אין להאשים את יהוה אלהים

‏”‏כרחם אב על בנים,‏ ריחם יהוה על יראיו.‏ כי הוא ידע יצרנו,‏ זכור כי עפר אנחנו”‏.‏ — תהלים ק״ג:‏13,‏ 14‏.‏

1,‏ 2.‏ מה הביא לכך שלוט,‏ אחיינו של אברהם,‏ התגורר בעיר סדום המושחתת?‏

יהוה אינו אחראי לקשיים בהם אנו מתנסים עקב שגיאותינו.‏ בהקשר זה,‏ שקול מאורע אשר התרחש לפני כ־900,‏3 שנה.‏ אברהם,‏ ’‏אוהב אלהים’‏,‏ ואחיינו לוט שיגשגו מאוד מבחינה כלכלית.‏ (‏יעקב ב׳:‏23‏)‏ נכסיהם ועדריהם היו כה רבים עד כי ”‏לא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו”‏.‏ יתרה מזאת,‏ מריבות פרצו בין רועיהם.‏ (‏בראשית י״ג:‏5–7‏)‏ מה ניתן היה לעשות בנדון?‏

² כפתרון למריבות,‏ הציע אברהם שייפרדו,‏ והעניק ללוט את הזכות לבחור ראשון.‏ אף־על־פי שאברהם היה המבוגר בין שניהם והולם היה שאחיינו יתן לו לבחור את השטח הטוב יותר,‏ בחר לוט את הקרקע המובחרת מכולן — את כל איזור כיכר־הירדן הפורה.‏ המראה החיצוני היטעה אותו,‏ משום שבקירבת מקום שכנו הערים סדום ועמורה המושחתות.‏ לבסוף,‏ העתיקו לוט ובני־משפחתו את מגוריהם לעיר סדום,‏ צעד שהעמידם בסכנה רוחנית.‏ בנוסף לכך,‏ הם נלקחו בשבי כשהמלך כדרלעומר ובני־בריתו הביסו את שליט סדום.‏ אברהם ואנשיו הצילו אותם,‏ אולם לוט ומשפחתו שבו לסדום.‏ — בראשית י״ג:‏8–13;‏ י״ד:‏4–16‏.‏

3,‏ 4.‏ מה אירע ללוט ולבני־משפחתו כאשר החריב אלהים את סדום ועמורה?‏

³ בשל ההפקרות המינית והשחיתות ששררו בסדום ועמורה,‏ גזר יהוה השמדה על ערים אלה.‏ ברוב רחמיו,‏ הוא שלח שני מלאכים להוציא משם את לוט,‏ אשתו ושתי בנותיהם.‏ נאסר עליהם אפילו להביט אחורה,‏ אך אשתו של לוט עשתה זאת,‏ יתכן תוך ערגה לנכסים שהותירה מאחוריה.‏ באותו רגע,‏ הפכה לנציב מלח.‏ — בראשית י״ט:‏1–26‏.‏

⁴ אילו אבידות היה על לוט ובנותיו לשאת!‏ הבנות נאלצו להשאיר מאחור את ארוסיהן.‏ לוט נותר עתה ללא אשה וללא נכסים.‏ למעשה,‏ נאלץ לבסוף להתגורר עם בנותיו במערה.‏ ‏(‏בראשית י״ט:‏30–38‏)‏ מה שבהתחלה נראה בעיניו כה טוב הוכח כהיפך הגמור.‏ אף־על־פי שביצע,‏ ללא ספק,‏ מספר טעויות חמורות,‏ הוא כונה מאוחר יותר ”‏לוט הצדיק”‏.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏7,‏ 8‏)‏ ובוודאי,‏ לא היה יהוה אלהים אשם בשגיאותיו של לוט.‏

