”כעת הנכם עַם אלוהים”
”בעבר לא הייתם עם, אך כעת הנכם עַם אלוהים” (פט״א ב׳:10).
1, 2. איזה שינוי התחולל בחג השבועות של שנת 33 לספירה, ומי הפכו לחברי עמו החדש של יהוה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
חג השבועות של שנת 33 לספירה היה ציון דרך בתולדות משרתי יהוה עלי אדמות. ביום זה התחולל מהפך. באמצעות רוחו הביא יהוה לידי קיום אומה חדשה — את ישראל הרוחני, או ”ישראל השייכים לאלוהים” (גל׳ ו׳:16). לראשונה מאז ימי אברהם מילת הזכרים כבר לא הייתה סימן ההיכר של עם אלוהים. במקום זאת, בנוגע לכל חבר באומה חדשה זו כתב פאולוס: ”מילתו היא זו שבלב ובאמצעות הרוח” (רומ׳ ב׳:29).
2 החברים הראשונים באומה החדשה של אלוהים היו השליחים ולמעלה ממאה תלמידים נוספים של המשיח שהתאספו בחדר עליון בירושלים (מה״ש א׳:12–15). רוח הקודש נשפכה עליהם והפכה אותם לבני אלוהים ילודי הרוח (רומ׳ ח׳:15, 16; קור״ב א׳:21). המאורע הוכיח שהברית החדשה בתיווכו של המשיח, שקיבלה תוקף באמצעות דמו, יצאה לפועל. (לוקס כ״ב:20; קרא עברים ט׳:15.) בעקבות זאת היו תלמידים אלה לחברים באומה החדשה של יהוה, בעמו החדש. רוח הקודש אפשרה להם לבשר בלשונות שבהן דיברו היהודים והגרים שהגיעו לירושלים מרחבי האימפריה הרומית לרגל חג השבועות. הם שמעו והבינו בשפתם את ”גדולות אלוהים” שבישרו להם המשיחיים ילודי הרוח (מה״ש ב׳:1–11).
עמו החדש של אלוהים
3–5. (א) מה אמר פטרוס ליהודים בחג השבועות? (ב) אילו צעדים תרמו לצמיחת האומה החדשה של יהוה בשנותיה הראשונות?
3 יהוה השתמש בשליח פטרוס כדי לפתוח בפני יהודים וגרים את האפשרות להצטרף לאומה שזה עתה נולדה, לקהילה המשיחית. בחג השבועות אמר פטרוס באומץ ליהודים שעליהם לקבל את ישוע, שהם ’הוקיעו על עמוד’, כיוון שאותו ”אלוהים שם לאדון ולמשיח”. כאשר שאלו ההמון מה עליהם לעשות, השיב פטרוס: ”חזרו בתשובה והיטבלו איש איש מכם בשם ישוע המשיח כדי שייסלחו חטאיכם, ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש” (מה״ש ב׳:22, 23, 36–38). באותו יום נוספו כ־000,3 נפשות לאומה החדשה של ישראל הרוחני (מה״ש ב׳: 41). לאחר מכן המשיכה פעילות הבישור הנלהבת של השליחים להניב פרי (מה״ש ו׳:7). האומה החדשה הלכה וגדלה.
4 מאוחר יותר הגיעה פעילות הבישור אל השומרונים ונחלה הצלחה רבה. פיליפוס המבשר הטביל רבים, אך רוח הקודש לא צלחה עליהם מייד. הגוף המנהל בירושלים שלח את השליחים פטרוס ויוחנן אל התלמידים החדשים מבין השומרונים, והשליחים ’סמכו עליהם את ידיהם, והם קיבלו את רוח הקודש’ (מה״ש ח׳:5, 6, 14–17). לפיכך גם שומרונים אלה הפכו לחברים משוחי רוח בישראל הרוחני.
פטרוס בישר לקורנליוס ולבני ביתו (ראה סעיף 5)
5 בשנת 36 לספירה השתמש אלוהים שוב בפטרוס כדי להזמין אחרים להצטרף אל האומה החדשה של ישראל הרוחני. הדבר אירע כאשר בישר השליח לקורנליוס, שר מאה רומי, ולקרובי משפחתו וחבריו (מה״ש י׳:22, 24, 34, 35). המקרא מציין: ”בשעה שדיבר פטרוס... צלחה רוח הקודש על כל [הלא־יהודים] השומעים את דבר אלוהים. המאמינים הנימולים שבאו עם פטרוס נדהמו מכך שמתנת רוח הקודש נשפכה גם על גויים” (מה״ש י׳:44, 45). כך נפתחה גם למאמינים הלא־נימולים מקרב הגויים האפשרות להיות חברים באומה החדשה של ישראל הרוחני.
”עם לשמו”
6, 7. כיצד היה על חבריה של האומה החדשה לפעול כ”עם לשמו” של יהוה, ועד לאיזו מידה עשו כן?
