מה משכנע מדענים להאמין באלוהים

המדע חושף ללא הרף רזים חדשים בנוגע ליקום ולחיים המשגשגים בכוכב הלכת שלנו.‏ בכל זאת,‏ מדענים והדיוטות כאחד עדיין מתחבטים בשאלות יסודיות כגון:‏ כיצד נוצר היקום?‏ מה היה לפניו?‏ מדוע נראה כי היקום תוכנן במיוחד כך שיתאפשרו בו חיים?‏ כיצד החלו החיים בכדור־​הארץ?‏

המדע טרם מצא תשובות לשאלות אלו,‏ ויש שאף מטילים ספק אם אי פעם יימצא להן מענה.‏ אי לכך,‏ רבים ראו לנכון לשקול מחדש את השקפותיהם ואמונותיהם.‏ הבה נדון בשלוש תעלומות שהובילו את המדענים לתהות אם אכן קיים בורא.‏

יקום מכוונן ומדויק — יד המקרה?‏

אחת השאלות העיקריות עניינה ביקום המכוונן שלנו.‏ מדוע כדור־​הארץ ניחן בחוקים פיסיקאליים בלתי משתנים ובקבועי טבע מדויקים ואידיאליים כדי לתמוך בכוכב לכת כשלנו ובחיים המתקיימים בו?‏

לְמה אנו מתכוונים באומרנו מכוונן ומדויק?‏ לצורך העניין,‏ חשוב על המערך המדויק של ארבעה כוחות יסוד פיסיקאליים:‏ אלקטרומגנטיות,‏ כוח כבידה,‏ כוח גרעיני חזק וכוח גרעיני חלש.‏a לכוחות אלה נודעת השפעה על כל עצם ביקום.‏ כיוון שהם מתואמים ומאוזנים בדיוק מרבי,‏ אפילו שינוי קל שבקלים עלול להשמיד את החיים על־​פני כדור־​הארץ.‏

עבור רבים החושבים באופן שכלתני,‏ אין זה ייתכן שרק יד המקרה אחראית לדבר.‏ ג׳ון פולקינגהור,‏ לשעבר פיסיקאי מאוניברסיטת קֵימְבְּרִידג’‏,‏ הסיק:‏ ”‏כאשר מתחוור לך שחוקי הטבע חייבים להיות מכווננים באופן כה מדויק כדי ליצור את היקום שאנו רואים,‏ אתה מבין שזה לא פשוט קרה,‏ אלא שחייבת להיות מטרה מאחורי הדבר”‏.‏

הפיסיקאי האוסטרלי פול דייוויס ציין נקודה דומה:‏ ”‏אין ספק שמדענים רבים.‏.‏.‏ בזים לרעיון שקיים אלוהים,‏ או אף גורם יצירתי סתמי”‏.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏אישית,‏ אינני שותף לדעתם.‏ .‏.‏.‏ אינני מסוגל להאמין שקיומנו ביקום הוא קפריזה של יד הגורל,‏ .‏.‏.‏ חריגה מקרית בדרמה הקוסמית הגדולה”‏.‏

אתגר המורכבות

בעיה נוספת עימה מתמודדים המדענים של ימינו היא מורכבות העולם הסובב אותנו.‏ השכל הישר מלמדנו שככל שהאירוע מורכב יותר,‏ כך קטנים הסיכויים שהוא התרחש במקרה.‏ תן דעתך לדוגמה הבאה.‏

כדי ליצור דנ״א,‏ שהוא אבן היסוד של החיים,‏ צריכות להתרחש אינספור תגובות כימיות בדיוק מרבי.‏ לפני שלושה עשורים,‏ חישב ד״ר פרנק סאליסבוּרי מאוניברסיטת יוטה שבארה״ב את ההסתברות להיווצרות ספונטנית של מולקולת דנ״א בסיסית החיונית להופעת חיים.‏ מהחישובים שערך התברר שהסבירות היא כה מזערית עד כי אינה אפשרית בכלל מבחינה מתמטית.‏b

המורכבות ניכרת במיוחד ביצורים חיים הניחנים באיברים מורכבים שלולא איברים מורכבים אחרים היו חסרי ערך.‏ הבה נתמקד במערכת הרבייה.‏