‏”‏שגיאות — מי יבין?‏”‏

5.‏ כיצד חש דוד בנוגע ל”‏שגיאות”‏ ול”‏זדים”‏,‏ או מעשי יהירות?‏

⁵ בהיותנו לא־מושלמים וחוטאים,‏ כולנו שוגים.‏ (‏רומיים ה׳:‏12;‏ יעקב ג׳:‏2‏)‏ בדומה ללוט,‏ אנו עלולים ללכת שולל אחר מראה העיניים ולטעות בשיפוטנו.‏ מסיבה זו,‏ התחנן מחבר התהלים:‏ ”‏שגיאות — מי יבין?‏ מנסתרות נקני.‏ גם מזדים [‏ממעשי יהירוּת]‏ חשוך עבדך;‏ אל ימשלו בי.‏ אז אֵיתָם [‏אהיה תמים]‏,‏ ונקיתי מפשע רב”‏.‏ (‏תהלים י״ט:‏13,‏ 14‏)‏ דוד הכיר בכך שהוא עלול לחטוא אף מבלי להיות מודע לכך.‏ לכן,‏ ביקש הוא מחילה על פשעים שייתכן שהיו נסתרים אפילו מעיניו הוא.‏ כאשר טעה טעות חמורה משום שגופו הלא־מושלם דירבן אותו למעשה שלילי,‏ הוא השתוקק לקבל עזרה מיהוה.‏ הוא ביקש שאלהים ירסנו מלבצע ”‏זדים”‏,‏ או מעשים יהירים.‏ דוד לא חפץ שהיהירוּת תמשול בו.‏ במקום זאת,‏ התאווה להיות תמים או שלם,‏ במסירותו ליהוה אלהים.‏

6.‏ איזו נחמה ניתן לשאוב מהכתוב בתהלים ק״ג:‏10–14‏?‏

⁶ בתור עדיו המוקדשים של יהוה כיום,‏ גם אנו חסרי־שלימות ולכן אנו שוגים.‏ בדומה ללוט,‏ למשל,‏ אנו עלולים לגלות חוסר תבונה בבחירת מקום המגורים שלנו.‏ אפשר שהחמצנו הזדמנות להרחיב את שירותנו המקודש לאלהים.‏ אף־על־פי ששגיאות כאלה לא נעלמות מעיניו,‏ יהוה מכיר את אלה שלבם נוטה לצדק.‏ אם אנו אשמים בחטא חמור,‏ אך מגלים חרטה,‏ יהוה סולח ועוזר לנו,‏ וממשיך להתייחס אלינו כיראיו.‏ ”‏לא כחטאינו עשה לנו;‏ ולא כעוונותינו גמל עלינו”‏,‏ הצהיר דוד.‏ ”‏כי כגבוה שמים על הארץ,‏ גבר חסדו על יראיו.‏ כרחוק מזרח ממערב,‏ הרחיק ממנו את פשעינו.‏ כרחם אב על בנים,‏ ריחם יהוה על יראיו.‏ כי הוא ידע יצרנו,‏ זכור כי עפר אנחנו”‏.‏ (‏תהלים ק״ג:‏10–14‏)‏ אבינו השמימי הרחום עשוי לאפשר לנו לכפר על שגיאותינו,‏ או להעניק לנו הזדמנות נוספת להרחיב את שירותנו,‏ לתהילת שמו.‏

הטעות שבהטלת אשמה על אלהים

7.‏ מדוע אנו סובלים מצוקות שונות?‏

⁷ כאשר דברים משתבשים בחיים,‏ הנטייה האנושית היא להטיל את האשמה על מישהו או משהו אחר.‏ יש המאשימים את אלהים.‏ אולם,‏ יהוה אינו מערים קשיים כגון אלה על בני־אדם.‏ אין הוא מזיק אלא מיטיב תמיד.‏ הרי ”‏הוא מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים.‏”‏ (‏מתי ה׳:‏45‏)‏ הסיבה העיקרית לכך שאנו נקלעים לסבל ומצוקה היא משום שאנו חיים בעולם הפועל לפי עקרונות אנוכיים והנתון לשליטת השטן.‏ — יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏.‏

8.‏ מה עשה אדם כאשר הדברים השתבשו בחייו?‏

⁸ להאשים את יהוה אלהים בקשיים הבאים עלינו משגיאותינו אנו,‏ הינו מעשה חסר תבונה ואף מסוכן,‏ צעד העלול לעלות בחיינו.‏ האיש הראשון,‏ אדם,‏ היה צריך לזקוף לזכותו של אלהים את כל הדברים הטובים שקיבל.‏ היה עליו לרחוש תודה מעומק לבו על החיים עצמם ועל שפע הברכות מהן נהנה במישכנו היפהפה,‏ גן־עדן.‏ (‏בראשית ב׳:‏7–9‏)‏ מה עשה אדם כשהעניינים התנהלו שלא כשורה כשלא ציית ליהוה ואכל מן הפרי האסור?‏ אדם התלונן בפני אלהים:‏ ”‏האשה אשר נתתה עימדי,‏ היא נתנה לי מן העץ ואוכל”‏.‏ (‏בראשית ב׳:‏15–17;‏ ג׳:‏1–12‏)‏ כמובן,‏ אל לנו להאשים את אלהים,‏ כפי שעשה אדם.‏

