צעירים שואלים...
כיצד אוכל להתגבר על ההרגל?
”התחלתי לאונן בגיל שמונה. מאוחר יותר למדתי מהי עמדת אלוהים בנושא. הרגשתי נורא בכל פעם שנכנעתי לדחף. שאלתי את עצמי, ’איך אלוהים יכול לאהוב מישהו כמוני?’ הייתי בטוח שלא אזכה להיכנס לעולם החדש שיכונן אלוהים” (לואיז).a
אולי גם אתה בדומה ללואיז משועבד להרגל האוננות. אתה יודע שיהוה יהיה מרוצה ממך אם לא תיכנע לדחף ותגלה ריסון עצמי, אחד ממאפייני פרי רוח קודשו של אלוהים (גלטים ה׳:22, 23; פטרוס ב׳. א׳:5, 6). אבל לפעמים אתה נכנע לדחף. לאחר כל מעידה אתה מרגיש שאתה מקרה אבוד, ושאינך מסוגל לחיות על־פי עקרונות הצדק של אלוהים.
כך בדיוק ראה עצמו פדרו הצעיר. ”כאשר מעדתי הרגשתי נורא”, הוא אומר. ”חשבתי שלעולם לא אוכל לכפר על מעשיי. היה לי קשה להתפלל. בהתחלה אמרתי: ’יהוה, אני לא יודע אם אתה מתכוון להקשיב לתפילה שלי, אבל...’”. לצעיר בשם אנדריי היו מחשבות דומות. ”הרגשתי כל כך צבוע”, הוא אומר. ”זה היה מאבק בשבילי לקום בבוקר מהמיטה ולהתמודד עם שגרת היום. היה לי קשה לבוא לאסיפות או לצאת לשירות”.
אם אתה מזדהה עם לואיז, פדרו ואנדריי, התעודד. אינך לבד במערכה ואין זה מצב חסר תקנה! צעירים רבים — וכן מבוגרים — נאבקו באוננות והצליחו להתגבר על ההרגל. גם אתה יכול.b
להתמודד עם תחושות האשמה
כאמור, מי שהאוננות הפכה אצלם להרגל נתקפים לעתים קרובות ברגשי אשם. אין ספק שאם ’תתעצב כרצון אלוהים’ ימריץ אותך הדבר להתגבר על ההרגל (קורינתים ב׳. ז׳:11). אך רגשי אשם מופרזים עלולים להזיק. הם עלולים לייאש אותך ולגרום לך לחדול להיאבק (משלי כ״ד:10).
לכן נסה לראות את העניין בפרספקטיבה הנכונה. האוננות היא סוג של טומאה. היא יכולה להפוך אותך ’עבד לכל מיני תאוות ותשוקות’, ומטפחת גישות שנודעת להן השפעה משחיתה על השכל (טיטוס ג׳:3). עם זאת, האוננות אינה נחשבת לאי־מוסריות מינית חמורה כמו זנות (אפסים ד׳:19). לכן אם יש לך בעיית אוננות, אל תחשוב שביצעת חטא בל יסולח. המפתח הוא לעמוד בפני הדחף ואף פעם לא להרים ידיים!
לעתים קרובות נתפסים לייאוש לאחר מעידה. במקרה כזה זכור את הכתוב במשלי כ״ד:16: ”שבע ייפול צדיק, וקם; ורשעים ייכשלו ברעה”. נסיגה זמנית אינה הופכת אותך לרשע. לכן אל תאמר נואש. במקום זאת, בחן מה הוביל למעידה ונסה להימנע מלחזור על אותם דברים.
במקום לנזוף בעצמך ללא הפסק, פנה מזמנך כדי לחשוב על אהבתו של אלוהים ועל רחמיו. דוד המשורר ידע טעמם של רגעי חולשה ואמר: ”כרחם אב על בנים ריחַם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יִצרנו, זָכוּר כי עפר אנחנו” (תהלים ק״ג:13, 14). יהוה לוקח בחשבון את חולשותינו והוא נכון ’לסלוח’ כאשר אנו טועים (תהלים פ״ו:5). מצד שני, הוא רוצה שנעשה מאמצים כדי להשתפר.
באילו צעדים מעשיים תוכל לנקוט כדי להתגבר על ההרגל ולהימנע ממעידות?
חשוב לשפוך את הלב
על אף הפרסום שהמין זוכה לו בהרבה מדינות, רבים עדיין מתקשים לשוחח על הנושא בצורה רצינית ומכובדת. במקרה שלך אולי אתה מתבייש להעלות את הנושא אפילו באוזני ידיד קרוב. משיחי אחד שנאבק באוננות במשך מספר שנים אומר: ”הלוואי שיכולתי לאזור אומץ ולדבר על כך עם מישהו כשהייתי צעיר! רגשות האשם הציקו לי במשך שנים רבות ופגעו קשות ביחסיי עם אחרים, ומעל לכול עם יהוה”.
