פרק י״א
יהוה חפץ בישועת האדם — ואתה?
1, 2. (א) מה ניתן ללמוד מהאופן שבו הגיב יונה להחלטת יהוה לגבי נינווה? (ב) מדוע עלינו לבחון את רחמי אלוהים ואת יחסו לחיים?
יהוה שָׂמַח ואילו על הנביא שרתה רוח עצבות. ברוב רחמיו חס אלוהים על חייהם של אלפי אנשים, ואילו יונה רצה במותם! יהוה החליט לסלוח לאנשי נינווה שנחשבו עד אז לאויבי עמו ולהותירם בחיים.
אפילו משרתי אלוהים מתקשים מדי פעם להבין את עומק רחמיו
2 כפי שעולה מסיפורו של יונה, בני אדם מתקשים לעיתים לתפוס את עומק הסבלנות של אלוהים ולחפוץ כמוהו בישועת האדם. בתגובה להחלטת יהוה לחוס על אנשי נינווה, ”ויֵרע אל יונה רעה גדולה ויִחַר לו”. שמא היה יונה מרוכז יותר ברגשותיו שלו מאשר בגילוי רחמים ובהצלת חיים? אולי דימה בנפשו שאם יינצלו חייהם של אנשי העיר, יגרע הדבר מכבודו העצמי (יונה ד׳:1, 10, 11). מה באשר לתקופתנו, שעה שיום משפטו של יהוה קרב ובא בצעדי ענק? שאל את עצמך: ’איך אוכל להעמיק את הערכתי כלפי סלחנותו של אלוהים, ואיך אוכל לעזור לחוטאים מלאי חרטה להפיק את מרב התועלת מיחסו הרך? למעשה, כיצד אוכל לחפוץ כדוגמת אלוהים בישועת האדם?’
צדק ורחמים כבסיס להצלת חיים
3. האם קיימת סתירה בין הצדק של אלוהים לבין רחמיו? הסבר.
3 יש הסבורים שהתרי עשר עוסקים ברובם בזעם אלוהים, בהענשת עמו ובעשיית משפט. הם תוהים: ’איפה רחמי יהוה? האם חשוב לו בכלל להציל חיים?’ לאמיתו של דבר, הצדק של אלוהים ורחמיו אינם סותרים זה את זה, אלא משתלבים יחדיו ומהווים בסיס להצלת נפשות. צדק ורחמים הם שני צדדים של אישיותו המתאפיינת באיזון מושלם (תהלים ק״ג:6; קי״ב:4; קט״ז:5). אלוהים פועל לתיקון הנזקים שגורמים הרשעים, ובזאת נוהג ברחמים עם ישרי הלב ומוכיח את הצדק המושלם שלו. מאידך, לצד גילוי צדק מוחלט, מתחשב יהוה ברוב רחמיו במגבלותיהם של בני האדם הלא־מושלמים. אפשר לנסח זאת כך: הוא מעניש במידת הצורך, ומרחם במידת האפשר. במסריהם של הנביאים תמצא אמירות רבות המצביעות על איזון מושלם זה ומראות שאלוהים חפץ בישועת האדם. הבה נבחן זאת, ותוך כדי כך נלמד לקחים שנוכל כיום ליישם הלכה למעשה.
4. מניין לנו שאלוהים חפץ בישועת האדם?
4 הנביא יואל השמיע דברי הוקעה, ועם זאת אישר כי אלוהים ”חנון ורחום הוא, ארך אפיים ורב חסד” (יואל ב׳:13). כעבור מאה שנה בקירוב, במאה השמינית לפה״ס, הדגיש מיכה עד כמה זקוקים אנו לסלחנותו של יהוה. לאחר ששאל ”מי אל כמוך?” תיאר מיכה את יהוה במילים הבאות: ”לא החזיק לעד אפו, כי חָפֵץ חסד הוא. ישוב ירחמנו” (מיכה ז׳:18, 19). כפי שאנו למדים מפרשת יונה ואנשי נינווה, אלוהים מוכן לחזור בו מכוונתו להעניש את מעוררי חרון אפו, בתנאי שיתחרטו על חטאיהם ויעשו פרי הראוי לתשובה.
