מדוע יש כל כך הרבה שחיתות?
”שוחד לא תיקח, כי השוחד יעוור פיקחים ויסלף דברי צדיקים” (שמות כ״ג:8).
לפני 500,3 שנה ציינה תורת משה שאסור לקחת שוחד. במרוצת מאות השנים שחלפו מאז נחקקו אינספור חוקים נגד עשיית מעשי שחיתות. אף־על־פי־כן, אין בידי התחיקה כדי לשים קץ לתופעה. מיליונים נותנים ומקבלים שוחד מדי יום ביומו, ומיליארדי אנשים סובלים מן ההשלכות.
השחיתות נעשתה נפוצה ומתוחכמת עד כדי איום על אושיות החברה. בארצות מסוימות כמעט שום דבר אינו נעשה ללא מתן שוחד. שיחדת את האדם הנכון, ומובטח לך לעבור את הבחינה, לקבל רישיון נהיגה, לזכות במכרז או לנצח במשפט. ”השחיתות היא כמו זיהום כבד המכביד על נפש האדם”, אומר ארנו מונטבור, עורך־דין מפאריז.
מעשי שוחד נפוצים בעיקר בעולם המסחר. יש חברות המפרישות שליש מכל הרווחים כדי לשחד פקידי ממשל מושחתים. על־פי כתב־העת הבריטי האקונומיסט, 10 אחוזים מתוך 25 מיליארדי הדולרים המושקעים מדי שנה בסחר הבינלאומי בנשק משמשים ככספי שוחד ללקוחות אפשריים. ככל שהשחיתות גוברת, נעשים פירותיה יותר ויותר הרסניים. הקפיטליזם ”הכרוניסטי” — הרגלי מסחר מושחתים המפלים לטובה כמה יחידי סגולה בעלי קשרים טובים — נחשב בעשור האחרון כגורם האחראי להרס כלכלתן של ארצות שלימות.
מי שסובלים בעיקר מן השחיתות ומהתמוטטות הכלכלה שבאה בעקבותיה הם העניים — היחידים שכמעט אין באפשרותם לשחד איש. האקונומיסט מתמצת זאת במילים, ”השחיתות אינה אלא אחת מצורות הדיכוי”. הניתן למגר דיכוי זה, או שמא אין מנוס מן השחיתות? כדי להשיב על השאלה, עלינו להצביע תחילה על כמה מגורמי השחיתות הבסיסיים.
מה הם גורמי השחיתות?
מה גורם לאדם להיות מושחת ולא להתנהג ביושר? יש שעבורם זו הדרך הקלה ביותר — או הבלעדית — להשיג את מבוקשם. השוחד הוא לעתים אמצעי נוח לחמוק מעונש. רבים רואים פוליטיקאים, שוטרים ושופטים שמעלימים עין ממעשי שחיתות ואף שותפים להם ומחליטים לנהוג על־פי דוגמתם.
ככל שהשחיתות גוברת היא הופכת לבסוף להתנהגות נורמטיבית. אנשים המשתכרים משכורות רעב חשים כי אין להם ברירה. הם חייבים לקבל שלמונים כדי להתפרנס בכבוד. וכאשר מקבלי השוחד ונותניו אינם נענשים, מעטים מוכנים לשחות נגד הזרם.
”אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה [כלומר, הואיל ופסק הדין על מעשה הרעה אינו בה במהרה], על כן מָלא לב בני האדם בהם לעשות רע”, אמר שלמה המלך (קהלת ח׳:11).
קיימים שני גורמים חזקים המלבים את אש השחיתות: אנוכיות וחמדנות. בני אדם מושחתים ואנוכיים עוצמים עיניהם מראות את הסבל שמביאה השחיתות על אחרים, ומצדיקים את דרכי השוחד, משום שהם מפיקים מכך טובות הנאה. ככל שהונם גַדֵל, הם נעשים יותר ויותר חמדנים. ”אוהב כסף לא ישבע כסף”, אמר שלמה, ”ומי אוהב בהמון לא תבואה [לו]” (קהלת ה׳:9). החמדנות אולי טובה לעשיית כסף, אך היא כמעט תמיד גורמת לבעליה להעלים עין משחיתות וממעשים לא־חוקיים.
אין לשכוח גם את התפקיד שממלא שליט העולם הזה, המכונה בלשון המקרא השטן (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח; ההתגלות י״ב:9). השטן פועל להגברת השחיתות. את השוחד הגדול ביותר בהיסטוריה הכתובה הציע השטן לישוע המשיח. ’אתן לך את כל ממלכות תבל אם תיפול על פניך ותשתחווה לי’ (מתי ד׳:8, 9).
אך את ישוע לא ניתן היה להשחית, והוא לימד את תלמידיו להתנהג כמוהו. הייתכן שתורת המשיח תשמש כלי יעיל במאבק נגד השחיתות? המאמר הבא ינתח שאלה זו.