פרק ז׳
מה עשה אלוהים למען ישועת האנושות?
1, 2. (א) כיצד שר־מאה רומי הבין מיהו בן־אלוהים? (ב) מדוע הרשה יהוה שישוע ימות?
באחר־צהריים אביבי לפני כ־000,2 שנה, שר־מאה רומי צפה במותם האיטי והמייסר של שלושה אנשים. חייל זה שם לב במיוחד לאחד מהם — ישוע המשיח. ישוע מוסמר לעמוד־עץ. בצהרי היום, משקרבה שעתו למות, קדרו השמים. כשמת, התחוללה רעידת־אדמה עזה והחייל קרא: ”באמת, האיש הזה היה בן־אלוהים!” (מרקוס ט״ו:39).
2 בן־אלוהים! החייל צדק. הוא בדיוק חזה במאורע החשוב ביותר שהתרחש אי־פעם עלי־אדמות. במקרים קודמים, אלוהים עצמו כינה את ישוע בנו אהובו (מתי ג׳:17; י״ז:5). מדוע הרשה יהוה שבנו ימות? משום שזה היה האמצעי שהשתמש בו אלוהים כדי להושיע את האנושות מן החטא והמוות.
נבחר למטרה מיוחדת
3. מדוע היה זה הולם שבנו יחידו של אלוהים ייבחר למטרה מיוחדת זו בנוגע לאנושות?
3 כשם שלמדנו בפרקים הקודמים, היה לישוע קיום קדם־אנושי. הוא נקרא ”בנו יחידו” של אלוהים, משום שיהוה ברא אותו ישירות. לאחר מכן השתמש אלוהים בישוע כדי להביא לידי קיום את כל יתר הדברים (יוחנן ג׳:18; קולוסים א׳:16). ישוע חיבב במיוחד את האנושות (משלי ח׳:30, 31). אין תימה אפוא, שכאשר נגזר מוות על האנושות, בחר יהוה בבנו יחידו כדי לשרת מטרה מיוחדת!
4, 5. לפני שישוע בא אל הארץ, מה גילה המקרא באשר ל”זרע”, היינו המשיח?
4 כשאלוהים חרץ את דינם של אדם, חוה והשטן בגן־עדן, התייחס הוא אל המושיע העתידי כאל ”זרע”. זרע או בן זה, עתיד היה לבוא כדי לתקן את כל הרעות שגרם השטן, ”הנחש הקדמוני”. למעשה, הזרע המובטח נועד למחוץ את ראש השטן ואת כל הנוהים אחריו (בראשית ג׳:15; יוחנן א׳. ג׳:8; ההתגלות י״ב:9).
5 במהלך ההיסטוריה, חשף אלוהים בהדרגה פרטים נוספים בנוגע לזרע, שגם נקרא משיח. כפי שמראה המסגרת שבעמוד 37, נבואות רבות סיפקו פרטים בנוגע להיבטים רבים של חייו עלי־אדמות. למשל, היה עליו לסבול התעללות איומה כדי למלא את תפקידו במטרת אלוהים (ישעיהו נ״ג:3–5).
מדוע היה על המשיח למות
6. בהתאם לדניאל ט׳:24–26, מה עתיד היה המשיח לבצע, וכיצד?
6 הנבואה המופיעה בדניאל ט׳:24–26 חזתה שהמשיח — האחד שנמשח על־ידי אלוהים — יגשים מטרה נפלאה. הוא עתיד היה לבוא אל הארץ כדי ”לכַלֵא הפשע ולהָתֵם חַטָאת ולכפר עוון, ולהביא צדק” לעולם ועד. המשיח יסיר גזר־דין מוות זה מבני־האדם הנאמנים. אך כיצד יעשה כן? הנבואה מסבירה שהוא ”ייכרת”, כלומר יומת.
7. מדוע הקריבו היהודים קורבנות בעלי־חיים, ולְמה היוו הללו ”צל” נבואי?