5. אילו צדדים של רחמי אלוהים ושל רצונו להציל נפשות מחממים במיוחד את ליבך? (ראה גם ”הם העמידו עצמם לרשות אלוהים”).
5 איננו חיים בתקופתם של תרי עשר הנביאים. למרות זאת, האין זה מחמם את הלב לראות עדויות לרחמי יהוה והוכחות לכך שהוא חפץ להציל נפשות? רגשות אלו עשויים לחזק את חיבתך כלפי אלוהים ולהגביר את רצונך לעזור לאחרים להיוושע. אף שהרוב כיום בוחרים לעשות את הרע, מובטח לנו שאלוהים ’אינו רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבואו לידי תשובה’ (פטרוס ב׳. ג׳:9). רצון זה של יהוה מומחש בשפה הלבבית שבה נקט הושע כשהשיב אליו את אשתו הנואפת. יהוה ’דיבר על לב’ עמו. הוא לא חייב היה לסלוח, אבל עשה כן ב”נדבה”, כלומר מרצונו החופשי (הושע א׳:2; ב׳:15, 16; ג׳:1–5; י״ד:5). האם אתה מבין מדוע גישתו ומעשיו של אלוהים בנושא זה כה חשובים? הסיבה לכך היא שחיי אדם מונחים על כף המאזניים. עדות נוספת לכך שאלוהים נוהג במידת הרחמים וחפץ בישועת האדם מצויה בקהילה המשיחית, העסוקה בפעילות שגם אתה מעורב בה.
עזור לבני אדם להיוושע
6. מהי אחת הדרכים העיקריות שבהן מראה אלוהים כי הוא חפץ בישועת האדם?
6 מדוע אתה נוטל חלק בפעילות הבישור? אחד הטעמים העיקריים לכך הוא לעזור לזולת להכיר את אלוהי האמת. הנה נקודה חשובה שצריך לדעת על יהוה: הוא נותן אזהרות ברורות ורק אחר כך מעניש. קו פעולה זה מוכיח שהוא דואג לבני אדם ומרחם עליהם, ושאין הוא חפץ במותם אלא רוצה בישועתם. התרי עשר הבהירו לחוטאים כי אלוהים מעניק להם הזדמנות לתקן את דרכם ולחסוך מעצמם את שבט זעמו הצודק. אנו מעורבים כעת בפעילות דומה. בתור משיחי יש בחלקך הזכות להזהיר מפני בוא יום הנקם של אלוהים. בעשותך כן, הימנע מתאוות נקם ומן הרצון שהסרבנים ”יקבלו את מה שמגיע להם”. היזכר שאחת המטרות העיקריות העומדות לנגד עיניך בהכרזת הבשורה היא לעזור לאחרים לעלות על הדרך המוליכה לחיים (יואל ד׳:9–12; צפניה ב׳:3; מתי ז׳:13, 14).
7. (א) מדוע כה חשוב להשתתף בפעילות הבישור? (ב) מדוע כדאי לנו לחשוב על גישתו של יהוה במקרה שניתקל באדישות?
7 בכל פעם שאתה מדבר על המקרא מדלת לדלת, בבית־הספר, במקום העבודה או בהזדמנויות אחרות, אתה למעשה מציע עזרה לאדם הזקוק בדחיפות לרחמי אלוהים ולסלחנותו (הושע י״א:3, 4). יש להודות שאולי תיתקל באדישות ובחוסר עניין. ואולם, אם תתמיד במלאכה, תחקה את אלוהינו הרחום אשר ביד זכריה אמר לעמו המרדן: ”שובו נא מדרכיכם הרעים ומעלליכם הרעים” (זכריה א׳:4). אין לדעת כמה אנשים יקבלו את המסר שבפיך אם תדבר איתם על רחמי אלוהים ותראה להם מהי הדרך הנכונה לחיות את חיינו. זכור שהנך מבשר את הבשורה משום שיהוה חפץ בישועת האדם, וגם אתה.
8. מדוע נתעודד אם נזכור שיש שהגיבו בחיוב לרחמי אלוהים?
