הישמר מפני גאוותנות
”אלוהים ללצים [לגאוותנים] הוא יליץ [יתנגד]” (יעקב ד׳:6).
1. הבא דוגמה לגאווה שאינה פסולה.
האם התמלאת פעם גאווה כתוצאה ממקרה מסוים? רובנו התנסינו בתחושה נעימה זו, ואין כל רע ביכולת לחוש מידה מסוימת של גאווה. למשל, כאשר הורים משיחיים קוראים בתעודה של בתם על חריצותה בלימודים ועל התנהגותה הטובה בכיתה, סביר להניח שפניהם קורנים בתחושת סיפוק מהישגיה היפים. גם השליח פאולוס ושותפיו התגאו בקהילה חדשה שסייעו בהקמתה, משום שהאחים עמדו בנאמנות ברדיפות (תסלוניקים א׳. א׳:1, 6; ב׳:19, 20; תסלוניקים ב׳. א׳:1, 4).
2. מדוע רגשות גאווה בדרך כלל אינם במקומם?
2 הדוגמאות הללו מראות שבמקרים מסוימים, גאווה היא תחושת עונג הנובעת מביצוע מעשה מסוים או מהצלחה כלשהי. אך לעתים קרובות, הגאווה משקפת הערכה עצמית שאינה במקומה, תחושת עליונות בזכות כישורים, הופעה חיצונית, עושר או מעמד. היא בדרך כלל מתבטאת בגישה שחצנית והתנהגות יהירה. אין ספק שעלינו להישמר מפני גאווה שכזו בתור משיחיים. מדוע? משום שמקננת בתוכנו נטייה מולדת לאנוכיות, נטייה שירשנו מאבינו הראשון אדם (בראשית ח׳:21). כתוצאה מכך, לבנו יכול בקלות להטעותנו ולהתמלא בתחושת גאווה מסיבות שאינן יאות. למשל, המשיחיים חייבים להימנע מלפתח גאווה על יסוד הבדלי גזע, מעמד כלכלי, השכלה, כשרונות מיוחדים או יכולות בעבודה בהשוואה לזולתם. גאווה על רקע כזה אינה יאה ואינה רצויה בעיני יהוה (ירמיהו ט׳:22; מעשי השליחים י׳:34, 35; קורינתים א׳. ד׳:7; גלטים ה׳:26; ו׳:3, 4).
3. מהי גאוותנות, ומה אמר ישוע לגבי תכונה זו?
3 ישנה סיבה נוספת להימנע מגאווה בלתי הולמת. אם נרשה לה לצמוח בלבנו, היא עלולה להתפתח לגישה שחצנית מגונה ביותר — לגאוותנות. מהי גאוותנות? לא זו בלבד שהגאוותן מתנשא, הוא גם בז לאחרים שנחשבים בעיניו לנחותים ממנו (לוקס י״ח:9; יוחנן ז׳:47–49). ישוע מנה ”גאווה” מסוג זה עם מידות רעות אחרות ש”יוצאות מבפנים ומטמאות את האדם” (מרקוס ז׳:20–23). ברור אפוא מדוע אסור שהמשיחיים יפתחו גבהות לב.
4. איזו תועלת נפיק אם נבחן דמויות מקראיות שגילו גאוותנות?
4 תוכל להימנע מלפתח גאוותנות אם תבדוק את מה שיש למקרא לומר על מספר דמויות שגילו תכונה זו. כך יהיה לך קל יותר להבחין בתחושת גאווה פסולה שאולי מקננת בך עכשיו או שעלולה לצמוח בעתיד, ותוכל לשרש מחשבות ורגשות שעלולים להגניב גאווה ללבך. כתוצאה מכך לא יאונה לך כל רע כאשר יפעל אלוהים בהתאם לאזהרתו: ”אסיר מקרבךְ עליזי גאוותךְ; ולא תוסיפי לגובהה עוד בהר קודשי” (צפניה ג׳:11).
אלוהים משפיל את הגאוותנים
5, 6. כיצד נהג פרעה בגאוותנות, ואילו השלכות גררה גישתו?
5 האופן שבו נהג יהוה בשליטים חזקים, כגון פרעה, ממחיש לנו מה יהוה חושב על הגאוותנות. אין ספק שפרעה היה אדם גאוותן. הוא החשיב את עצמו לאל הראוי להערצה ובז לעבדיו, בני ישראל. שים לב כיצד הגיב כאשר נתבקש לתת להם ללכת למדבר כדי ’לחוג’ ליהוה. ”מי יהוה, אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל?” השיב פרעה ביהירות (שמות ה׳:1, 2).