לפי תיאוריית האבולוציה,‏ יצורים חיים המשיכו להתרבות ובה בעת נעשו יותר ויותר מורכבים.‏ אולם,‏ בשלב מסוים היה על הנקבה של מינים רבים לפתח תאי מין המצריכים הפריה של זכר בעל תאי מין משלימים.‏ כדי שצאצאיהם ירשו כמות כרומוזומים מספקת,‏ על תאי המין של כל הורה לעבור תהליך מדהים הנקרא מִיוֹזָה (‏חלוקת הפחתה)‏,‏ לפיו תאיו של כל הורה מתחלקים ונותרים עם מחצית ממספר הכרומוזומים המקורי.‏ תודות לתהליך זה הצאצאים אינם יורשים עודף כרומוזומים.‏

נהיר כי אותו תהליך צריך להתבצע במינים אחרים.‏ אך כיצד הצליחה ”‏האם הראשונה”‏ של כל מין להתרבות עם ”‏אב ראשון”‏ מפותח דיו?‏ כיצד הצליחו לפתע שניהם להקטין בחצי את מספר הכרומוזומים שבתאי המין שלהם כך שייוולד להם צאצא בריא בעל תכונות שירש מהוריו?‏ ואם מאפייני רבייה אלה התפתחו בהדרגה,‏ כיצד הצליחו הזכר והנקבה של כל מין לשרוד בזמן שמאפיינים חיוניים אלו נוצרו באופן חלקי בלבד?‏

ההסתברות שיחסי גומלין פוריים אלו יתרחשו במקרה,‏ אפילו במין אחד,‏ כה נמוכה עד כי לא ניתן לחשב אותה.‏ הסיכויים להיווצרות יחסי גומלין אלה במינים רבים משוללים כל בסיס הגיוני.‏ האם תהליך אבולוציוני תיאורטי יכול להסביר מורכבות שכזו?‏ כיצד מערכות מורכבות בעלות זיקה הדדית יכולות לנבוע מאירועים אקראיים וחסרי תכלית?‏ העולם השוקק חיים מלא במאפיינים המהווים הוכחה לראיית הנולד ולתכנון — ומכאן להוכחה שקיים מתכנן תבוני.‏

חוקרים רבים הגיעו לאותה מסקנה.‏ לדוגמה,‏ המתמטיקאי וויליאם א.‏ דמסקי כתב כי את ה”‏עיצוב התבוני”‏ שניכר ב”‏מאפיינים הגלויים לעין של עולם הטבע.‏.‏.‏ ניתן להסביר באופן מספק רק אם מייחסים אותם לגורמים תבוניים”‏.‏ הביוכימאי המולקולארי מייקל ג׳.‏ בהי מסכם את ההוכחות באלו המילים:‏ ”‏אתה יכול להיות קתולי אדוק ועדיין להאמין בתיאוריה הדרווינסטית.‏ אולם,‏ הביוכימיה מקשה עליך להיות מדען הפועל לפי שורת ההיגיון,‏ ועם זאת להמשיך להאמין בדרוויניזם”‏.‏

עדות המאובנים הלא־עקבית

תעלומה שלישית המביכה חלק מהמדענים נוגעת לעדות המאובנים.‏ אם ההתפתחות האבולוציונית נמשכה עידני עידנים,‏ הרי שצפויים להימצא מספר רב של יצורי ביניים,‏ או חוליות,‏ המקשרים בין הסוגים העיקריים של היצורים החיים.‏ אך כמות המאובנים העצומה שנתגלתה מימי דרווין לא עמדה בציפיות.‏ החוליות החסרות כשמן כן הן — חסרות!‏

בעקבות זאת הקישו מספר מדענים כי הראיות לאבולוציה קלושות וסותרות ואין בהן כדי להוכיח שהחיים התפתחו.‏ מהנדס החלל לותר ד.‏ סאת’‏רלנד כתב בספרו תעלומת דרווין (‏s Enigma’‏Darwin)‏: ”‏ההוכחות המדעיות מראות שבכל זמן שבו הופיעה לראשונה צורת חיים ייחודית,‏ החל מיצורים חיים חד־​תאיים וכלה בבן אנוש,‏ היא היתה שלמה ואיבריה וצורתה היו שלמים ותיפקדו באופן מלא.‏ לפיכך,‏ המסקנה המתבקשת מעובדה זו היא שבטרם הופיעו חיים בכדור־​הארץ,‏ היתה כבר קיימת אינטליגנציה כלשהי”‏.‏

