שיר 98
זריעת זרע המלכות
(מתי י״ג:4–8)
1. קָדִימָה, עוֹבְדָיו שֶׁל יְהֹוָה;
אַתֶּם, הַשּׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ.
לְכוּ בְּעִקְבוֹת אֲדוֹנֵנוּ,
חַקּוּהוּ, עֲשׂוּ מְלַאכְתּוֹ.
זַרְעֵי הָאֱמֶת זִרְעוּ לְלֹא חַת,
חַפְּשׂוּ לְבָבוֹת פּוֹרִיִּים.
יָנִיבוּ פְּרִי טוֹב לְתִפְאֶרֶת הָאֵל,
יִצְטָרְפוּ לַשָּׂדֶה עוֹד קוֹצְרִים.
2. יֵשׁ מִי שֶׁלִּבָּם הוּא כְּסֶלַע,
בָּהֶם אֵין הַזֶּרַע נוֹבֵט.
גַּם אִם יֵעָנוּ אַךְ לְרֶגַע,
לִבָּם יֵאָטֵם לָאֱמֶת.
עוֹלִים הַקּוֹצִים, חוֹנְקִים דְּבַר הָאֵל
בְּלֵב אוֹהֲבֵי הָעוֹלָם.
אַךְ אִם תִּמָּצֵא אֲדָמָה טְהוֹרָה,
הִיא תַּצְמִיחַ פְּרִי טוֹב וּמֻשְׁלָם.
3. מִדַּת הַצְלָחַת פְּעָלֶיךָ
תְּלוּיָה הִיא רַבּוֹת גַּם בְּךָ.
גִּלּוּי אַהֲבָה, אֹרֶךְ רוּחַ
יַשְׁפִּיעַ עַל לֵב רֵעֲךָ.
עֲמֹד לְצִדּוֹ, הָפֵג כָּל חֲשָׁשׁ,
עֲשֵׂה כֵּן בְּרֹךְ, בְּעָצְמָה.
אֲזַי תֵּהָנֶה מִפֵּרוֹת עֲמָלְךָ
וְתִקְצֹר פִּי שְׁלוֹשִׁים, פִּי מֵאָה.
(ראה גם מתי י״ג:19–23; כ״ב:37.)