9.‏ (‏א)‏ אם אנו נתקלים בקשיים בשל מעשה לא נבון מצידנו,‏ ממה אנו יכולים לשאוב נחמה?‏ (‏ב)‏ בתואם עם הכתוב במשלי י״ט:‏3‏,‏ מה עושים אנשים אחדים בהביאם קשיים על עצמם?‏

⁹ אם אנו נתקלים בקשיים משום שנקטנו צעד מוטעה,‏ נוכל לשאוב נחמה מהידיעה שיהוה מבין את חולשותינו טוב יותר מאיתנו ושהוא יחלץ אותנו ממצוקתנו,‏ אם נעבדו במסירות בלעדית.‏ עלינו להעריך את העזרה שאלהים מספק לנו.‏ לעולם אין להאשימו על הבעיות והקשיים שאנו מביאים על עצמנו.‏ בהקשר זה,‏ מציין בחכמה המשל:‏ ”‏איוולת אדם תסלף דרכו,‏ ועל יהוה יזעף לבו”‏.‏ — משלי י״ט:‏3‏.‏

10.‏ כיצד איוולתו של אדם ’‏סילפה דרכו’‏?‏

¹⁰ האדם הראשון נהג באנוכיות על־פי העיקרון שבמשל זה,‏ ואורח־חשיבתו האווילי ’‏סילף את דרכו’‏.‏ לבו נטה מיהוה אלהים,‏ והוא הלך בדרכו האנוכית העצמאית.‏ הוא נעשה כה כפוי־טובה עד כי האשים את בוראו ובכך הפך לאויבו של האל העליון!‏ חטאו של אדם השחית את דרכו שלו ושל משפחתו.‏ איזו אזהרה משמש לנו הדבר!‏ טוב יעשו אלה הנוטים להאשים את יהוה על מצבים לא־רצויים,‏ אם ישאלו עצמם:‏ האם אני זוקף לזכותו של אלהים את הדברים הטובים בהם זכיתי?‏ האם אני אסיר־תודה שהעניק לי חיים כחלק מהבריאה שלו?‏ הייתכן שהקשיים שאני סובל נבעו משגיאותי האישיות?‏ האם אני ראוי לחסדו או לעזרתו של יהוה,‏ כמי שפועל בתואם עם הדרכתו,‏ הנמצאת בדברו הכתוב,‏ כתבי־הקודש?‏

סכנה אפילו למשרתי אלהים

11.‏ במה היו מנהיגי־הדת בני המאה הראשונה לספירה אשמים באשר לגישתם לאלהים?‏

¹¹ במאה הראשונה לספירה,‏ התיימרו מנהיגי־הדת בישראל לשרת את אלהים,‏ אולם הזניחו את דבר־האמת שלו ונשענו על בינתם הם.‏ (‏מתי ט״ו:‏8,‏ 9‏)‏ מאחר שישוע המשיח חשף את אורח־חשיבתם המוטעה,‏ הם הוציאוהו להורג.‏ מאוחר יותר,‏ שפכו זעמם על תלמידיו.‏ (‏מעשי־השליחים ז׳:‏54–60‏)‏ כה מעוותת היתה דרכם של אנשים אלה עד שהם נלחמו למעשה נגד אלהים עצמו.‏ — השווה מעשי־השליחים ה׳:‏34,‏ 38,‏ 39‏.‏

12.‏ איזו דוגמה ממחישה שאפילו אחדים מקרב הקהילה המשיחית מאשימים את אלהים במצבם הקשה?‏

¹² אפילו בקהילה המשיחית בימינו פיתחו אחדים גישה מסוכנת,‏ באופן חשיבתם,‏ כשניסו לייחס לאלהים את הבעיות בהן התנסו.‏ לדוגמה,‏ זקני־קהילה באחת הקהילות מצאו לנכון לתת תוכחה מקראית,‏ אדיבה אך תקיפה,‏ לאשה צעירה ונשואה,‏ בשל התרועעותה עם גבר מהעולם.‏ במהלך אחת השיחות,‏ היא האשימה את אלהים בכך שלא עזר לה לעמוד בפיתויים שהתעוררו עקב התרועעותה הממושכת עם אותו גבר.‏ היא אמרה בפירוש שהיא כועסת על אלהים!‏ הסבר מקראי ומאמצים חוזרים ונישנים לעזור לה לא הועילו,‏ ומעשה לא־מוסרי שביצעה מאוחר יותר,‏ הביא לנידויה מהקהילה המשיחית.‏

