פרק עשירי
חולי במשפחה
1, 2. כיצד השתמש השטן באסונות ובחולי בניסיון לשבור את נאמנותו של איוב?
איוב היה אדם שלכל הדעות נהנה מחיי־משפחה מאושרים. המקרא מכנה אותו ”גדול מכל בני קדם”. הוא היה אב לעשרה ילדים — שבעה בנים ושלוש בנות. איוב היה בעל־אמצעים ולכן משפחתו חיה חיי־רווחה. וחשוב מכל, הוא עמד בראש הפעילויות הרוחניות במשפחה ולא היה אדיש למעמדם של ילדיו לפני יהוה. כל אלה יצרו קשרי משפחה הדוקים ומאושרים (איוב א׳:1–5).
2 מצבו של איוב לא נעלם מעיני השטן, אויבו המושבע של יהוה. השטן, אשר תר ללא הרף אחר דרכים לשבירת נאמנותם של משרתי אלוהים, תקף את איוב על־ידי שהרס את משפחתו המאושרת. אזי, היכה את איוב ”בשחין רע מכף רגלו ועד קודקודו”. השטן הביא על איוב אסונות וחולי בתקווה שהלה יפר את נאמנותו (איוב ב׳:6, 7).
3. מה היו הסימפטומים של המחלה שסבל איוב?
3 המקרא אינו נוקב בשמה הרפואי של המחלה שסבל איוב. אולם הוא מתאר את הסימפטומים שלה. בשרו כוסה ברימות, ועורו הגליד ונרקב. פיו הִדיף ריח רע וגופו הבאיש. הוא התענה בכאבים (איוב ז׳:5; י״ט:17; ל׳:17, 30). בייסוריו, ישב איוב באפר והתגרד בשבר של כלי חרס (איוב ב׳:8). מראה מעורר רחמים!
4. במה מתנסה כל משפחה מדי פעם?
4 כיצד היית מגיב אילו לקית במחלה כה קשה? בימינו, השטן אינו מכה אנשים במחלות כפי שעשה לאיוב. אף־על־פי־כן, בעטיים של אי־שלימות האדם, לחצי היומיום ועולמנו המידרדר, אין זה אלא צפוי שבני־משפחה יחלו לפרקים. על אף צעדי־המנע שננקוט, כולנו חשופים לחולי, אם כי מעטים סובלים מכאובים כה קשים כמו איוב. התמודדות עם חולי במשפחה היא אתגר אמיתי. הבה נראה אפוא כיצד עוזר לנו המקרא להתמודד עם אויב בלתי נלאה זה של האנושות (קהלת ט׳:11; טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
מהי תגובתך?
5. כיצד בני־המשפחה מגיבים בדרך־כלל על מחלה לא ממושכת?
5 שיבוש שגרת חיי היומיום, מכל סיבה שהיא, יוצר קשיים, במיוחד אם הוא נגרם ממחלה ממושכת. גם מחלה שחולפת מהר מצריכה שינויים, ויתורים והקרבות. אולי בני־המשפחה הבריאים יצטרכו לשמור על השקט כדי שהחולה יוכל לנוח. אפשר שייאלצו לוותר על תוכניות מסוימות. על כל פנים, ברוב המשפחות גם הילדים הקטנים מרחמים על האח או על ההורה החולים, אף כי מדי פעם צריך להזכיר להם להתחשב בחולה (קולוסים ג׳:12). כשמדובר במחלה לא ממושכת, המשפחה בדרך־כלל מוכנה לעשות את הדרוש. הרי כל אחד מבני־המשפחה מעוניין לזכות להתחשבות כזו, אם הוא עצמו יחלה בעתיד (מתי ז׳:12).
6. אילו תגובות מתעוררות לעתים כשבן־משפחה נאבק במחלה קשה וממושכת?