8 הנה עובדה שאולי תרומם את רוחך: כמעט תמיד היו שהגיבו בחיוב למסרי אלוהים. ואכן, הושע דיבר על אלה שהכירו בכך ”כי ישרים דרכי יהוה”. עוד אמר הנביא: ”וצדיקים ילכו בם” (הושע י״ד:10). לאורך הדורות נענו רבים להזמנת אלוהים: ”שובו עָדַי בכל לבבכם” (יואל ב׳:12). מילים אלו אומנם הופנו לעם שידע את יהוה, אך משתקפת בהן גם האכפתיות שחש אלוהים כלפי אלה שלא מזמן החלו ללמוד אודותיו. כן, אלוהים עדיין מאמין שבני אדם מסוגלים להצטער על דרכם הפסולה, להתחרט על חטאיהם ולעשות את הטוב. אם יעשו כן, תיפתח בפניהם התוחלת להיוושע (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
9. מה נדרש מן האדם החפץ במחילת אלוהים, לאור תגובת אנשי נינווה?
9 קיים גורם נוסף בהחלטת יהוה למחול לאנשי נינווה. אנו קוראים שבני העיר התייחסו ברצינות לאזהרה מפני העונש האלוהי שעמד להתרגש עליהם, והחלו ’להאמין באלוהים’ (יונה ג׳:5). כדי להינצל לא די היה שיחרדו מפני העונש, אלא נדרשה מהם גם אמונה. יהוה רוצה מאוד שבני אדם יתחרטו ויפעלו באמונה, ועל כן הוא מרשה לנו לבשר את הבשורה ולעזור לזולת לנקוט עמדה. ומה קורה לעיתים בעקבות זאת? ביחס לאנשי נינווה נאמר: ”וירא האלוהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה; ויינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם; ולא עשה” (יונה ג׳:10). מילים הנאמרות מן השפה ולחוץ או מעשים הנעשים כלאחר יד לא יוליכו שולל את יהוה. אין ספק שתושבי נינווה היו כנים בצעדים שנקטו לאות חרטתם. אלוהים ראה שהם חוללו שינוי של ממש; הם הפגינו חרטה אמיתית ואמונה.
10. באילו מצבים פתח יהוה פתח לישועה?
10 רצון יהוה בישועת האדם, כמובן, לא התבטא אך ורק במקרה של אנשי נינווה. בחורבן ירושלים ב־607 לפה״ס — לאחר פועלם של עובדיה, נחום וחבקוק — מילט יהוה את נפשו של ירמיהו הצייתן ואת נפשם של קבוצת עמיתיו הנאמנים (ירמיהו ל״ט:16–18). כמו כן, נביאי אלוהים ניבאו כי תהיה שארית שתכה על חטא, תשוב מבבל ותשקם את עבודת אלוהים הטהורה (מיכה ז׳:8–10; צפניה ג׳:10–20). נבואות אלו התגשמו להפליא גם בעת הנוכחית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הושבו המשיחיים המשוחים לפעילות נלהבת, לאחר שלזמן מה התרשלו בקיום עבודת האמת. בד בבד, שוקמו יחסיהם עם אלוהים והם עלו על הדרך המוליכה לחיים. גם היום ’נלווים גויים רבים אל יהוה’ (זכריה ב׳:15). הללו צפויים לשרוד את קץ הסדר העולמי הנוכחי הממשמש ובא. מכאן שאתה מכריז את הבשורה לא רק מתוך ציות לצו שהוטל על המשיחיים ולא רק כדי להגשים נבואות (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). עיקר מעייניך בשירות הוא לעזור לזולת ללמוד על יהוה, לפתח אמונה ולרשת חיי עולם.
ישועה לשבים אל יהוה
11, 12. איזו אפשרות פתוחה בפני עובדי אלוהים לשעבר בזכות רחמיו?
11 יהוה דואג לחדשים וחפץ בישועתם. יחד עם זאת, אין הוא שוכח את מי שהצטרפו לקהילה זה מכבר. גם אנו צריכים לדאוג להם ולרצות שימשיכו בדרך המוליכה לחיים. כיצד נוכל להראות את דאגתנו בפועל?
