מנקודת המבט המקראית
מדוע אלוהים אינו משמיד את השטן?
אילו היה בידך להקל את סבלו של אדם אחר, האם לא היית עושה זאת? כאשר מתרחש אסון טבע, ממהרים צוותי הצלה לאזור האסון כדי להגיש סיוע ולהציל חיים של זרים גמורים. לכן אתה עשוי לשאול, ’מדוע אלוהים אינו ממהר להשמיד את השטן, האחראי לסבל הרב הקיים בעולם?’
כדי לענות על שאלה זו, תוכל לדמיין משפט מתוקשר. הרוצח, המנסה בכל כוחו לעצור את ההליכים המשפטיים, טוען שהשופט אינו מנהל את המשפט בהגינות ושהוא שיחד את חבר המושבעים. לכן שורה ארוכה של עדים מוזמנת לעמוד על דוכן העדים.
השופט ער לכך שההליכים הממושכים יגרמו לקשיים רבים, ולכן הוא מעוניין לסיים את המשפט בהקדם האפשרי. אולם הוא יודע שכדי לקבוע פסק דין שישמש תקדים במקרים עתידיים, יש לאפשר לשני הצדדים מספיק זמן כדי להציג את טיעוניהם.
כיצד דוגמה זו קשורה לקריאת התיגר שקרא השטן — הנקרא גם ”תנין” ו”נחש” — נגד יהוה, האל ה”עליון על כל הארץ”? (ההתגלות י״ב:9; תהלים פ״ג:19) מיהו אותו שטן? אילו האשמות העלה נגד יהוה אלוהים? ומתי ישמיד אותו אלוהים?
מדוע היה צורך לקבוע תקדים עקרוני?
היצור הרוחני שהפך לשטן היה בהתחלה ישות רוחנית מושלמת, אחד ממלאכיו של אלוהים (איוב א׳:6, 7). הוא הפך עצמו לשטן כאשר הניח לשאיפתו האנוכית שבני האדם יסגדו לו להשתלט עליו. הוא ערער על זכותו של אלוהים לשלוט, ואף רמז שאלוהים אינו ראוי שיצייתו לו. הוא טען שבני האדם משרתים את אלוהים רק כאשר הוא ”משחד” אותם בברכות. לטענת השטן, כל בני האדם יפנו עורף לבוראם אם יתנסו בקשיים (איוב א׳:8–11; ב׳:4, 5).
לא ניתן היה להשיב על ההאשמות שהעלה השטן בהפגנת כוח בלבד. למעשה, אילו אלוהים היה משמיד את השטן בגן עדן, הדבר היה אולי גורם לכמה לסבור שהשטן צדק. לכן אלוהים, המחזיק בסמכות המוחלטת, החל בהליכים משפטיים כדי ליישב סוגיות אלה לעיני כול.
בהתאם לעקרונותיו ולצדק המושלם שלו, הודיע יהוה אלוהים שכל אחד מהצדדים במחלוקת יביא מטעמו עדים שיתמכו בצד שלו. הזמן שהוקצה לכך נותן לצאצאיו של אדם הראשון הזדמנות לחיות ולהעיד גם הם לטובת אלוהים. הם עושים זאת בכך שהם בוחרים לשמור על נאמנותם לאלוהים מתוך אהבה וחרף כל קושי.
עד מתי?
יהוה אלוהים בהחלט מודע לכך שכל עוד מתנהלים הליכים משפטיים אלה, בני האדם ממשיכים לסבול. לפיכך הוא נחוש בדעתו לסיים את המשפט כמה שיותר מהר. המקרא מתאר אותו כ”אב הרחמים ואלוהי כל נחמה” (קורינתים ב׳. א׳:3). אין ספק ש”אלוהי כל נחמה” לא יאפשר לשטן לחיות מעבר לזמן הנחוץ ליישוב המחלוקת, והוא ידאג לכך שלא יישאר כל זכר להשלכות מעשיו. יחד עם זאת, אלוהים לא ישמיד את השטן לפני שהמשפט האוניברסלי יסתיים לגמרי.
כאשר הסוגיה תיושב לבסוף, תוצדק מעל לכל ספק זכותו של יהוה לשלוט. המשפט נגד השטן ישמש כאבן בוחן לנצח נצחים. אם תתעורר בעתיד טענה דומה, יוכל המקרה של השטן לשמש כתקדים ולא יהיה צורך לשוב ולדון בסוגיה זו מחדש.
בבוא הזמן, יורה יהוה אלוהים לבנו ישוע המשיח להשמיד את השטן ולתקן את כל הנזקים שגרם השטן. המקרא מספר על הזמן שבו ישוע המשיח ”ימסור לאלוהים האב את המלכות לאחר שיבטל כל ממשל וכל סמכות ושלטון; כי עליו למלוך עד כי ישית את כל אויביו תחת רגליו. האויב האחרון שימוגר הוא המוות” (קורינתים א׳. ט״ו:24–26).
למרבה השמחה, המקרא מבטיח לנו שבעולם כולו ישררו תנאי גן עדן. אנשים יחיו חיי שלווה בגן עדן, וזאת על־פי מטרתו המקורית של אלוהים. ”ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”, ו”צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:11, 29).
תן דעתך לתוחלת הנפלאה שמייעד אלוהים למשרתיו. המקרא מוסר: ”הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:3, 4).
האם שאלת את עצמך...
● אילו האשמות כוזבות העלה השטן נגד אלוהים ובני האדם? (איוב א׳:8–11).
● אילו מתכונותיו של אלוהים מבטיחות לנו שהוא ישמיד בסופו של דבר את השטן? (קורינתים ב׳. א׳:3).
● איזו תקווה מושיט לנו המקרא? (ההתגלות כ״א:3, 4).
[תמונה בעמוד 20]
כדי לקבוע פסק דין שישמש תקדים עקרוני, יש לאפשר לשני הצדדים מספיק זמן כדי להציג את טיעוניהם