6 אבל מה קורה אם החולי חמור וההפרעה למהלך החיים התקין דרסטית ומתמשכת? לדוגמה, נניח שבן־משפחה משותק עקב שבץ מוחי, מוגבל בשל מחלת אלצהיימר או מותש ממחלות אחרות, מה אז? וכיצד תגיב אם אחד מבני־משפחתך ילקה במחלת־נפש, דוגמת סכיזופרניה? התגובה הראשונית השכיחה היא רחמים — צער על סבלו הרב של היקיר. אך רגש זה עשוי לפנות את מקומו לתגובות אחרות. כשבני־המשפחה ייווכחו שמחלתו של יקירם גוררת שינויים רבים בחייהם ומצמצמת את חירותם, אפשר שיחושו תרעומת. הם עשויים לתהות: ”מדוע זה היה צריך לקרות דווקא לי?”
7. כיצד הגיבה אשת איוב על מחלתו, ומה נראה כי שכחה?
7 נראה כי מחשבות דומות חלפו במוחה של אשת איוב. זכור ששכלה את ילדיה. כשנודע לה על הטרגדיות שקרו בזו אחר זו, אין ספק שדעתה הלכה ונטרפה עליה. לבסוף, משראתה את בעלה, שלפנים היה פעיל ונמרץ, סובל מחלה מייסרת ומחרידה, דומה ששכחה גורם חיוני שהאפיל על כל האסונות שפקדו אותם — הקשר שלה ושל בעלה עם אלוהים. המקרא מספר: ”ותאמר לו אשתו: ’עודך מחזיק בתומתך? ברך [תיקון סופרים, קלל] אלוהים וָמוּת!’” (איוב ב׳:9).
8. כשאחד מבני־המשפחה חולה במחלה קשה, אילו פסוקים יעזרו לשאר המשפחה לשמור על גישה נאותה?
8 רבים מתוסכלים ואף כועסים כשחל בחייהם שינוי קיצוני בגלל חוֹליו של אדם אחר. עם זאת, משיחי המתמודד עם מצב כזה צריך להבין בסופו של דבר שיש לו הזדמנות לגלות אהבה אמיתית. אהבת אמת היא ”סבלנית ונדיבה... לא תדרוש טובת עצמה... היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל” (קורינתים א׳. י״ג:4–7). על כן, במקום להניח לרגשות שליליים לשלוט בנו, חיוני שנעשה כמיטב יכולתנו להשתלט עליהם (משלי ג׳:21).
9. אילו הבטחות יעזרו למשפחה מבחינה רוחנית ורגשית בשעה שאחד מבניה סובל מחלה קשה?
9 מה ניתן לעשות לשמירת בריאותה הרוחנית והרגשית של המשפחה, כשאחד מבניה נאבק במחלה קשה? מובן שכל מחלה דורשת יחס וטיפול שונים, ואין זה המקום להמליץ על שיטת טיפול או על סידורים לסיעוד ביתי. מכל מקום, במובן הרוחני יהוה ”זוקף לכל הכפופים” (תהלים קמ״ה:14). דוד המלך כתב: ”אשרי משכיל אל דל; ביום רעה ימלטהו יהוה. יהוה ישמרהו ויחיֵהו... יהוה יסעדנו על ערש דווי” (תהלים מ״א:2–4). יהוה מְחיה את משרתיו מבחינה רוחנית, אפילו כשבא עליהם ניסיון רגשי שלא יוכלו לעמוד בו בכוחות עצמם (קורינתים ב׳. ד׳:7). משפחות רבות המתמודדות עם חולי חמור חוזרות כהד על דברי מחבר התהלים: ”נעניתי [התייסרתי] עד מאוד, יהוה, חַיֵני כדברֶך” (תהלים קי״ט:107).
רוח מַרפּא
10, 11. (א) איזה גורם מפתח יעזור למשפחה להתמודד בהצלחה עם חולי? (ב) כיצד התמודדה אשה אחת עם בריאותו הלקויה של בעלה?
10 ”רוח איש יכלכל מַחֲלהו”, נאמר במשלי, ”ורוח נכאה מי ישאנה?” (משלי י״ח:14) לטראומה עלולה להיות השפעה שלילית רבה על רוח המשפחה כעל ’רוח האיש’. עם זאת, ”חיי בשרים לב מרפא”, כלומר לב שקט ושליו מביא לאדם חיים (משלי י״ד:30). הגישה, דהיינו הרוח, של בני־המשפחה היא גורם מפתח בהתמודדות מוצלחת או כושלת עם מחלה קשה. (השווה משלי י״ז:22.)