7 התפיסה של כפרה על חטא היתה מוכרת לעם־ישראל הקדום. במסגרת התורה שנתן אלוהים לבני־ישראל באמצעות משה, עבודת־אלוהים כללה הקרבת קורבנות של בעלי־חיים דרך־קבע. הללו הזכירו לעם־ישראל, שבני־האדם זקוקים לכפרה או לכיסוי על חטאיהם. השליח פאולוס סיכם את העיקרון כך: ”בלא שפיכת דם אין מחילה” (עברים ט׳:22). המשיחיים אינם כפופים לתורת משה ולדרישותיה, לרבות הקורבנות (רומים י׳:4; קולוסים ב׳:16, 17). הם גם יודעים שקורבנות בעלי־חיים אינם מסוגלים לספק סליחת חטאים שלימה ותמידית. תחת זאת, זבחים אלה היוו ”צל” נבואי לקורבן יקר בהרבה — זה של המשיח (עברים י׳:4, 10; השווה גלטים ג׳:24). אך אפשר שתשאל, ’האם מות המשיח אכן היה נחוץ?’
8, 9. אילו דברים יקרי־ערך איבדו אדם וחוה, ואיך השפיעו מעשיהם על צאצאיהם?
8 אכן כן, כדי שהאנושות תיוושע, היה על המשיח למות. כדי להבין מדוע, עלינו להתחקות אחר האירועים בגן־עדן כדי לנסות ולתפוס את גודל האבידה שספגו אדם וחוה, כשמרדו באלוהים. הם נועדו ליהנות מחיי־נצח! כבני אלוהים, הם אף נהנו מקשר ישיר עימו. אולם, כשדחו את שלטון יהוה, איבדו את כל הדברים הללו, והביאו חטא ומוות על הגזע האנושי (רומים ה׳:12).
9 היה זה כאילו הורינו הראשונים בזבזו הון עתק ושקעו בחוב אדיר. אדם וחוה העבירו חוב זה לצאצאיהם. מאחר שלא נולדנו מושלמים וחסרי חטא, כולנו חוטאים ומתים. כשאנו חולים לפתע או נכשלים בלשוננו, אנו חווים את השפעות החוב שירשנו — חוסר השלימות האנושית (רומים ז׳:21–25). תקוותנו היחידה נעוצה בהשגת מה שאיבד אדם. אך איננו יכולים להיות ראויים לחיי־אנוש מושלמים. מאחר שכל בני־האדם הלא־מושלמים חוטאים, כולנו ראויים למיתה ולא לחיים (רומים ו׳:23).
10. במה היה צורך כדי לפדות את שאיבד אדם?
10 אולם, האם ניתן להציע משהו בתמורה לחיים שאיבד אדם? על־פי ערכי הצדק של אלוהים נדרש שוויון ערכים, ”נפש תחת נפש” (שמות כ״א:23). אם כן, נדרשה הקרבת חיים כדי לשלם עבור החיים שאבדו. אין די בכל חיים שהם. תהלים מ״ט:8, 9 אומר בנוגע לאנשים הלא־מושלמים: ”אח לא פדֹה יפדה איש, לא יתן לאלוהים כופרו; ויֵקר פדיון נפשם וחדל לעולם”. אם כן, האם המצב חסר תקווה? מובן שלא.
11. (א) על מה מורה המילה ”כופר”? (ב) מי בלבד יכול היה לפדות את האנושות, ומדוע?
11 המילה ”כופר” מציינת את פדיון־הנפש של שבוי ואף מרמזת על ערך שווה. רק אדם בעל חיי־אנוש מושלמים יכול היה להקריב את חייו כשווי ערך לְמה שאיבד אדם. לאחר אדם, האיש המושלם היחידי שנולד היה ישוע המשיח. לפיכך, המקרא מכנה את ישוע ”אדם האחרון” ומבטיחנו שהמשיח ”נתן את עצמו כופר בעד הכל” (קורינתים א׳. ט״ו:45; טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6). בעוד שאדם הוריש מוות לילדיו, מורשתו של ישוע הינה חיי־נצח. האיגרת הראשונה אל הקורינתים ט״ו:22 מסבירה: ”שכן כמו שבאדם הכל מתים, כך גם במשיח הכל יחיו”. הולם אפוא, שישוע מכונה ”אביעד” (ישעיהו ט׳:5, 6).
