האם הריגוש שווה את הסיכון?‏

הקושי

‏”‏נהגתי לעמוד קרוב לרכבות מהירות שחלפו במנהרה.‏ בזכות פרץ האדרנלין נראה היה כאילו הבעיות שלי נעלמות”‏ (‏ליאון)‏.‏a

‏”‏כשקפצתי למים מצוקים גבוהים ומסוכנים הרגשתי חופשייה לגמרי לכמה שניות.‏ לרוב נהניתי מזה,‏ אבל לפעמים הרגשתי מפוחדת”‏ (‏לריסה)‏.‏

כמו ליאון ולריסה,‏ צעירים רבים חשים ריגוש כאשר הם בוחנים את הגבולות שלהם – לעתים בדרכים מסוכנות מאוד.‏ האם גם אתה מתפתה לעשות זאת?‏ אם כן,‏ המאמר יכול לעזור לך.‏

חשוב לדעת

החיפוש אחר הריגוש עלול להפוך להתמכרות.‏ אולי תרגיש התרוממות רוח לזמן מה,‏ אבל אחר כך תהיה צמא לריגוש גדול יותר.‏ מרקו,‏ שבדומה לליאון נהג להיכנס למנהרות בהן חולפות רכבות,‏ אומר:‏ ”‏זה היה מעגל קסמים.‏ הייתי שמח לרגע,‏ אבל אז הייתי זקוק לריגוש נוסף”‏.‏

ג׳סטין,‏ שנהג להחזיק במכוניות נוסעות כדי להחליק במהירות גבוהה,‏ מספר:‏ ”‏הריגוש שחשתי גרם לי לרצות לעשות זאת שוב.‏ רציתי שאנשים יעריצו אותי,‏ אבל בסופו של דבר הגעתי לבית החולים”‏.‏

לחץ חברתי עלול לגרום לך להתעלם מההיגיון.‏ צעיר ששמו מארווין אומר:‏ ”‏החברים שלי לחצו עליי לטפס על בניין גבוה ללא כל תמיכה,‏ ואמרו לי:‏ ’‏לך על זה!‏ אתה יכול להצליח’‏.‏ הרגשתי חסר ביטחון לגמרי.‏ גופי רעד כאשר התחלתי לטפס על קיר הבניין”‏.‏ לריסה,‏ שהוזכרה קודם לכן,‏ אומרת:‏ ”‏עשיתי מה שכל השאר עשו.‏ פשוט זרמתי אתם”‏.‏

יש אנשים המשתמשים באינטרנט כדי ליצור לחץ חברתי מסוים.‏ הם מהללים את מי שמחפשים אחר ריגושים וממעיטים בסיכונים הכרוכים בהם.‏ למעשה,‏ חלק מהאתגרים המפורסמים ברשתות חברתיות הופכים לויראליים,‏ ומעניקים הכרה ותשומת לב למי שמחפשים ריגושים.‏

לדוגמה,‏ כמה סרטונים פופולאריים מציגים את הפרקוּר – פעילות הכוללת ריצה,‏ טיפוס או קפיצה שמטרתה לחצות מכשולים (‏כגון קירות,‏ בתים ומדרגות)‏ במהירות וביעילות ללא כל ציוד בטיחותי.‏ הדבר יכול להוביל אותך לשתי מסקנות מוטעות:‏ (‏1)‏ הסיכונים מינימליים.‏ (‏2)‏ כולם עושים זאת.‏ התוצאה:‏ אתה עלול להתפתות להתנסות בפעילויות הכרוכות בסכנת חיים.‏

ישנן דרכים טובות ובטוחות יותר לבחון את גבולותיך.‏ המקרא מציין:‏ ”‏ההתאמנות הגופנית מועילה במעט”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ אך כתבי־הקודש גם מזהירים אותך ”‏לחיות ביישוב הדעת”‏ (‏טיטוס ב׳:‏12‏)‏.‏ כיצד תוכל לעשות זאת?‏

מה תוכל לעשות

שקול את הסיכונים.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏כל ערום [‏פיקח]‏ יעשה בדעת,‏ וכסיל יפרוש איוולת”‏ (‏משלי י״ג:‏16‏)‏.‏ לפני שתחליט אם להשתתף בפעילות מסוימת,‏ עליך לדעת אילו סיכונים כרוכים בה.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם אסכן את חיי או אסתכן בפגיעה חמורה אם אשתתף בפעילות הזאת?‏’‏ (‏עיקרון מקראי:‏ משלי י״ד:‏15‏)‏.‏

בחר חברים המכבדים את מתת החיים.‏ חברים אמיתיים לא יעודדו אותך להסתכן או ינסו לשכנע אותך לעשות משהו שאינך מרגיש בנוח אתו.‏ לריסה אומרת:‏ ”‏חברים טובים ויציבים עזרו לי לעשות בחירות טובות יותר בנוגע לפעילויות בהן רציתי להשתתף.‏ כאשר בחרתי בחברים אחרים,‏ חיי השתנו”‏ (‏עיקרון מקראי:‏ משלי י״ג:‏20‏)‏.‏

השתמש בכישוריך מבלי לסכן את חייך.‏ כחלק מתהליך ההתבגרות,‏ עליך ”‏ללמוד כיצד לקבוע מה הם עקרונותיך וגבולותיך”‏,‏ נאמר בספר התנהגויות מסוכנות בגיל ההתבגרות (‏Adolescent Risk Behaviors)‏. תוכל לבחון את גבולותיך בסביבה בטוחה כשאתה משתמש בציוד בטיחותי ואמצעי זהירות מתאימים.‏

טפח כבוד עצמי אמיתי.‏ אנשים יעריכו אותך בזכות הדרך בה אתה עומד באתגרים בחיים האמיתיים,‏ לא בגלל מה שאתה מוכן לעשות בשביל להשיג ריגושים.‏ לריסה אומרת:‏ ”‏קפיצה מצוקים הייתה רק ההתחלה של תקופה בחיי שהייתה מלאה בהתנהגות של הרס עצמי.‏ היה עדיף אם הייתי לומדת להגיד לא”‏.‏

השורה התחתונה:‏ במקום לקחת סיכונים מיותרים בחיפוש אחר ריגושים,‏ גלה כושר שיפוט טוב בבחירות שאתה עושה באשר לפעילויות הפנאי שלך (‏עיקרון מקראי:‏ משלי ט״ו:‏24‏)‏.‏