11 אשה משיחית החזיקה מעמד לנוכח בריאותו המידרדרת של בעלה, אשר לקה בשבץ מוחי שש שנים בלבד לאחר שנישאו. ”כושר הדיבור של בעלי נפגם באופן חמור, והיה כמעט בלתי אפשרי לשוחח איתו”, היא מספרת. ”נדרש מאמץ שכלי רב כדי לנסות להבין מה הוא נאבק לומר”. חשוֹב גם על הסבל והתסכול שחש בוודאי הבעל. מה עשה הזוג? אף שגרו רחוק מהקהילה המשיחית, עשתה האחות כל שלאל ידה כדי לשמור על חוסנה הרוחני, על־ידי שהתעדכנה תמיד בכל המידע הארגוני ובמזון הרוחני המוגש דרך קבע בחוברות המצפה ועורו! מאמצעים אלה, שאבה כוח רוחני שעזר לה להמשיך לטפל בבעלה היקר עד יום מותו מקץ ארבע שנים.
12. כשם שמלמדנו המקרה של איוב, כיצד יכול לעתים החולה לתרום את חלקו בהתמודדות עם המצב?
12 במקרה של איוב, דווקא איוב, הסובל, הוא שנשאר חזק. ”את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל?”, שאל את אשתו (איוב ב׳:10). אין תימה שהתלמיד יעקב ציין את איוב כדוגמה בולטת של גילוי סבלנות ואורך־רוח! ביעקב ה׳:11 אנו קוראים: ”שמעתם על־אודות עמידתו של איוב בסבל וראיתם את תכלית יהוה — כי רחום וחנון יהוה”. גם כיום, גישתו האמיצה של בן־משפחה חולה עזרה במקרים רבים לבני־משפחה אחרים לשמור על גישה חיובית.
13. אילו השוואות אין לערוך כשחולי חמור פוקד את המשפחה?
13 רוב האנשים שנאלצו להתמודד עם חולי במשפחה יודו, כי בתחילה אין זה חריג שבני־המשפחה מתקשים להשלים עם המציאות. הם מציינים גם שלגישתו של הפרט יש חשיבות מכרעת. בהתחלה קשה לחולל שינויים בשגרת החיים של המשפחה. אך בעזרת מאמצים חרוצים, אפשר להסתגל למצב החדש. בעשותנו כן, חשוב מאוד שלא נשווה את מצבנו למצבן של משפחות שאינן מתמודדות עם חולי, בהנחה שחייהן קלים וש’זה פשוט לא הוגן!’ למעשה, איש אינו יכול לדעת באמת אילו מעמסות נושא רעהו. כל המשיחיים מתנחמים בדברי ישוע: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28).
קביעת סולם־עדיפויות
14. כיצד ניתן לקבוע סולם־עדיפויות נכון?
14 משפחה המתמודדת עם חולי חמור, תיטיב עשות אם תזכור את המילים הללו שנכתבו בהשראה: ”ברוב יועצים תקום” (משלי ט״ו:22). אולי בני־המשפחה יוכלו לשבת ולשוחח על המצב שנוצר בעקבות המחלה. הולם יהיה, כמובן, לעשות זאת בלוויית תפילות ולפנות אל דבר־אלוהים לשם הדרכה (תהלים כ״ה:4). במה יש לדון בשיחה כזו? ובכן, יש להחליט החלטות רפואיות, כלכליות ומשפחתיות. מי יטול על עצמו את רוב מלאכת הסיעוד? כיצד יוכלו בני־המשפחה לשתף פעולה כדי לעזור בטיפול? כיצד הסידורים שייקבעו ישפיעו על כל בני־המשפחה? כיצד ניתן לדאוג לרוחניותו ולצרכיו השונים של המטפל העיקרי?
15. איזו תמיכה מעניק יהוה למשפחות המתמודדות עם מחלה קשה?