כיצד שולם הכופר?
12. מתי הפך ישוע למשיח, ואיזה אורח־חיים אימץ לאחר מכן?
12 בסתיו של שנת 29 לספירה, הלך ישוע להיטבל אצל קרובו יוחנן, ובכך להתייצב לביצוע רצונו של אלוהים. במקרה זה, משח יהוה את ישוע ברוח־הקודש. כך הפך ישוע למשיח, זה אשר נמשח על־ידי אלוהים (מתי ג׳:16, 17). אזי, החל ישוע בשירותו שנמשך שלוש שנים וחצי. הוא עבר בכל רחבי מולדתו, כשהוא מכריז על מלכות אלוהים ואוסף תלמידים נאמנים. אולם, כשם שנחזה מראש, כעבור זמן קצר נתקל בהתנגדות הולכת וגוברת (תהלים קי״ח:22; מעשי־השליחים ד׳:8–11).
13. אילו מאורעות הובילו למות ישוע כשומר נאמנות?
13 ישוע חשף באומץ את צביעות מנהיגי־הדת, והם ביקשו להמיתו. לבסוף, הם רקמו מזימה מכוערת שכללה בגידה, מאסר לא־חוקי, משפט שלא כדין והאשמות שווא בהסתה למרד. ישוע הוכה, ירקו עליו, לעגו לו והלקוהו בשוט שנועד לקרוע את בשרו. אזי, המושל הרומי, פונטיוס פילטוס, דן אותו למוות על עמוד־הוקעה. הוא מוסמר לעמוד־עץ והיה תלוי עליו במאונך. כל נשימה ייסרה אותו, ושעות נקפו בטרם מת. במהלך סבלו הרב, שמר ישוע על נאמנות מושלמת לאלוהים.
14. מדוע הרשה אלוהים לבנו לסבול ולמות?
14 לפיכך, הי”ד בניסן, שנת 33 לספירה, היה המועד שבו מסר ישוע את חייו כ”כופר בעד רבים” (מרקוס י׳:45; טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6). מן השמים, יהוה יכול היה לראות כיצד בנו יקירו סובל ומת. מדוע הרשה אלוהים לדבר כה נורא לקרות? הוא עשה כן מאהבתו לאנושות. ישוע אמר: ”כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16). מות ישוע גם מלמדנו, שיהוה הוא אלוהי הצדק המושלם (דברים ל״ב:4). יש העשויים להתפלא, מדוע לא זנח אלוהים את עקרונות הצדק שלו, הדורשים נפש תחת נפש, והתעלם מן המחיר שתובעת דרכו החוטאת של אדם. הסיבה היא שיהוה תמיד נוהג על־פי חוקיו ומקיימם, גם אם עליו לשלם מחיר כבד.
15. מכיוון שאין זה צודק להרשות שקיומו של ישוע יבוא אל קצו לנצח, מה עשה יהוה?
15 עקרון הצדק של יהוה גם תובע כי למותו של ישוע תהיה תוצאה משמחת. אחרי ככלות הכל, האם זה צודק להרשות כי ישוע הנאמן יִישן את שנת המוות לנצח? מובן שלא! התנ״ך ניבא שאדם הנאמן לאלוהים לא ייעזב בשאול או בקבר (תהלים ט״ז:10; מעשי־השליחים י״ג:35). במשך חלקים של שלושה ימים, הוא ישן את שנת המוות, ואז יהוה אלוהים הקימוֹ לתחייה כישות רוחנית רבת־און (פטרוס א׳. ג׳:18).
16. מה עשה ישוע כששב לשמים?
