שיר 31
אנו עדי יהוה!
(ישעיהו מ״ג:10–12)
1. עֵץ וָאֶבֶן הֵם עוֹבְדִים,
בִּיהֹוָה לֹא מַכִּירִים.
הוּא תָּמִיד הוֹכִיחַ
אֶת אֱלֹהוּתוֹ.
לֹא יֵדְעוּ שְׁאָר הָאֵלִים
מָה יוֹלִידוּ הַיָּמִים.
אֶת כָּל קֹוֶיהֶם יְאַכְזְבוּ;
לָהֶם עֵדִים לֹא יִמָּצְאוּ.
(פזמון)
אָנוּ עֵדֵי יְהֹוָה.
נְבַשֵּׂר בְּגַאֲוָה.
נִשָּׂא עֵדוּת, הָאֵל נְרוֹמֵם;
כָּל מוֹצָא פִּיו יִתְגַּשֵּׁם.
2. נְפָאֵר אֶת שֵׁם הָאֵל,
לֹא נֵבוֹשׁ, בּוֹ נִתְהַלֵּל.
בִּגְבוּרָה נַכְרִיזָה:
’בָּאָה מַלְכוּתוֹ!’
כָּךְ יִרְאוּ עֵינֵי רַבִּים
אֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים.
בְּעֹז יוּכְלוּ לָשֵׂאת אֶת קוֹלָם,
וּלְהַלֵּל אֶת רִבּוֹנָם.
(פזמון)
אָנוּ עֵדֵי יְהֹוָה.
נְבַשֵּׂר בְּגַאֲוָה.
נִשָּׂא עֵדוּת, הָאֵל נְרוֹמֵם;
כָּל מוֹצָא פִּיו יִתְגַּשֵּׁם.
3. עוֹד נָעִיד וּנְבַשֵּׂר,
שֵׁם יְהֹוָה נְטַהֵר.
וּבְעֹז נַזְהִירָה
אֶת הָרְשָׁעִים.
אִם יִפְנוּ לֶאֱלֹהִים,
אָז יִזְכּוּ לְרַחֲמִים.
פְּרִי בְּשׂוֹרָתֵנוּ אֹשֶׁר וָגִיל,
הִיא לְחַיֵּי עוֹלָם תּוֹבִיל.
(פזמון)
אָנוּ עֵדֵי יְהֹוָה.
נְבַשֵּׂר בְּגַאֲוָה.
נִשָּׂא עֵדוּת, הָאֵל נְרוֹמֵם;
כָּל מוֹצָא פִּיו יִתְגַּשֵּׁם.
(ראה גם יש׳ ל״ז:19; נ״ה:11; יח׳ ג׳:19.)