15 קרוב לוודאי שבקשת הכוונה מיהוה בתפילות כנות, הרהורים בדברו הכתוב והליכה באומץ בדרך המותווית במקרא, יניבו ברכות העולות על ציפיותינו. לא תמיד יחול שיפור במצבו של החולה. אולם הישענות על יהוה תבטיח את מיטב התוצאות, יהיו הנסיבות אשר יהיו (תהלים נ״ה:23). אחד ממחברי התהלים כתב: ”חסדך, יהוה, יסעדני. ברוב שׂרעפיי [דאגותיי] בקרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי” (תהלים צ״ד:18, 19; ראה גם תהלים ס״ג:7–9).
עזרה לילדים
16, 17. אילו נקודות אפשר להבהיר כשמשוחחים עם ילדים קטנים על מחלת אחִיהם?
16 מחלה קשה עלולה לגרום בעיות לילדים במשפחה. חשוּב שההורים יעזרו לילדים להבין מה הם הצרכים שהתעוררו ובמה הם יכולים לסייע. אם יש במשפחה ילד חולה, מן הראוי לעזור לאֶחיו להבין כי תשומת־הלב והטיפול המיוחדים שהחולה מקבל, אין בהם משום רמז שיתר הילדים פחות אהובים. במקום לתת לתרעומת וליריבות להתפתח, ההורים יכולים לעזור לשאר הילדים להדק את היחסים ביניהם, לרחוש חיבה אמיתית זה לזה ולשמור על שיתוף־פעולה בהתמודדות עם המצב שנוצר עקב המחלה.
17 ילדים קטנים בדרך־כלל ייטיבו לשתף פעולה, אם הוריהם יפנו אל הרגש שלהם במקום להאריך במילים ולהסביר הסברים רפואיים מסובכים. ניתן להסביר לילדים באופן כללי מה עובר על החולה. אם הילדים הבריאים יראו כיצד המחלה מונעת מהחולה לבצע דברים רבים שהם מקבלים כמובנים מאליהם, סביר להניח שיחושו יותר ’אהבת אחים’ ו’רחמים’ (פטרוס א׳. ג׳:8).
18. כיצד ניתן לעזור לילדים גדולים יותר להבין את הבעיות שגורמת מחלה, וכיצד הדבר עשוי להועיל להם?
18 לילדים גדולים יותר יש להבהיר שנוצר במשפחה מצב קשה, הדורש ויתורים מצד כל בני־המשפחה. עקב התשלומים לרופא וההוצאות הרפואיות השונות, אפשר שאין בידם של ההורים להעניק לשאר הילדים את כל הדברים החומריים שהיו רוצים לתת להם. האם הילדים יתרעמו על כך וירגישו מקופחים? או האם יבינו את הנסיבות ויהיו נכונים להקריב מעצמם? הדבר מותנה במידה רבה באופן שבו מסבירים את המצב ובאווירה השוררת במשפחה. אכן, במשפחות רבות, עזר החולי ללמד את הילדים לנהוג כעצת פאולוס: ”אל תעשו דבר מתוך תחרות, אף לא מתוך כבוד שווא, אלא בנמיכות רוח יחשוב איש איש את רעהו לנכבד ממנו. כל אחד אל ידאג רק לענייניו, אלא גם לענייניו של זולתו” (פיליפים ב׳:3, 4).
השקפה נכונה על טיפול רפואי
19, 20. (א) איזו אחריות מוטלת על ראשי־משפחות כשאחד מבני־הבית חולה? (ב) הגם שהמקרא אינו ספר לימוד רפואי, באיזו דרך מספק הוא הדרכה בדבר התמודדות עם מחלות?
19 משיחיים שקולים אינם דוחים טיפול רפואי כל עוד אין הוא מנוגד לחוקי אלוהים. כששאר־בשרם חולה, ברצונם להשיג עזרה ולהקל מעליו את סבלו. אך ייתכן שיהיו חווֹת־דעת מקצועיות מנוגדות, ויש להביאן בחשבון. זאת ועוד, בשנים האחרונות צצו מחלות ובעיות בריאוּת חדשות, ולרבות מהן אין שיטת טיפול המקובלת על הכל. לעתים קשה אפילו לאבחן במדויק את המחלה. אם כן, כיצד על המשיחי לנהוג?