6 בשנת 49 לספירה נערכה אסיפה של הגוף המנהל שבמהלכה ציין התלמיד יעקב: ”שמעון [פטרוס] סיפר בהרחבה כיצד לראשונה הפנה אלוהים את תשומת לבו אל הגויים כדי לקחת מקרבם עם לשמו” (מה״ש ט״ו:14). עם חדש זה הנושא את שם יהוה כלל מאמינים מקרב היהודים ומקרב הלא־יהודים (רומ׳ י״א:25, 26א). מאוחר יותר כתב פטרוס: ”בעבר לא הייתם עם, אך כעת הנכם עַם אלוהים”. פטרוס תיאר את שליחותם וציין: ”אתם ’עם נבחר, כהונה מלכותית, גוי קדוש, עם שהוא קניין מיוחד, למען תכריזו בכל מקום על מידותיו הנעלות’ של זה אשר קרא אתכם מחושך אל אורו הנפלא” (פט״א ב׳:9, 10). היה עליהם להלל את האל שאותו ייצגו ולפאר את שמו ברבים. הם נקראו להעיד באומץ על יהוה, ריבון היקום.
7 כשם שהיה נכון בנוגע לעם ישראל הגשמי, זכו חברי עם ישראל הרוחני להיקרא בפי יהוה ”עם זוּ יצרתי לי תהילתי יספרו” (יש׳ מ״ג:21). משיחיים קדומים אלה חשפו את אלילי הכזב שאותם עבדו העמים בתקופה ההיא והכריזו באומץ שיהוה הוא האל האמיתי היחיד (תסל״א א׳:9). הם נשאו עדות על יהוה ועל ישוע ”בירושלים, בכל יהודה ושומרון ועד קצה העולם” (מה״ש א׳:8; קול׳ א׳:23).
8. איזו אזהרה נתן השליח פאולוס לעם אלוהים במאה הראשונה?
8 השליח פאולוס היה אדם אמיץ שנכלל ב”עם לשמו” של יהוה במאה הראשונה. בעמדו מול פילוסופים עובדי אלילים הגן באומץ על ריבונותו של יהוה, ”האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, בהיותו אדון השמיים והארץ” (מה״ש י״ז:18, 23–25). לקראת סוף מסע ההטפה השלישי שלו השמיע פאולוס באוזני אחדים בעם לשמו של אלוהים את האזהרה הבאה: ”אני יודע שאחרי לכתי יבואו בתוככם זאבים אכזריים שלא ינהגו בעדר בעדינות, ומקרבכם יקומו אנשים שילמדו דברים מסולפים כדי להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם” (מה״ש כ׳:29, 30). הכפירה שנובאה התגלתה בבירור כבר בשלהי המאה הראשונה (יוח״א ב׳:18, 19).
9. מה אירע לאחר מות השליחים ל”עם לשמו” של יהוה?
9 לאחר מות השליחים התפשטה הכפירה והובילה להיווצרותן של כנסיות הנצרות. במקום להיות ”עם לשמו” של יהוה השמיטו המשיחיים הכופרים את שם אלוהים ברבים מתרגומי המקרא שלהם. הם אימצו צורות פולחן אליליות וחירפו את אלוהים בתורותיהם הסותרות את המקרא, ב”מלחמות הקודש” שלהם ובהתנהגותם הלא־מוסרית. מכאן שבמשך מאות שנים היה ליהוה על כדור הארץ רק קומץ של משרתים נאמנים, אך לא הייתה קבוצה מאורגנת ששימשה כ”עם לשמו”.
עם אלוהים נולד מחדש
10, 11. (א) מה ניבא ישוע במשלו על החיטים ועל העשבים הרעים? (ב) כיצד התגשם משלו של ישוע לאחר 1914, ומה הייתה התוצאה?
10 במשלו על החיטים ועל העשבים הרעים ניבא ישוע על חשיכה רוחנית שתשרור בעקבות הכפירה. הוא אמר ש’בשעה שיישנו האנשים’ יזרע השטן עשבים רעים בשדה שבו זרע בן האדם זרעי חיטה. שניהם יגדלו יחד עד ”אחרית הסדר העולמי”. ישוע הסביר ש”הזרעים הטובים” מסמלים את ”בני המלכות” וש”העשבים הרעים” הם ”בני הרָשע”. במהלך עת הקץ ישלח בן האדם את ”הקוצרים”, המלאכים, כדי להפריד בין החיטים הסמליות לבין העשבים הרעים. בני המלכות ייאספו (מתי י״ג:24–30, 36–43). כיצד התבצע הדבר, וכיצד התפתחויות אלה קשורות לעם יהוה שעל הארץ?
11 בשנת 1914 החלה ”אחרית הסדר העולמי”. במהלך המלחמה שפרצה באותה שנה היו האלפים הבודדים של המשיחיים המשוחים, ”בני המלכות”, בשבי רוחני בבבל הגדולה. בשנת 1919 שיחרר אותם יהוה והפריד בצורה ברורה ביניהם לבין ”העשבים הרעים”, או המשיחיים המדומים. הוא אסף את ”בני המלכות” וארגן אותם לעם כהתגשמות נבואת ישעיהו: ”היוחל ארץ ביום אחד אם יוולד גוי פעם אחת? כי חלה גם ילדה ציון את בניה” (יש׳ ס״ו:8). ציון, ארגון יהוה המורכב מיצורים רוחניים, ילדה את בניה משוחי הרוח וארגנה אותם לאומה.
