שאלות של קוראים
באילו נסיבות קיים יהודה יחסי מין עם אישה אותה חשב לזונה, ככתוב בבראשית ל״ח:15, 16?
יהודה אומנם שכב עם אישה אותה חשב לזונה, אך למעשה היא לא היתה זונה. פרק ל״ח בספר בראשית מגולל את סיפור המעשה.
בטרם נולדו לבנו בכורו של יהודה בנים מאשתו תמר, המיתוֹ יהוה כי היה ’רע בעיניו’ (בראשית ל״ח:7). בימים ההם נהוג היה לקיים את מצוות הייבום, לפיה אדם נשא לאישה את אלמנת אחיו אשר מת בלא שהשאיר אחריו יורש. אלא שאוֹנָן, בנו השני של יהודה, מיאן למלא את חובתו, ומשום כך נענש עונש מוות בידי אלוהים. בעקבות זאת שלח יהודה את כלתו תמר חזרה אל בית אביה עד אשר בנו השלישי, שֵׁלָה, יהיה גדול דיו לשאתה לאישה. אך בחלוף השנים לא חיתן יהודה את שֵׁלָה עם תמר. על כן, במות אשת יהודה, רקמה תמר תחבולה למען ייוולד לה יורש מיהודה חמיה. היא התחפשה לקְדֵשָה (אישה שעסקה בזנות פולחנית) והתיישבה סמוך לדרך שיהודה עמד לעבור בה.
יהודה שכב עימה בלי לדעת שזו תמר. בפקחותה נטלה ממנו ערבון בתמורה לחסדיה, ובעזרת הערבון הוכיחה מאוחר יותר שהיא הרתה ממנו. כאשר האמת יצאה לאור, יהודה לא האשים אותה אלא אמר בהכנעה: ”צָדקה [צדיקה היא] ממני, כי על כן לא נתתיה לשֵׁלָה בני”. וכיאה ”לא יסף עוד לדעתה” (בראשית ל״ח:26).
יהודה לא נהג כשורה בכך שלא עמד בדיבורו ולא נתן את תמר לבנו שֵׁלָה. כמו כן, הוא שכב עם אישה שאותה חשב לקְדֵשָה. מעשה זה מנוגד למטרה שהועיד אלוהים לאדם, שיחסי מין יהיו אך ורק במסגרת הנישואין (בראשית ב׳:24). אך לאמיתו של דבר, יהודה לא שכב עם זונה. שלא מדעת קיים יהודה את מצוות הייבום במקום בנו שֵׁלָה וכך העמיד בן חוקי.
תמר לא עשתה מעשה זנות. התאומים שנולדו לה לא נחשבו לבני זנונים. כאשר ייבם בועז את רות המואביה, דיברו זקני בית לחם בשבחו של פֶּרֶץ בן תמר ואמרו לבועז: ”יהי ביתך כבית פרץ, אשר ילדה תמר ליהודה, מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת” (רות ד׳:12). פרץ נמנה עם אבותיו של ישוע המשיח (מתי א׳:1–3; לוקס ג׳:23–33).