אף־​על־​פי־​כן,‏ עדות המאובנים משתלבת עם סדר הופעתן הכללי של צורות החיים כפי שהן מתועדות בספר בראשית.‏ דונלד ה.‏ צ׳יטיק,‏ בעל דוקטורט בכימיה פיסיקאלית באוניברסיטת אורגון,‏ מציין:‏ ”‏בחינה מדוקדקת של עדות המאובנים מובילה למסקנה שבעלי החיים התרבו למינם כנאמר בבראשית.‏ הם לא השתנו ממין אחד למשנהו.‏ ההוכחות בימינו,‏ כפי שהיה נכון גם בימי דרווין,‏ עולות בקנה אחד עם התיאור בבראשית המצביע על בריאה ישירה.‏ בעלי חיים וצמחים המשיכו להתרבות לפי המין שלהם.‏ למעשה,‏ הקונפליקט בין פלאונטולוגיה (‏חקר המאובנים)‏ לדרוויניזם הוא כה גדול עד כי כמה מדענים מתחילים להאמין כי יצורי הביניים לא יימצאו לעולם”‏.‏

הכרה בעובדות

כל האמור לעיל אינו אלא קצה הקרחון של שאלות חסרות מענה המביכות את מבטלי קיומו של הבורא.‏ יש מדענים המכירים בכך ששלילת קיומו של אלוהים היא דרך שאינה סלולה בראיות מוצקות ובהיגיון צרוף אלא בהנחות ובהשערות שמקורן במשאלות לב.‏

לכן,‏ בתום תקופה ארוכה של מחקרים ועבודה מדעית פורייה,‏ אמר האסטרונום אלן סנדג’‏:‏ ”‏המדע הוא שהוביל אותי למסקנה שהעולם מורכב מכדי להסביר אותו באמצעות המדע.‏ איני יכול להבין את מסתרי הקיום אלא באמצעות אמונה בעל־​טבעי”‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

שאלות המביכות את המדענים

◼ מדוע קיימים כוונון ודיוק ברמה מדהימה של ארבעת כוחות היסוד הפיסיקאליים המאפשרים את קיומם של היקום והחיים?‏

◼ כיצד ניתן להסביר את מורכבותם היוצאת דופן ולעתים הבלתי ניתנת לצמצום של יצורים חיים?‏

◼ מדוע עדות המאובנים אינה רציפה,‏ והאם ישנה הוכחה לקיומם של יצורי ביניים,‏ או חוליות,‏ המקשרת בין הסוגים העיקריים של היצורים החיים?‏

‏[‏תיבה בעמוד 8]‏

פרי המקרה?‏

באחת המהדורות האחרונות של נשיונל ג׳יאוגרפיק הופיעה תמונת שער מצודדת לב שהמחישה את הקשר האוהב בין אם לתינוקה הרך,‏ מה שהניע קורא אחד לשלוח את תגובתו למערכת המגזין:‏ ”‏תמונת האם והתינוק שהופיעה בשער היא יצירת מופת.‏ כיצד יכול אדם להביט בילד המקסים הזה,‏ שרק לפני תשעה חודשים היה ביצית שגודלה כראש סיכה,‏ ולחשוב שהתפתחות פלאית זו היא בסך הכול יד המקרה העיוור — זה כבר נשגב מבינתי”‏.‏

רבים ודאי מחזיקים באותה דעה.‏ הסופר ג׳ארלד שרודר,‏ לשעבר פרופסור לפיסיקה גרעינית,‏ משווה את הסבירות שהחיים והיקום נוצרו ביד המקרה לסבירות לזכות בפיס שלוש פעמים ברציפות:‏ ”‏עוד לפני שתיגש לאסוף את הפרס על זכייתך השלישית כבר תהיה בדרך לכלא באשמת מרמה.‏ הסבירות לזכות שלוש פעמים ברציפות,‏ או שלוש פעמים במשך חייך,‏ היא מזערית ואף שואפת לאפס”‏.‏

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

לולא ארבעה כוחות אלה היו מכווננים ומאוזנים,‏ לא היו יכולים להתקיים חיים

תודות לכוח הגרעיני החלש השמש שלנו בוערת בקצב קבוע

כוח הכבידה אחראי להימשכותם של עצמים לכדור־הארץ

הכוח הגרעיני החזק מלכד יחדיו את גרעיני האטום

אלקטרומגנטיות היא הכוח המחולל ברקים

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

כיצד יכולים כוחות אקראיים ליצור דבר כה מורכב כמו חד־תא בעל דנ״א משלו,‏ וכל שכן אדם?‏

‏[‏תמונות בעמוד 8]‏

עדות המאובנים אינה מוכיחה כי החיים אכן התפתחו