12. כיצד הוכיחו המשוחים בימינו שהם ”עם לשמו” של יהוה?
12 בדומה למשיחיים הקדומים, גם ”בני המלכות” המשוחים היו צריכים להיות עדיו של יהוה. (קרא ישעיהו מ״ג:1, 10, 11.) ככאלה הם נבדלים בהתנהגותם המשיחית ובהטפת ”בשורה זו של המלכות... לעדות לכל הגויים” (מתי כ״ד:14; פיל׳ ב׳:15). בדרך זו הם סייעו לרבים — למעשה למיליונים — לזכות למעמד של צדקה לפני יהוה (קרא דניאל י״ב:3).
”נלכה עמכם”
13, 14. מה צריכים לעשות מי שאינם חלק מעם ישראל הרוחני כדי לעבוד את יהוה בדרך המקובלת עליו, וכיצד נובא הדבר במקרא?
13 במאמר הקודם למדנו שבימי עם ישראל היו הנוכרים יכולים לעבוד את יהוה בדרך המקובלת בעיניו, אך היה עליהם לעשות כן עם עַם בריתו (מל״א ח׳:41–43). בדומה לכך כיום, מי שאינם חלק מעם ישראל הרוחני צריכים לעבוד את יהוה עם עמו, ”בני המלכות”, כלומר עדיו המשוחים של יהוה.
14 שני נביאים קדומים ניבאו שרבים ינהרו כדי לעבוד את יהוה עם עמו בעת זו של הקץ. ישעיהו ניבא: ”והלכו עמים רבים ואמרו: ’לכו ונעלה אל הר יהוה, אל בית אלוהי יעקב; ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו’. כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים” (יש׳ ב׳:2, 3). באופן דומה ניבא הנביא זכריה ש’יבואו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלים ולחלות את פני יהוה’. הוא תיאר אותם כ”עשרה אנשים מכל לשונות הגויים” שבאופן סמלי יחזיקו בכנף בגדו של ישראל הרוחני ויאמרו: ”נלכה עמכם, כי שמענו אלוהים עמכם” (זכ׳ ח׳:20–23).
15. כיצד ’הכבשים האחרים’ ’הולכים עם’ עַם ישראל הרוחני?
15 ’הכבשים האחרים’ ’הולכים עם’ עַם ישראל הרוחני ומשתתפים עמו במלאכת הטפת הבשורה הטובה על המלכות (מר׳ י״ג:10). הם הופכים לחלק מעם אלוהים ומרכיבים ”עדר אחד” עם המשוחים תחת ”הרועה הטוב”, המשיח ישוע (קרא יוחנן י׳:14–16).
מצא הגנה בקרב עמו של יהוה
16. כיצד יכוון יהוה את מהלך העניינים לשלב האחרון של ’הצרה הגדולה’?
16 לאחר השמדת בבל הגדולה תהיה התקפה כוללת על עם יהוה, ובעת ההיא נזדקק להגנה שיספק יהוה עבור משרתיו. מאחר שהתקפה זו תוביל לשלב האחרון של ’הצרה הגדולה’, יהיה זה יהוה אשר יכוון את מהלך העניינים ויבחר את הרגע המתאים לעימות זה (מתי כ״ד:21; יח׳ ל״ח:2–4). באותה עת יתקוף גוג ”עם מאוסף מגויים”, כלומר את עם יהוה (יח׳ ל״ח:10–12). התקפה זו תהיה האות לביצוע משפטי יהוה נגד גוג וצבאותיו. יהוה ירומם את ריבונותו ויקדש את שמו, הרי הוא אומר: ”ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני יהוה” (יח׳ ל״ח:18–23).
במהלך ’הצרה הגדולה’ נצטרך להישאר קרובים לקהילתנו המקומית (ראה סעיפים 16–18)
17, 18. (א) אילו הדרכות יקבל עם יהוה בעת התקפת גוג? (ב) מה עלינו לעשות אם אנו חפצים לקבל הגנה מיהוה?
17 כאשר יחל גוג במתקפה יאמר יהוה למשרתיו: ”לך עמי, בוא בחדריך וסגור דלתך בעדך. חֲבִי כמעט רגע עד יעבור זעם” (יש׳ כ״ו:20). בעת מכרעת זו יספק לנו יהוה הדרכות מצילות חיים. וייתכן מאוד שקיים קשר בין ה’חדרים’ לבין קהילותינו המקומיות.
18 אם כן, אם ברצוננו ליהנות מהגנת יהוה במהלך הצרה הגדולה, עלינו להכיר בכך שליהוה יש עם על הארץ המאורגן בקהילות. עלינו לנקוט עמדה לצדו ולהמשיך להישאר קרובים לקהילה המקומית. הבה נצרף קולנו בכל לבנו למחבר התהלים שאמר: ”ליהוה הישועה. על עמך ברכתך” (תהל׳ ג׳:9).