16 במותו, מסר ישוע את חיי־האנוש שלו אחת ולתמיד. לאחר שהוקם לתחייה לחיים שמימיים, הפך ליצור רוחני מעניק חיים. יתרה מזו, כשישוע עלה למקום הקדוש ביותר ביקום, שוב הצטרף לאביו היקר, והציג בפניו באופן רשמי את ערך חיי־האנוש המושלמים שלו (עברים ט׳:23–28). אותה עת, ניתן היה לייחס את ערכם של חיים יקרים אלה לבני־האדם הצייתנים. מה משמע הדבר לגביך?
קורבן המשיח ואתה
17. כיצד נוכל לזכות לסליחת חטאים על יסוד קורבן־הכופר של המשיח?
17 בחן שלוש דרכים שבהן קורבן־הכופר של המשיח מועיל לך אפילו עתה. ראשית, הוא מביא סליחת חטאים. באמצעות אמונה בדמו השפוך של ישוע, ”יש לנו הפדות”, אכן, ”סליחת החטאים” (אפסים א׳:7). אם כן, גם אם ביצענו חטא חמור, אנו יכולים לבקש את סליחת אלוהים בשם ישוע. אם אנו מגלים חרטה אמיתית, יהוה ייחס אלינו את ערך קורבן־הכופר של בנו. אלוהים סולח לנו, בהעניקו לנו את הברכה שבמצפון נקי, במקום להטיל עלינו את עונש המוות שהבאנו על עצמנו כשחטאנו (מעשי־השליחים ג׳:19; פטרוס א׳. ג׳:21).
18. באיזו דרך קורבן־הכופר של ישוע מעניק לנו תקווה?
18 שנית, קורבן־הכופר של המשיח מספק את היסוד לתקוותנו לעתיד. בחזון, ראה השליח יוחנן ש”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו”, יינצל מקצו ההרסני של סדר־הדברים הנוכחי. מדוע הם יינצלו בשעה שאלוהים ישמיד כה רבים אחרים? המלאך אמר ליוחנן שחברי ההמון הרב ”כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה”, ישוע המשיח (ההתגלות ז׳:9, 14). כל עוד נאמין בדמו השפוך של ישוע המשיח ונחיה בתואם עם דרישות אלוהים, נהיה טהורים בעיני אלוהים, ותהיה לנו תקוות חיי־הנצח.
19. כיצד קורבן המשיח מוכיח שהוא ואביו אוהבים אותך?
19 שלישית, קורבן־הכופר הנו הוכחה חותכת לאהבת יהוה. מות המשיח כלל את שני פעלי האהבה הגדולים ביותר בתולדות היקום: (א) אהבתו של אלוהים כששלח את בנו למות למעננו; (ב) אהבתו של ישוע שמרצונו החופשי הציע עצמו כקורבן־כופר (יוחנן ט״ו:13; רומים ה׳:8). אם אנו מאמינים בכך באמת ובתמים, אהבה זו תהיה מופנית לכל אחד מאיתנו. השליח פאולוס אמר: ”בן־האלוהים... אהבני ומסר עצמו בעדי” (גלטים ב׳:20; עברים ב׳:9; יוחנן א׳. ד׳:9, 10).
20. מדוע עלינו להאמין בקורבן־הכופר של ישוע?
20 לפיכך, הבה נגלה את הכרת־הטובה שלנו עבור האהבה שהפגינו אלוהים והמשיח, בכך שנאמין בקורבן־הכופר של ישוע. עשיית הדבר מובילה לחיי־נצח (יוחנן ג׳:36). עם זאת, הסיבה החשובה ביותר לחיי ישוע עלי־אדמות ולמותו אינה ישועתנו. לא, בראש מעייניו עמדה מחלוקת משמעותית יותר, אוניברסלית. כשם שנראה בפרק הבא, מחלוקת זו נוגעת לכולנו, היות שהיא מסבירה מדוע אלוהים מרשה לרשע ולסבל להתקיים בעולם במשך זמן כה רב.
בחן את ידיעותיך
מדוע היה על ישוע למות כדי להושיע את האנושות?
כיצד שולם הכופר?
באילו דרכים אתה מפיק תועלת מהכופר?
[תמונה על כל העמוד בעמוד 67]