מנקודת המבט המקראית

האם ההיפנוזה מתאימה למשיחיים?‏

‏”‏לא יימצא בך.‏.‏.‏ חובר חָבֶר”‏ ‏(‏דברים י״ח:‏10,‏ 11‏)‏.‏

ההיפנוזה הינה נושא שנוי במחלוקת.‏a אפילו מומחים בתחום מתקשים להסבירה.‏ באופן כללי נהוג להסביר אותה כשינוי במצב התודעה,‏ או מעין טרנס.‏ עם זאת,‏ מרבית האנשים מתעניינים יותר בסגולותיה של ההיפנוזה מאשר במהותה האמיתית.‏

בשנים האחרונות יותר ויותר רופאים במדינות מסוימות ממליצים על ההיפנוזה כשיטת טיפול.‏ לדוגמה,‏ כתב העת פסיכולוגיה היום מציין:‏ ”‏ההיפנותרפיה יכולה לטפל בכאבי ראש,‏ להקל על צירי לידה,‏ לעזור להפסיק לעשן,‏ לשמש כתחליף לחומרי הרדמה ולשפר את הרגלי הלמידה — והכול ללא תופעות לוואי”‏.‏ מצד שני,‏ רבים מקשרים בין היפנוזה לבין ספיריטיזם ותורת הנסתר.‏

מהי נקודת המבט המקראית בנידון?‏ כמובן,‏ המקרא אינו ספר לימוד רפואי,‏ ואין בו התייחסות ישירה לנושא ההיפנוזה.‏ אולם העקרונות המופיעים בדבר־אלוהים עוזרים לנו לזהות מהי השקפתו של אלוהים.‏

האם קיים קשר בין היפנוזה לתורת הנסתר?‏

האם הטענה שהיפנוזה קשורה לתורת הנסתר היא בסך הכול המצאה דמיונית של מישהו?‏ ייתכן כי סרטים וספרים בדיוניים מקדמים רעיון זה,‏ אך קיים יסוד איתן לקשר בין היפנוזה לבין ספיריטיזם.‏ הנה ההסבר של האנציקלופדיה לתורת הנסתר ופרפסיכולוגיה (‏Encyclopedia of Occultism and Parapsychology)‏ בנוגע להיפנוזה:‏ ”‏ההיסטוריה של ההיפנוזה שזורה בצורה בלתי ניתנת להפרדה בתורת הנסתר”‏.‏ הדעה הרווחת היא שטרנסים דתיים,‏ שהיוו חלק מכישופים וקסמים במהלך ההיסטוריה,‏ נחשבים להיפנוזה.‏ כמו כן,‏ הכוהנים במצרים ויוון הקדומות גרמו למצב דמוי היפנוזה כשניסו לרפא מחלות בשם אלילי הכזב שלהם.‏

האנציקלופדיה המצוטטת לעיל מציינת:‏ ”‏אפילו כיום רוב תופעות ההיפנוזה מסווגות כ’‏ספיריטיזם’‏”‏.‏ למרות שקשה לקבוע עד לאיזו מידה קשורות צורותיה השונות של ההיפנוזה לתורת הנסתר,‏ העובדה היא שאלוהים מגנה את כל צורות הספיריטיזם (‏דברים י״ח:‏9–12;‏ ההתגלות כ״א:‏8‏)‏.‏ אי לכך,‏ המשיחיים אינם יכולים להתעלם מההיבטים הלא־מקראיים בעליל של ההיפנוזה.‏

השפעותיה על ההתנהגות

מה באשר להשפעותיה של ההיפנוזה על מחשבותיו והתנהגותו של הפרט?‏ האם כרוכים בכך סיכונים?‏ אחת הסכנות המוחשיות היא שהמהופנט מסוגל לשלוט בהתנהגותו במידה מועטה.‏ מהפנטים שמופיעים על במה מנצלים את התופעה הזו ומשפיעים על מתנדבים מן הקהל לעשות דברים שבדרך כלל הם לא היו עושים,‏ לדוגמה להתנהג כמו שיכורים.‏

האנציקלופדיה אמריקנה אומרת על מופעי ההיפנוט ההמוניים הללו:‏ ”‏המהופנט עלול להיות מושפע די בקלות מסוגסטיה מוסתרת.‏ עקב כך עלולה להיות לו נגישות קלה יותר לדחפים הלא־מודעים שלו,‏ דחפים שבדרך כלל מוסתרים,‏ והוא עלול לחוש שכל העכבות החברתיות והאישיות בהתנהגותו הוסרו”‏.‏ האנציקלופדיה קוליר (‏s Encyclopedia’‏Collier)‏ מציינת:‏ ”‏המהופנט מצוי ברמת ריכוז גבוהה ביותר של חושיו,‏ דבר הגורם לו להיות דרוך לסוגסטיות של המהפנט ולשתף עימו פעולה על־ידי יישומן”‏.‏

האם זה נשמע כמו דבר שאינו מזיק?‏ האם יהא זה ראוי למשיחי אמיתי לתת לאחרים להשפיע על מחשבותיו דרך היפנוזה המבטלת לחלוטין את רצונו?‏ קו פעולה זה יהיה בניגוד להפצרתו של השליח פאולוס:‏ ”‏שתקריבו את גופכם כקורבן חי,‏ קדוש ורצוי לאלוהים,‏ עבודת אלוהים מכוח ההיגיון שלכם‏.‏ ואל תידמו לעולם הזה,‏ כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים,‏ מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו”‏ (‏רומים י״ב:‏1,‏ 2‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

האם משיחי יכול לשמור על ’‏מצפון טהור’‏ אם הוא מרשה לעצמו להיות במצב שבו אין לו שליטה מלאה על מחשבותיו או תשוקותיו או אפילו מעשיו?‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏16‏)‏ המקרא מפציר בנו:‏ ”‏שכל אחד מכם ידע לשלוט בגופו בקדושה ובכבוד”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏4‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ ללא ספק,‏ ההיפנוזה עלולה לפגוע ביכולתו של הפרט לעמוד בדרישה זו.‏

תקווה לבריאות מושלמת

לאור העקרונות המקראיים שהוזכרו לעיל,‏ עדי־ יהוה נמנעים משיטות טיפול הכרוכות בהיפנוזה או בהיפנוזה עצמית.‏ הם נשמעים לצו המופיע בדברים י״ח:‏10,‏ 11‏:‏ ”‏לא יימצא בך.‏.‏.‏ חובר חבר [‏כישוף]‏”‏.‏ מי שסובלים מבעיות בריאות יכולים להתנחם בכך שקיימים סוגי טיפול רבים אחרים שאינם כרוכים בשימוש בתורת הנסתר ושאינם מאפשרים לגורמים זרים להשתלט על מחשבותיו של הפרט.‏

משיחיים שנמנעים מהתנהגות הנוגדת את עקרונות המקרא,‏ יכולים להחזיק בתקווה לחיי־נצח בעולמו החדש והצודק של יהוה.‏ אזי האנושות תיהנה מבריאות גופנית ונפשית מושלמת ללא צורך בהיפנוזה (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