עם מי כדאי לך לשוחח? רצוי שתשוחח עם מישהו בוגר מבחינה רוחנית, עדיף עם אחד מהוריך. תוכל לפנות אליו ולשאול: ”אני יכול לדבר איתך על משהו שמאוד מציק לי?”
מריו החליט לשוחח עם אביו שגילה הרבה סימפטיה והבנה. הוא אפילו הודה בפני מריו שהוא עצמו נאבק בהרגל בצעירותו. ”היושר והכנות של אבי עודדו אותי מאוד”, מספר מריו. ”הגעתי למסקנה שאם הוא הצליח להתגבר על כך, גם אני יכול. התרגשתי מאוד מתגובתו של אבי ופרצתי בבכי”.
אנדריי אזר אומץ ושוחח עם זקן־קהילה, והוא שמח שעשה זאת.c ”כאשר הזקן הקשיב לי עיניו נתמלאו דמעות”, מספר אנדריי. ”כשסיימתי את דבריי, הוא הרגיע אותי ואמר שיהוה אוהב אותי. הוא אמר לי שהבעיה שלי נפוצה והבטיח לעקוב אחר התקדמותי ולהביא לי מידע נוסף מעזרי לימוד מקראיים. בעקבות השיחה איתו החלטתי להמשיך במאבק — גם אם יהיו לי מעידות נוספות”.
בדומה למריו ולאנדריי תוכל גם אתה למצוא עזרה כדי להתגבר על הדחף לאונן. נהג על־פי העצות שבמסגרת ”עבור למתקפה!” הייה בטוח שאתה יכול לנצח במאבק!
[הערות שוליים]
a השמות במאמר זה בדויים.
b אף־על־פי שבמאמר מצוטטים גברים, נשים רבות נאבקות גם הן בהרגל האוננות. מכאן שהעצות מופנות לבני שני המינים. כמו כן, שים לב שמאמר זה עוסק באוננות עצמית. חיכוך איברי המין של אדם אחר כמו במעשה אוננות מחוץ למסגרת הנישואין הוא בגדר מה שמכונה במקרא זנות, דבר הנחשב לחטא חמור בעיני אלוהים — ראה המאמר ”צעירים שואלים... מה רע ביחסי מין לפני הנישואין?” מ־8 באוגוסט 2004 עמודים 12–14.
c צעירה תוכל לשוחח עם אמהּ או עם אחות בוגרת בקהילה.
חומר למחשבה
◼ מדוע חשוב לזכור שיהוה נכון ’לסלוח’? (תהלים פ״ו:5).
◼ באילו צעדים תנקוט כדי להתגבר על הרגל האוננות?
◼ מדוע אל לך להתבייש לבקש עזרה?
◼ מהי הדרך הטובה ביותר למקד את מחשבותיך בדברים טהורים?
[תיבה/תמונה בעמוד 19]
מעידה אינה תבוסה!
קל לומר: ’נכשלתי, אז עדיף שארים ידיים’. הילחם בגישה זו. אל תיתן לכישלון זמני, או אפילו למספר כשלונות, לגרום לך לחשוב שהובסת.
תן דעתך לדוגמה הבאה: אילו היית עולה במדרגות ומועֵד ומחליק מדרגה אחת או שתיים אחורה, האם היית אומר לעצמך, ’עליי לחזור אל תחתית גרם המדרגות ולהתחיל מחדש’? ברור שלא! אם כן, מדוע שתחשוב בצורה מוטעית כזו בקשר למאבק בהרגלים פסולים?
בדרך כלל, הכישלון מוליד רגשות אשמה. אתה עלול להקצין ולומר לעצמך שאתה לא־יוצלח, שיש לך אופי חלש ושאינך ראוי לשום דבר טוב. אל תרשה לעצמך לשקוע ברגשות אשמה מוגזמים אלה. הם יחלישו את הכוח הדרוש לך לחידוש המאבק. וזכור: האיש הגדול ביותר שהילך אי פעם על פני האדמה, ישוע המשיח, בא כדי לגאול חוטאים ולא אנשים מושלמים. לכן, איש מאיתנו אינו מחוסן מפני חולשות או מחדלים. זו עובדה. — מתוך עורו!, אפריל 1991, עמ׳ 28, 29.
[תיבה/תמונה בעמוד 20]
עבור למתקפה!
◼ מקד את מחשבותיך בעניינים אחרים (פיליפים ד:8).
◼ אל תביט בדברים העלולים לעורר תשוקות לא־הולמות (תהלים קי״ט:37).
◼ בקש בתפילה את ”הכוח הנשגב” (קורינתים ב׳. ד׳:7).
◼ הייה עסוק בפעילויות משיחיות (קורינתים א׳. ט״ו:58).
[תיבה/תמונה בעמוד 20]
עזרה נוספת
למידע נוסף על דרכים להתגבר על הרגל האוננות, ראה פרקים 25 ו־26 בספר צעירים שואלים... תשובות מעשיות, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.