קַלִיפְּסוֹ — המוזיקה העממית הייחודית של טרינידָד

מאת כתב עורו!‏ בטרינידד

מהי המחשבה הראשונה העולה במוחך כשמישהו מזכיר את צמד האיים טרינידד וטוֹבָּגוֹ?‏ רבים חושבים מייד על קולות כלי ההקשה ועל צלילי מוזיקת הקליפסו.‏ המקצבים הסוחפים של הקליפסו והסגנון הייחודי של המוזיקה הזאת,‏ צברו פופולאריות לא רק במקום הולדתה בדרום הים הקריבי,‏ אלא גם במקומות רבים אחרים.‏a

על־פי הספר קליפסו קלאלו (‏Calypso Calaloo)‏, המונח קליפסו מתייחס ל”‏כל שיר שהושר לאחר שנת 1898 בקירוב בקרנבלים בטרינידד,‏ אם בפי החוגגים ברחובות או במופעי במה בביצועם של זמרים מקצועיים למחצה או מקצועיים”‏.‏ ייתכן שהקליפסו שאב השראה מן המסורת האפריקנית של מספרי הסיפורים,‏ מסורת שהובאה לטרינידד בידי עבדים מאפריקה.‏ מאפיינים ייחודיים של השירה,‏ הריקוד והתיפוף האפריקניים יחד עם השפעות אתניות צרפתיות,‏ ספרדיות,‏ אנגליות ואחרות,‏ יצרו את המצע שממנו צמח בסופו של דבר סגנון הקליפסו.‏

לא ידוע בוודאות מה שורש המילה קליפסו.‏ יש הסבורים שמקורה במילה המערב־אפריקנית קַייסו,‏ ששימשה כמילת שבח לביצוע נפלא.‏ עוד לפני ביטול העבדות בטרינידד וטובגו בשנות ה־30 של המאה ה־19,‏ זרמו המונים אל חגיגות הקרנבל השנתיות והאזינו לצ׳אנטוולים (‏זמרים)‏ שבשירתם היללו את עצמם ולעגו זה לזה.‏ כדי ליצור אפקט מרשים יותר,‏ אימץ כל קליפסוניאן,‏ כפי שנקראים זמרי הקליפסו,‏ כינוי או שם במה וסגנון הייחודי לו.‏

הסגנון וההשפעה

מאז ומתמיד זכו זמרי הקליפסו להערכה על שנינותם העוקצנית.‏ רבים מהם פיתחו יכולת מרשימה לאלתר חרוזים מושלמים המתובלים לרוב בתיאורים ציוריים המשתלבים להפליא עם נושא השיר.‏ בתחילה היו הקליפסוניאנים בעיקר ממוצא אפריקני־טרינידדי ומן השכבות העניות של החברה,‏ אך היום הם בני כל הגזעים,‏ הצבעים והמעמדות.‏

ד״ר הוליס ליברפול,‏ לשעבר מנהל אגף התרבות בטרינידד וטובגו,‏ הוא היסטוריון וקליפסוניאן.‏ ביחס לזמרי הקליפסו בעבר,‏ אמר לכתב עורו!‏:‏ ”‏הצד החזק שלהם היה תמיד ההומור,‏ כי אנשים באו אל אוהל [‏הקליפסו]‏ בעיקר כדי להתבדר,‏ לשמוע שמועות ולאמת אירועים שכבר הגיעו לאוזניהם.‏ אנשי המעמד הגבוה באו במיוחד כדי לשמוע מה עושים בני המעמד הנמוך,‏ ואילו המושל ופמלייתו באו לראות אם הרייטינג הפוליטי שלהם גבוה או נמוך”‏.‏

לא אחת שמו הקליפסוניאנים ללעג את פקידי הממשל ואת בני השכבות הגבוהות בחברה.‏ משום כך,‏ העריצו אותם כגיבוריהם וכמיטיביהם של פשוטי העם.‏ עם זאת,‏ בעלי הסמכות ראו בהם גורמים בעייתיים.‏ הקליפסוניאנים חיברו לעתים ביקורות עוקצניות מאוד עד כדי כך שממשלת המושבה ראתה לנכון לחוקק חוקים שנועדו לרסנם.‏ בתגובה שילבו הזמרים בקטעי המלל משחקי מילים או כפלי משמעות והפכו זאת לאומנות.‏ משחקי מילים הם עדיין אחד המוטיבים המרכזיים בשירי הקליפסו.‏

הקליפסוניאנים לא רק ניצלו את השפה אלא גם יצרו אותה.‏ הם למעשה תרמו תרומה מכרעת לאוצר המילים של שפת הדיבור באיי הודו המערבית.‏ אין פלא אפוא שרבים,‏ וביניהם גם פוליטיקאים,‏ מרבים לצטט קליפסוניאנים כדי לתת משנה תוקף לדבריהם.‏

הקליפסו בימינו

בשנים האחרונות התפתחו הרבה ז׳אנרים ושילובים של סגנונות קליפסו הפונים לטעמים מוזיקליים שונים.‏ כפי שנכון לגבי רוב צורות המוזיקה,‏ חלק משירי הקליפסו אינם מטיפים לערכי מוסר גבוהים.‏ ברור שיהיה זה נבון לבחור בקפידה לאיזה סגנון דיבור כדאי לנו להיחשף (‏אפסים ה׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נוכל לשאול את עצמנו,‏ ’‏האם אהיה נבוך להסביר משחק מילים כלשהו לילדיי או למאזין אחר שהמוזיקה הזאת חדשה לו?‏’‏

אם יזדמן לך לבקר בטרינידד וטובגו,‏ אין ספק שתתמוגג למראה החופים והשוניות המרהיבים ותוקסם ממיזוג הגזעים והתרבויות של התושבים.‏ אתה תיהנה גם מתזמורות כלי ההקשה וממוזיקת הקליפסו — מוזיקה חיה וסוחפת השובה את דמיונם של צעירים ומבוגרים כאחד בעולם כולו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמודים 24,‏ 25]‏

תופי מתכת