12 אולי אתה מכיר אנשים שבעבר למדו על יהוה, האמינו בו, נעשו פעילים בעבודת אלוהים האמיתית, אך נכון לעכשיו אינם חיים על־פי עקרונותיו. המסרים שמסר יהוה ביד תרי עשר הנביאים מוכיחים כי הוא היה מוכן לנהוג ברחמים עם אלו שבעבר נמנו עם עמו ולא דבקו בעבודת האמת. הוא הדין בימינו, ולא משנה אם הללו התרחקו אט אט, או הודחו מדרך הישר, או נפלו במלכודת החטא וכעת עליהם לחזור בתשובה (עברים ב׳:1; ג׳:12). אף שהריחוק מיהוה אינו מקנה להם אושר, הם מתקשים לשוב אליו. הנביא פונה אליהם בשם אלוהים ואומר: ”כה אמר יהוה צבאות: ’שובו אליי’, נאום יהוה צבאות, ’ואשוב אליכם’” (זכריה א׳:3). הושע מציין: ”שובה, ישראל, עד יהוה אלוהיך, כי כשלת בעוונך. קחו עימכם דברים ושובו אל יהוה. אימרו אליו, ’כל תישא עוון, וקח טוב’”. אילו מילים מעודדות! גם מי שעשו חטאים חמורים ושבו אל אלוהים בחרטה כנה, יכלו לזכות למחילה ולהשתקם כליל (הושע ו׳:1; י״ד:2, 3; תהלים ק״ג:8–10). כך היה בימי הנביאים, וכך גם בימינו.
כיצד תוכל לעזור למשיחיים, שהיו בעבר נלהבים, לחזור ליהוה?
13. מאילו סיבות עלינו לנהוג ברחמים עם אלו שזכו למחילת אלוהים?
13 אך מה משמעות הדבר למשיחיים המתמידים ללכת בדרך המוליכה לחיים? כיצד נוכל להוכיח שאנו רואים את הזולת מבעד לעיני יהוה? יהוה מצפה מאיתנו לנהוג ברחמים, הן עם החדשים והן עם אלה שחדלו לשרתו. ביד הושע הבהיר אלוהים מה הוא דורש מאיתנו: ”חסד חפצתי ולא זבח”. ברוח דומה אמר ישוע המשיח: ”צאו ולימדו מה משמע ’חסד [”רחמים”, ע״ח] חפצתי ולא זבח’” (הושע ו׳:6; מתי ט׳:13). גילוי רחמים חיוני ביותר לשמירת יחסים טובים עם אלוהים. שים לב כיצד הראה השליח פאולוס את הקשר בין סלחנות לבין הליכה בדרכי אלוהים: ”הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלוהים סלח לכם במשיח. ובכן לכו בדרכי אלוהים כבנים אהובים, והתהלכו באהבה” (אפסים ד׳:32 עד ה׳:2). עד כמה מיטיב אתה ללכת בדרכי אלוהים בעניין זה?
14, 15. באילו נסיבות נבחנת גישתנו כלפי סלחנותו של יהוה?
14 מה באשר לאח שחטא חטא חמור, לא הביע חרטה וסולק מן הקהילה? כך היה במאה הראשונה; משיחיים שחטאו ולא התחרטו על חטאיהם נודו מן הקהילה. אם כך קרה בזמן ששליחי ישוע עוד הילכו על פני האדמה, אין פלא שכך קורה מדי פעם בימינו. במקרים כאלה, חברי הקהילה הנאמנים נשמעים לצו המקראי שלא להתרועע עם המנודה. נאמנותם ליהוה אולי תעזור לחוטא לעמוד על חומרת דרכו ולהתחרט. במקרא מסופר על אדם מקורינתוס שנודה. מאוחר יותר התחרט האיש, שב לדרך הישר והוחזר לחיק הקהילה (קורינתים א׳. ה׳:11–13; קורינתים ב׳. ב׳:5–8). מה אתה חש כשמחזירים אדם מנודה אל חיק הקהילה, וכיצד תוכל להראות שאתה חפץ בישועת רעיך?
