏ 27]‏

ספריית הקונגרס,‏ ארה״ב,‏ הספרייה הגדולה בעולם

‏[‏שלמי תודה]‏

‏(‏Vol. IX)‏ Ridpath’s History of the World From the book

‏[‏שלמי תודה בתמונות בעמוד 24]‏

תמונות למעלה מימין ולמטה:‏ Erich Lessing/Art Resource, NY; לוח:‏ הצילומים באדיבות British Museum