6 אחרי שש מכות שניחתו עליו, הורה יהוה למשה לשאול את שליט מצרים: ”עודך מסתולל [מתגאה] בעמי לבלתי שלחם?” (שמות ט׳:17) משה הכריז על המכה השביעית — ברד שזרע הרס בארץ. לאחר המכה העשירית ויציאת בני ישראל ממצרים, נמלך פרעה בדעתו ורדף אחריהם. פרעה וחילו נלכדו לבסוף בים סוף. תאר לעצמך מה עבר במוחם כאשר החלו המים לשוב עליהם! מה הניבה הגאוותנות של פרעה? חייליו המובחרים אמרו: ”אנוסה מפני ישראל, כי יהוה נלחם להם במצרים” (שמות י״ד:25).
7. כיצד גילו שליטי בבל גאוותנות?
7 גם שליטים גאוותנים אחרים הושפלו על־ידי יהוה. אחד מהם היה סנחריב מלך אשור (ישעיהו ל״ו:1–4, 20; ל״ז:36–38). אשור בסופו של דבר נכבשה בידי הבבלים, אך גם שניים ממלכי בבל סבלו השפלה. ודאי זכור לך המשתה שערך המלך בלשאצר, שבמהלכו שתו הוא ואורחיו יין מתוך כלים שנלקחו ממקדש יהוה, ושיבחו את אלילי בבל. לפתע הופיעה יד אדם וכתבה כתובת על הקיר. הנביא דניאל התבקש לבאר את הכתב המסתורי והזכיר לבלשאצר: ”מלכות ... נתן האל העליון לנבוכדנצר אביך. ... אבל כאשר רם לבבו... הורד מכס המלוכה וכבודו הוסר ממנו. ואתה, בלשאצר בנו, לא השפלת לבבך, אף כי כל זאת ידעת” (דניאל ה׳:3, 18, 20, 22). באותו לילה כבשו כוחות מדי ופרס את בבל, ובלשאצר נהרג (דניאל ה׳:30; ו׳:1).
8. כיצד נהג יהוה בכמה גאוותנים?
8 חשוב על גאוותנים נוספים שבזו לעם יהוה: הענק הפלישתי גולית, המן — פקיד בכיר בפרס — והמלך הורדוס אגריפס ששלט באזור יהודה. בגלל גאוותנותם, מתו שלושתם מוות משפיל בידי אלוהים (שמואל א׳. י״ז:42–51; אסתר ג׳:5, 6; ז׳:10; מעשי השליחים י״ב:1–3, 21–23). האופן שבו נהג יהוה בגאוותנים אלה ממחיש את האמת הבאה: ”לפני שבר גאון [גאווה], ולפני כישלון גובה רוח” (משלי ט״ז:18). אכן, אלוהים מתנגד לגאוותנים (יעקב ד׳:6).
9. כיצד הפכו מלכי צור לבוגדים?
9 בניגוד לשליטים רמי הלב של מצרים, אשור ובבל, מלך צור דווקא סייע פעם לעמו של אלוהים. הוא סיפק בימי מלכות דוד ושלמה אנשי מלאכה מיומנים וחומרים בשביל מפעלי הבנייה המלכותיים והקמת מקדש אלוהים (שמואל ב׳. ה׳:11; דברי הימים ב׳. ב׳:10–15). אך למרבה הצער, מלכי צור הפכו מאוחר יותר את עורם ופעלו נגד עם יהוה. מה גרם למהפך? (תהלים פ״ג:4–8; יואל ד׳:4–6; עמוס א׳:9, 10).
”גבה לבך”
10, 11. (א) את מי ניתן להמשיל למלכי צור? (ב) מה גרם לשינוי בגישתם של מלכי צור כלפי ישראל?
10 בהשראת יהוה, יחזקאל חשף וגינה את שושלת מלכי צור. המסר שהופנה ל”מלך צור” מכיל תיאורים שהולמים הן את שושלת צור והן את הבוגד הראשון, השטן, אשר ”בָּאמת לא עמד” (יחזקאל כ״ח:12; יוחנן ח׳:44). השטן היה פעם יצור רוחני נאמן ששירת במסגרת ארגון בניו השמימיים של יהוה. באמצעות יחזקאל חשף יהוה אלוהים את הגורם הבסיסי לבגידתם של שושלת מלכי צור ושל השטן.