15 חוטא המתחרט על חטאיו נתקף לעיתים בושה וכלימה או שוקע בייאוש, וזקוק לתחושת הביטחון שאלוהים ואחיו אוהבים אותו וחפצים בישועתו. ראה באיזו רכות הרגיע אלוהים את עמו הקדום שהיו מוכנים להתחרט: ”וארשׂתיך לי באמונה וידעת את יהוה” (הושע ב׳:22). בזכריה מתואר אלוהים כאל ’רחמן’ (זכריה י׳:6). זו דרכו של אלוהים, ועלינו לחקותו.
16. כיצד עלינו להגיב במקרה שמישהו מוחזר אל חיק הקהילה?
16 אלוהים חפץ בישועת האדם, ועל כן ליבו מתמלא שמחה כאשר חוטא חוזר בתשובה או כאשר אח לא־פעיל שב להיות מבשר נלהב (לוקס ה׳:32).a כאמור, פאולוס קרא לקורינתים לסלוח לחוטא שהוחזר אל חיק הקהילה ולעודדו, למען ידע כי הם אוהבים אותו אהבת אמת: ”די לו לאיש כזה התוכחה הזאת מאת הרבים. ובכן... עדיף שתסלחו לו ותנחמוהו, למען לא יתמוטט האיש מרוב צער. על כן אני מבקש מכם שתוכיחו לו את אהבתכם” (קורינתים ב׳. ב׳:6–8). זכור שהושע ציטט את יהוה כמי שאמר על חוטאים לשעבר: ”ארפא משובתם [אי־נאמנותם]. אוהבם נדבה [מרצוני החופשי]” (הושע י״ד:5). האם ננהג כדוגמת יהוה, ונסייע בשמחה לחוטאים להשתקם ולצעוד בדרך המוליכה לחיי עולם?
17, 18. מה נוכל לעשות באהבה למען אלו השבים אל יהוה או למען קרובי משפחתו של מנודה?
17 יהוה מראה בבירור שהוא נוהג כבוד בשבים אליו ומקבל אותם כראויים לאהבתו המלאה, כדרך שהושע השיב אליו ללא עכבות את אשתו שבגדה בו. יהוה מסביר את היחס שהעניק למשרתיו: ”ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם, ואט אליו אוכיל [האכלתי אותם איש איש בעדינות]” (הושע י״א:4). עד כמה מרגש היחס הלבבי והעדין שבו מושך יהוה את השבים אליו! על־פי דוגמתו של אלוהים, לא ננהג בקשיחות או בקרירות כלפי אדם שגילה עצב וחרטה כנה כרצון אלוהים. עם החזרתו אל חיק הקהילה, עלינו לעודדו במידת הצורך ולא לנטור לו על חטאי העבר (תסלוניקים א׳. ה׳:14).
18 התוכל למצוא דרכים נוספות לנהוג כדוגמת יהוה בהקשר לנידוי? אם אח או אחות נודו מן הקהילה, הנוכל להיות לעזר לבני משפחתם הנאמנים, כמו בן או בת הזוג והילדים? ייתכן שנדרשים מהם מאמצים מרובים להגיע לאסיפות ולצאת לשירות. האם נעניק להם את התמיכה המיוחדת הנחוצה להם? דרך נוספת לגלות רכות ורחמים היא לומר לנאמנים אלה ”דברים טובים, דברים ניחומים” וליזום עימם שיחות מעודדות (זכריה א׳:13). ישנן הזדמנויות רבות לכך לפני ואחרי האסיפות, במהלך פעילות הבישור או במועדים אחרים. הם חברי קהילה יקרים העמלים לצידנו, ואל להם לחוש מוקצים או מבודדים. במקרים מסוימים רק ילדיו של הורה מנודה עושים מאמצים לשרת את יהוה. כיצד נוכיח שאנו חפצים בישועתם?
”ירוחם יתום”
19. איזו עזרה רוחנית העניק צפניה לצעיר שנחשב ל”יתום”?