20 אומנם אחד מכותבי המקרא היה רופא במקצועו, והשליח פאולוס השיא עצה רפואית מועילה לידידו טימותיאוס, אך כתבי־הקודש הם מדריך מוסרי ורוחני, ולא ספר לימוד רפואי (קולוסים ד׳:14; טימותיאוס א׳. ה׳:23). מכאן, שבכל הנוגע לטיפול רפואי, על ראשי־משפחות משיחיים להחליט בעצמם החלטות מאוזנות. אולי יראו צורך בכמה חוות־דעת מקצועיות. (השווה משלי י״ח:17.) אין ספק שירצו להשיג את הטיפול הטוב ביותר עבור החולה, על־פי־רוב בשיטת הרפואה המקובלת. יש שיעדיפו את הרפואה האלטרנטיבית. גם זו החלטה אישית. על כל פנים, גם כשהמשיחיים מתמודדים עם בעיות בריאות, דבר־אלוהים ממשיך לשמש ’נר לרגליהם ואור לנתיבתם’ (תהלים קי״ט:105). הם אינם חדלים להגשים בחיי המעשה את הנחיות המקרא (ישעיהו נ״ה:8, 9). לפיכך, הם מתרחקים משיטות אבחון שיש בהן צל־צלו של ספיריטיזם ונמנעים משיטות טיפול העומדות בניגוד לעקרונות המקרא (תהלים ל״ו:10; מעשי־השליחים ט״ו:28, 29; ההתגלות כ״א:8).
21, 22. כיצד אשה אסייתית הגיעה לכלל החלטה על־פי עיקרון מקראי, וכיצד החלטתה נתגלתה כנכונה במקרה שלה?
21 תן דעתך לסיפורה של צעירה אסייתית. זמן קצר לאחר שהחלה ללמוד את המקרא עם אחד מעדי־יהוה, נולדה לה בת. התינוקת נולדה טרם זמנה, ומשקלה היה רק קילוגרם וחצי בערך. לבה נשבר כשהרופא אמר לה כי הילדה תסבול פיגור חמור ולעולם לא תוכל ללכת. הוא יעץ לה למסור את הילדה למוסד. בעלה התקשה להחליט. למי יכלה לפנות?
22 היא מספרת: ”אני זוכרת שלמדתי מהמקרא ש’נחלת יהוה בנים, שכר פרי הבטן’” (תהלים קכ״ז:3). היא החליטה לקחת ’נחלה’ זו לביתה ולגדל אותה. לא היה קל בתחילה, אך בסיועם של ידידים משיחיים בקהילה המקומית של עדי־יהוה, הצליחה להסתדר ולהעניק לבתה את התמיכה המיוחדת הדרושה לה. בחלוף שתים־עשרה שנה, הילדה כבר נהגה לנכוח באסיפות באולם־המלכות וליהנות מחברת הצעירים שם. האם אומרת: ”אני כל־כך אסירת־תודה שעקרונות המקרא עזרו לי להגיע להחלטה הנכונה. המקרא עזר לי לשמור על מצפון נקי לפני יהוה אלוהים, במקום שאסבול כל חיי מהרהורי חרטה”.
23. איזו נחמה מעניק המקרא לחולים ולמטפלים בהם?
23 לא לעד יכה בנו החולי. הנביא ישעיהו דיבר על תקופה ובה ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24). הבטחה זו תתגשם בעולם החדש הממשמש ובא. אלא שעד אז עלינו להשלים עם החולי והמוות. למרבה השמחה, דבר־אלוהים נותן לנו הדרכה וסיוע. כללי ההתנהגות הבסיסיים שהמקרא מתווה נצחיים, ועולים על דעותיהם הבלתי יציבות של בני־האדם הלא־מושלמים. לכן, אדם שעיניו בראשו יסכים עם דברי מחבר התהלים: ”תורת יהוה תמימה, משיבת נָפש. עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי... משפטי יהוה אמת, צדקו יחדיו... בשומרם עֵקֶב [כלומר, גמול] רב” (תהלים י״ט:8, 10, 12).