13.‏ מדוע יש להימנע מגישה של התלוננות?‏

¹³ התלוננות מתמדת עלולה להוביל את הפרט להאשים את יהוה.‏ ל”‏אנשי רשע”‏ שהתגנבו אל תוך הקהילה בת המאה הראשונה לספירה היתה רוח כגון זו,‏ מלווה בסוגים אחרים של חשיבה מושחתת מבחינה רוחנית.‏ כפי שציין השליח יהודה,‏ אנשים אלה ”‏הופכים את חסד אלהינו לזימה וכופרים בריבוננו ואדוננו היחיד ישוע המשיח”‏.‏ יהודה הוסיף והצהיר:‏ ”‏הללו רוגנים הם,‏ מתלוננים”‏.‏ (‏יהודה 3,‏ 4,‏ 16‏)‏ משרתיו הנאמנים של יהוה ינהגו בתבונה אם יתפללו לקבלת רוח של הערכה,‏ לא גישה של התלוננות שבסופו־של־דבר תהפוך אותם לממורמרים עד שיאבדו את אמונתם באלהים ויסכנו את יחסיהם עימו.‏

14.‏ כיצד עלול הפרט להגיב אם נפגע מעמית משיחי,‏ אך מדוע לא יהא זה הולם מצידו?‏

¹⁴ אתה עשוי לחשוב שהדבר לא יקרה לך.‏ אולם,‏ כאשר אנו מסתבכים בתוצאות עקב שגיאותינו אנו או של אחרים,‏ עלול הדבר לגרום לנו לבסוף להאשים את אלהים.‏ למשל,‏ אדם יכול להיפגע ממה שעמית לאמונה אמר או עשה.‏ הנפגע — יתכן ששירת את יהוה בנאמנות במשך שנים רבות — עלול לומר:‏ ’‏אם אח זה נמצא בקהילה,‏ אני לא אבוא לאסיפות’‏.‏ הוא עלול להתייאש עד כי יאמר בלבו:‏ ’‏אם דברים כאלה יימשכו,‏ אינני רוצה להיות חלק מן הקהילה’‏.‏ אך,‏ האם זוהי גישה הולמת למשיחי?‏ אם נפגעת מבן־אנוש לא־מושלם,‏ מדוע לכעוס על קהילה שלימה של אנשים הרצויים בעיני אלהים,‏ המשרתים אותו בנאמנות?‏ מדוע מישהו שהקדיש עצמו ליהוה יחדל לעשות את רצונו של אלהים וכך יוציא עליו את כעסו?‏ האם יהא זה נבון מצידנו לאפשר לאדם או מצב כלשהו להרוס את יחסינו עם יהוה אלהים?‏ אכן,‏ יהיה זה אווילי ומוטעה לחדול לשרת את אלהים מכל סיבה שהיא.‏ — יעקב ד׳:‏17‏.‏

15,‏ 16.‏ במה היה אשם דיוטרפס,‏ אך,‏ לעומתו,‏ כיצד נהג גיוס?‏

¹⁵ תאר לעצמך שהיית במאה הראשונה לספירה שייך לאותה קהילה של המשיחי האהוב,‏ גיוס.‏ הוא ’‏נהג בנאמנות’‏ בגלותו הכנסת־אורחים כלפי עמיתים לאמונה שביקרו בקהילה — גם אם היו זרים!‏ אולם,‏ ככל הנראה היה באותה קהילה אדם גאה,‏ בשם דיוטרפס.‏ הוא לא היה מוכן לקבל בהערכה דבר מפי השליח יוחנן.‏ למעשה,‏ דיוטרפס אף השמיץ אתיוחנןבמלים מרושעות.‏ השליח כתב:‏ ”‏ואינו מסתפק בזה;‏ גם איננו מקבל את האחים,‏ ואת הרוצים לקבלם הוא מונע ומגרש מן הקהילה”‏.‏ —‏יוחנן ג׳.‏ פסוקים 1,‏ 5–10‏.‏

¹⁶ יוחנן ציין שאם יבקר בקהילה,‏ בכוונתו לדון בהתנהגותו של דיוטרפס.‏ בינתיים,‏ כיצד הגיבו גיוס ואחים מכניסי־אורחים אחרים בקהילה?‏ אין כל זכר בכתבי־הקודש לכך שאי־מי מהם אמר:‏ ’‏כל עוד דיוטרפס בקהילה,‏ אינני מעוניין להיות חלק ממנה.‏ לא תיראוני באסיפות’‏.‏ ללא ספק,‏ גיוס ואחרים עמדו איתן.‏ הם לא הירשו למאומה למנוע מהם לעשות את רצון אלהים,‏ ולבטח לא היפנו את כעסם כלפי יהוה.‏ הם לא נפלו קרבן לנכלי השטן העולץ כאשר הם מפרים את נאמנותם ליהוה ומאשימים אותו.‏ — אפסים ו׳:‏10–18‏.‏