19 דוגמה להושטת עזרה תמצא בשירותו של צפניה אשר פעל באמצע המאה השביעית לפה״ס. ייתכן שהיה ממשפחת המלוכה ביהודה, ואולי קרוב משפחה רחוק של המלך יאשיהו. אבי המלך נרצח בהתנקשות, ויאשיהו בן השמונה נאלץ לרשת את כיסאו. ניצבה בפניו משימה אדירה: האומה הייתה שקועה בעבודת אלילים ובמנהגים מתועבים (צפניה ג׳:1–7). המלך הצעיר שנותר יתום נזקק להכוונה איכותית ולעצות טובות כדי למלוך על העם הסורר. ביד צפניה ונביאים אחרים סיפק יהוה ליאשיהו הדרכה נבונה, כפי שהוסבר בפרקים הקודמים. מעניין לציין שיהוה דיבר באמצעות נביאו נגד ’שרי’ יהודה, אך לא מתח ביקורת על המלך עצמו (צפניה א׳:8; ג׳:3). מכאן ניתן אולי להסיק כי המלך הצעיר כבר הראה שליבו נוטה אל עבודת אלוהים הטהורה. דברי התוכחה של הנביא ודאי חיזקו את נחישותו של יאשיהו לטהר את יהודה מפולחן טמא.
20. כיצד נוכחותו של מדריך רוחני עשויה לעזור ל’יתומים’ בקהילה?
20 הדאגה שגילה צפניה כלפי יאשיהו ממחישה לנו את דאגת יהוה כלפי צעירים פגיעים הזקוקים לעזרה, ובהם ילדים שאחד מהוריהם נודה מן הקהילה. הושע הכריז: ”בך [באמצעות אלוהים] ירוחם יתום” (הושע י״ד:4). האם אתה מכיר ’יתומים’ ו’יתומות’ הזקוקים להדרכה רוחנית ומעשית? הם אולי יתומים מבחינה רוחנית, כלומר, ילדים במשפחות חד־הוריות, או צעירים המשרתים את יהוה בלא תמיכת משפחתם. במקרים רבים, נוכחותו של מדריך רוחני מעלה את הסיכויים שצעירים אלה יישארו קרובים לקהילה ויתבגרו מבחינה רוחנית. ’יתומים’ רבים צמחו והיו למבוגרים מאוזנים ורוחניים תודות לאהבה ותשומת הלב שהעניקו להם משיחיים בוגרים בקהילה (תהלים פ״ב:3).
התוכל להיות מדריך רוחני אוהב עבור צעירים ’יתומים’?
21. איזו עזרה יכולים משיחיים בוגרים להושיט לצעירים?
21 לדוגמה, יֵקל לאם חד־הורית אם משיחיים בוגרים יעניקו תשומת לב לילדיה (יעקב א׳:27). לצד כבוד הולם לעקרון הראשות ותוך הקפדה על התנהגות נאותה, יכולים משגיחי הקהילה ואחרים להעניק תמיכה רוחנית למשפחות הזקוקות לעזרה. אולי תוכלו כזוג נשוי או כמשפחה לבלות עם יתום או יתומה. התוכל לגלות התעניינות בצעירים החשים בדידות? הם מן הסתם זקוקים לאמפתיה או לאוזן קשבת, ותוכל לשוחח עימם במהלך פעילות הבישור. אין ספק שידיך מלאות עבודה, ולכן העזרה שאתה מושיט לצעיר באופן סדיר ולאורך זמן עשויה ’לבחון את אמיתות אהבתך’ (קורינתים ב׳. ח׳:8). מאמציך יעידו כי אתה חפץ בישועת הזולת.
22. מה אתה חש לנוכח העובדה שיהוה חפץ בישועת האדם?
22 עד כמה מעודד לחשוב על כך שאלוהים דואג לבני אדם וחפץ בישועתם! הוא מעדיף להראות חיבה לאוהביו הצדיקים ולהעניק להם חיי נצח, מאשר להפגין מורת רוח כלפי רשעים חסרי תקנה העושים את הרע בזדון ואינם ראויים לחיי עולם. הבה נחכה בציפייה ליום יהוה, ובמקביל לכך ננהג כדוגמת אלוהים ונעזור לזולת לעלות על הדרך המוליכה לחיים.
a ישנם שלושה משלים מחממי לב הממחישים את האכפתיות הרבה שחש אלוהים כלפי משרתיו שסטו מדרך הישר — משל השה האובד, משל המטבע שאבד ומשל הבן האובד (לוקס ט״ו:2–32).