האם האדם יכול למגר את העוני?
מיליונים מעולם לא התנסו בעוני. הם אף פעם לא פרשו למיטתם על קיבה ריקה או הלכו לישון כשהם רועדים מקור. בכל זאת, יש אנשים שלבם לבם על העניים והם יוצאים מגדרם להחיש להם עזרה.
מעגל העוני הוא מציאות קשה עבור אנשים שמלחמת אזרחים, שטפונות, בצורות וצרות אחרות פקדו אותם. גורמים אלה הם חלום הבלהות של חקלאים קשי יום באפריקה. יש שנאלצו לעזוב את בתיהם ולעבור לערים הגדולות או לחיות כפליטים במדינה אחרת. היו כפריים שהעתיקו את מקום מגוריהם לערים מכיוון שהאמינו להבטחות שווא ששם יזכו לחיים טובים יותר.
ערים הסובלות מצפיפות אוכלוסין הופכות ברוב המקרים לקרקע פורייה לצמיחת העוני. השטח קטן מאוד, אם בכלל, לשתילת גידולים. קשה בדרך כלל למצוא עבודה. מתוך ייאוש תהומי, רבים פונים לפשע. העירוניים משוועים לעזרה, אך ידם של שלטונות האדם קצרה מלתת מענה לצרות ההולכות ונערמות הקשורות בעוני. בהתאם לדו״ח שפרסם ארגון האומות המאוחדות בנובמבר 2003, כתב האינדפנדנט של לונדון: ”העולם הולך ונעשה רעב יותר”. הוא הוסיף: ”מוערך כי 842 מיליון בני אדם בעולם כולו סובלים כיום מתת־תזונה — והמספר הולך וגדל, כאשר מדי שנה נוספים 5 מיליון אנשים רעבים”.
משרד הסניף של עדי־יהוה בדרום אפריקה מקבל לעתים מכתבים מאנשים מוכי עוני. לדוגמה, אדם מבְּלוּמְפוֹנְטֵין כתב: ”אני מובטל, ואני גונב בעיר בכל פעם שיש לי הזדמנות. אם לא הייתי עושה זאת, היינו נשארים רעבים במשך ימים רבים — שלא לדבר על הקור המקפיא. פשוט אין עבודה. רבים משוטטים ברחובות ומחפשים עבודה ומשהו להכניס לפה. אני מכיר אנשים שנוברים בפחי האשפה ומחפשים מזון. יש כאלה שמתאבדים. רבים כמוני שבורים ומיואשים. נראה שאין שום תקווה באופק. האם אלוהים, שברא אותנו עם הצורך לאכול ולהתלבש אינו רואה את כל זה?”
יש בנמצא תשובות מנחמות לדאגותיו של איש זה. כפי שיראה המאמר הבא, התשובות מצויות בין דפיו של דבר־אלוהים, המקרא.