לעולם אל ’‏יזעף לבך על יהוה’‏!‏

17.‏ כיצד עלינו לנהוג אם אדם או מאורע כלשהו פוגעים בנו או מעוררים בנו מורת־רוח?‏

¹⁷ אפילו אם איזשהו אדם או מצב בקהילה מרגיזים או פוגעים באחד ממשרתי אלהים,‏ האיש הנפגע ’‏יסלף את דרכו’‏ אם יחדל להתרועע עם קהילת יהוה.‏ הוא לא ישתמש בחוש האבחנה שלו כיאות.‏ (‏עברים ה׳:‏14‏)‏ לכן,‏ על כל אחד מאיתנו להיות נחוש בדעתו לעמוד בפני כל מצוקה,‏ לשמור אמונים ליהוה אלהים,‏ ישוע המשיח והקהילה המשיחית.‏ (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏ לא ניתן למצוא את האמת המובילה לחיי־נצח באף מקום אחר.‏

18.‏ במה יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים בנוגע ליהוה,‏ גם אם איננו תמיד מבינים את דרכיו?‏

¹⁸ כמו־כן,‏ יש לזכור שאלהים לעולם איננו מנסה איש בדברים רעים.‏ (‏יעקב א׳:‏13‏)‏ אלהים,‏ שהוא תמצית האהבה,‏ מיטיב תמיד,‏ במיוחד עם אוהביו.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏ גם אם איננו מבינים תמיד את דרכיו של יהוה אלהים,‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלעולם לא יכַזֵב מלעשות את הטוב ביותר עבור משרתיו.‏ כפי שאמר פטרוס:‏ ”‏השפילו עצמכם תחת יד אלהים החזקה,‏ למען ירומם אתכם בעיתו.‏ השליכו עליו כל יהבכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7‏)‏ יהוה אכן דואג לצרכי משרתיו.‏ — תהלים צ״ד:‏14‏.‏

19,‏ 20.‏ כיצד עלינו לפעול,‏ אף אם לעתים המבחנים שאנו עוברים מדכאים את רוחנו?‏

¹⁹ אם כן,‏ אל תאפשר לדבר או לאיש להכשילך.‏ כשם שהיטיב מחבר התהלים לתאר זאת:‏ ”‏שלום רב לאוהבי תורתך,‏ ואין למו מכשול”‏.‏ (‏תהלים קי״ט:‏165‏)‏ כולנו מתנסים במבחנים,‏ והללו עלולים לדכאנו או לייאשנו.‏ אך,‏ לעולם אל תתיר למרירות לקנן בלבך,‏ בעיקר לא למרירות נגד יהוה.‏ (‏משלי ד׳:‏23‏)‏ בעזרתו ועל בסיס מקראי,‏ טפל בבעיות שאתה יכול לפתרן ושא את אלה הממשיכות להציק לך.‏ — מתי י״ח:‏15–17;‏ אפסים ד׳:‏26,‏ 27‏.‏

²⁰ לעולם אל תתיר לרגשותיך לגרום לך לתגובה אווילית ובכך ’‏לסלף את דרכך’‏.‏ דבר ונהג באופן שישמח את לבו של יהוה.‏ (‏משלי כ״ז:‏11‏)‏ פנה אל יהוה בתפילה כנה,‏ בידיעה שהוא באמת מעוניין בך כאחד ממשרתיו ושיעניק לך את ההבנה הדרושה כדי להישאר בדרך המובילה לחיים ביחד עם שאר משרתיו הנאמנים.‏ (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏ מעל לכל,‏ ’‏אל יזעף לבך על אלהים’‏.‏ כאשר עניינים משתבשים בחייך,‏ זכור תמיד שאין להאשים בכך את יהוה.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏11/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ איזו שגיאה עשה לוט,‏ אך כיצד התייחס אליו יהוה?‏

◻ כיצד חש דוד בנוגע לשגיאות ולמעשי יהירוּת?‏

◻ כאשר דברים משתבשים בחיים,‏ מדוע אל לנו להאשים את אלהים?‏

□ מה יעזור לנו להימנע מ’‏לזעוף על יהוה’‏?‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

כשנפרד מאברהם,‏ גילה לוט חוסר תבונה בבחירת מקום מגורים