11 ”בעדן גן אלוהים הייתָ. כל אבן יקרה מסֻכָתֶךָ... אַת כְּרוּב מִמְשַׁח הסוכך... תמים אתה בדרכיך מיום היבראך, עד נמצא עוולתה בָּךְ. ברוב רכולתך מָלוּ תוֹכְךָ חמס, ותחטא. ... ואַבֶּדְךָ, כרוב הסוכך... גבה לבך ביופייך. שיחַתָּ חוכמתך על יפעתך” (יחזקאל כ״ח:13–17). ברוב יהירותם פעלו מלכי צור באלימות נגד עמו של יהוה. צור צברה עושר מופלג כמרכז מסחרי ונודעה בתוצרתה המובחרת (ישעיהו כ״ג:8, 9). מלכי צור החלו לייחס לעצמם חשיבות יתרה ודיכאו את עמו של אלוהים.
12. מה הוביל לבוגדנות של השטן, ומה הוא המשיך לעשות?
12 בדומה לכך, ליצור הרוחני שבסופו של דבר הפך לשטן הייתה פעם החוכמה לבצע כל משימה שהטיל עליו אלוהים. במקום להעריך זאת, הוא ’התייהר’ והחל לבוז לצורת השלטון של אלוהים (טימותיאוס א׳. ג׳:6). הוא ייחס לעצמו חשיבות יתרה ורצה שאדם וחוה יעבדו אותו. תאוותו המרושעת הרתה וילדה חטא (יעקב א׳:14, 15). השטן הדיח את חוה לאכול מן העץ היחיד שאלוהים אסר לאכול ממנו, ולאחר מכן השתמש בה כדי לגרום לאדם לאכול מן הפרי האסור (בראשית ג׳:1–6). כך ערערו אדם וחוה על זכותו של אלוהים לשלוט עליהם והפכו לעובדי השטן. גאוותנותו של השטן אינה יודעת גבולות. הוא ניסה לגרום לכל היצורים התבוניים בשמיים ובארץ, ואפילו לישוע המשיח, להתנער מריבונותו של יהוה ולעבוד אותו (מתי ד׳:8–10; ההתגלות י״ב:3, 4, 9).
13. מהו פרי הגאוותנות?
13 מכאן, שהגאוותנות מקורה בשטן, והיא הגורם הבסיסי לחטא, לסבל ולשחיתות בעולמנו. השטן, בתור ”אל העולם הזה”, עדיין מלבה את היהירות והגאוותנות (קורינתים ב׳. ד׳:4). ידוע לו שעיתו קצרה, ולכן הוא עושה מלחמה עם המשיחיים האמיתיים. הוא רוצה שהם יתרחקו מאלוהים, שיהפכו לאוהבי עצמם, לגאוותנים ולשחצנים. במקרא נחזה שמידות רעות כאלו יהיו שכיחות מאוד כיום, ב”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 2; ההתגלות י״ב:12, 17).
14. לפי איזה כלל נוהג יהוה בברואיו התבוניים?
14 ישוע המשיח חשף באומץ את פרי הבאושים של יהירות השטן. לפחות שלוש פעמים התווה בנוכחות מתנגדים מתחסדים את הכלל לפיו נוהג יהוה בבני האדם: ”כל המרומם את עצמו יושפל, והמשפיל את עצמו ירומם” (לוקס י״ד:11; י״ח:14; מתי כ״ג:12).
שמור על לבך מפני גאוותנות
15, 16. מדוע הגר התייהרה?
15 ודאי שמת לב שהדוגמאות לגאוותנות שהזכרנו קשורות לאנשים בולטים וחשובים. אך האם משתמע מכך שאנשים מן השורה אינם נוטים לפתח יוהרה? לא ולא. חשוב על מה שקרה במשפחתו של אברהם. לאברהם עדיין לא נולד יורש, ואשתו שרה כבר עברה את גיל הפוריות. אדם במצב כזה היה באותם ימים לוקח אישה שנייה שתביא לו ילדים. אלוהים התיר בזמנו נישואין כאלה, משום שטרם הגיעה השעה להשיב על כנה את אמת המידה הראשונית שלו לנישואין בקרב משרתיו (מתי י״ט:3–9).
16 בעידוד אשתו הסכים אברהם להוליד יורש מהגר, שִפחתה המצרית של שרה. והגר אכן הרתה, כאשתו המשנית של אברהם. היה עליה להעריך מעומק לבה את המעמד המכובד שזכתה לו. אך במקום זאת, היא נתנה ליהירות מקום בלבה. במקרא נאמר: ”ותרא כי הרתה, ותֵקַל גבירתה בעיניה”. גישתה של הגר הולידה ריב ומדון בבית אברהם, עד שלבסוף גירשה אותה שרה. אך הפתרון היה בנמצא. מלאך אלוהים יעץ להגר: ”שובי אל גבירתך והתעני [התנהגי בענווה] תחת ידיה” (בראשית ט״ז:4, 9). נראה שהגר פעלה כעצתו, שינתה את גישתה כלפי שרה ונעשתה אם לגויים גדולים ועצומים.
