הענק לילדיך התחלה טובה בחיים
מאת כתב עורו! בקנדה
◼ ”הטלוויזיה יכולה להיות כלי לימוד נפלא”, מציין העיתון ניו־יורק טיימס. אולם, ”ישיבה פסיבית במשך שעות מול המרקע נותנת את אותותיה בגופם ובשכלם של ילדים” וגוזלת מהם הזדמנויות לפתח יצירתיות, יכולות למידה ואינטראקציות חברתיות.
חוקרים בבית־החולים לילדים בסיאטל שבוושינגטון, ארה״ב, בחנו את הרגלי הצפייה של 500,2 ילדים, ו”מצאו שככל שזמן הצפייה של פעוטות בין הגילים שנה ושלוש בטלוויזיה התארך, כך גברו סיכוייהם לסבול מהפרעות קשב בגיל שבע”, נאמר בעיתון. ילדים כאלו הפכו יותר ויותר תוקפניים וחסרי סבלנות ונצפתה ירידה בטווח הקשב שלהם. לדברי הפסיכולוגית החינוכית ד״ר ג׳יין מ. הילי, ”הורים רבים לילדים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, הבחינו בשיפור ניכר בבעיה לאחר שהגבילו את זמן הצפייה שלהם בטלוויזיה”.
מה בידם של ההורים לעשות כדי לצמצם את זמן הצפייה של ילדיהם בטלוויזיה? המאמר מעלה את ההצעות הבאות: הצב לילדך גבולות לגבי מועדי הצפייה ומשכי הצפייה המותרים בכל יום. אל תשתמש בטלוויזיה כשמרטף. במקום זאת, העסק עד כמה שאפשר את ילדך במטלות הבית. בחר את התוכניות שמותר לילדך לצפות בהן וכבה את הטלוויזיה בסיומן. כל אימת שהדבר אפשרי, צפה ביחד עם ילדך בתוכניות הנבחרות ושוחח עימו על מה שראיתם. בנוסף לכך, הגבל את שעות הצפייה שלך בטלוויזיה.
טיפוח יצירתיות וכישורים חברתיים אצל ילדים אורך זמן ומצריך נחישות ומשמעת עצמית. אך התוצאות החיוביות שוות כל מאמץ. על כך מעיד גם הכתוב בספר משלי: ”חנוך לנער על־פי דרכו; גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כ״ב:6). חלק בלתי נפרד מהדרכה זו הוא הקניית ערכי מוסר נכונים לילדים.
עדי־יהוה עושים שימוש מוצלח בספרם למד מהמורה הגדול כדי להטמיע בילדיהם ערכים הנוגעים להתנהגות הולמת. ואכן, תקשורת טובה ותשומת לב אוהבת מצד ההורים במהלך שנות חייו המוקדמות של הילד יניבו גמול תמידי. מה יכול להסב להורים סיפוק רב יותר מאשר לראות את ילדם גדל והופך למבוגר מוערך ואחראי?