17, 18. מדוע כולנו צריכים להישמר מפני גאוותנות?
17 המקרה של הגר מראה ששיפור במצב האישי יכול להוליד גאוותנות. הלקח הוא שאפילו משיחי שפיתח לב טוב בשירות אלוהים עלול להתייהר בעקבות התעשרות או קבלת סמכות. גישה כזו יכולה להתפתח גם כתוצאה מכך שמשבחים אותו על הצלחתו, תבונתו או כישוריו. לכן, על המשיחי להקפיד שלא לתת לגאוותנות מקום בלבו, במיוחד אם הוא מגיע להישגים או ממונה לתפקידי אחריות נוספים.
18 המניע החזק ביותר להימנע מגאוותנות הוא המודעות להשקפתו של אלוהים על מידה רעה זו. בדברו נאמר: ”רוּם עיניים ורְחַב לב, נר רשעים, חטאת” (משלי כ״א:4). מעניין שהמקרא מזהיר בייחוד את המשיחיים שהם ”עשירי העולם הזה... שלא ירום לבבם” (טימותיאוס א׳. ו׳:17; דברים ח׳:11–17). והמשיחיים שאינם עשירים צריכים להקפיד לבל תהיה להם ”עין רעה”, ולזכור שגאוותנות יכולה לצמוח בכל אדם, אם עשיר ואם עני (מרקוס ז׳:21–23; יעקב ד׳:5).
19. כיצד הרס עוזיהו את הישגיו הטובים?
19 הגאוותנות, לצד מידות רעות אחרות, יכולה להרוס את הקשר עם אלוהים. חשוב, למשל, על החלק הראשון של מלכות עוזיהו. נאמר עליו: ”ויעש הישר בעיני יהוה... ויהי לדרוש אלוהים... ובימי דורשו את יהוה, הצליחוֹ האלוהים” (דברי הימים ב׳. כ״ו:4, 5). אך למרבה הצער, עוזיהו הרס את הישגיו הטובים משום ש’לבו גבה עד להשחית’. מרוב יוהרה הוא אפילו העז להיכנס למקדש להקטיר קטורת. כאשר הזהירו אותו הכוהנים לבל יעשה את המעשה היומרני, עוזיהו ’זעף’. כתוצאה מכך, יהוה היכה אותו בצרעת והוא מת כאיש אשר פנה עורף ליהוה (דברי הימים ב׳. כ״ו:16–21).
20. (א) כיצד כל הישגיו הטובים של המלך חזקיהו עמדו להישכח לו? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
20 נוכל להשוות זאת למלך חזקיהו. כל מעשיו הטובים עמדו להישכח לו כאשר ”גבה לבו”. למרבה השמחה, חזקיהו ’נכנע בגובה לבו’ וזכה שוב לחסד אלוהים (דברי הימים ב׳. ל״ב:25, 26). שים לב שהפתרון ליהירותו של חזקיהו היה ענווה. הענווה היא ההיפך הגמור מן הגאוותנות. במאמר הבא נראה כיצד נוכל לפתח ענווה משיחית ולשמור עליה.
21. מה צפוי למשיחיים ענווים?
21 בל נשכח אפוא את פרי הבאושים שמניבה הגאוותנות. אלוהים ”ללצים הוא יליץ”, ולכן עלינו להיות נחושים בדעתנו לשרש מתוכנו כל גאווה שאינה במקומה. בעודנו משתדלים להיות משיחיים ענווים, נוכל לצפות להינצל מיום אלוהים הגדול, היום שבו כל הגאוותנים ופרי מעלליהם יימחו מעל פני האדמה. אז ’תישַׁח גבהוּת האדם, ויושפל רוּם אנשים. ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא’ (ישעיהו ב׳:17).
נקודות למחשבה
• מה מאפיין אדם גאוותן?
• מי הוא מקור הגאוותנות?
• מה יכול לגרום לאדם להתייהר?
• מדוע עלינו להישמר מפני גאוותנות?
[תמונה בעמוד 23]
פרעה הושפל בגלל יהירותו
[תמונה בעמוד 24]
השיפור במצבה של הגר הגניב גאווה ללבה
[תמונה בעמוד 25]
חזקיהו השפיל את עצמו וזכה שוב לחסד אלוהים