בונה וחיובי

הוטל עלינו להכריז את הבשורה,‏ להשמיע חדשות טובות.‏ ישוע אמר:‏ ”‏אבל תחילה צריך שהבשורה תוכרז לכל הגויים”‏ (‏מר׳ י״ג:‏10‏)‏.‏ הוא בעצמו הציב דוגמה בכך ועיקר פעילותו היה ”‏לבשר את מלכות האלוהים”‏ (‏לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏ המסר שהיה בפי השליחים נקרא גם הוא ”‏בשורת אלוהים”‏ ו”‏בשורת המשיח”‏ (‏תסל״א ב׳:‏2;‏ קור״ב ב׳:‏12‏)‏.‏ מסר כזה הינו בונה וחיובי.‏

בהתאם להכרזה של ”‏בשורת עולם”‏ מפי המלאך ש”‏מעופף באמצע השמים”‏,‏ אנו מפצירים באנשים:‏ ”‏יראו את אלוהים ותנו לו כבוד”‏ (‏ההת׳ י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אנו מספרים לאנשים באשר הם על האל האמיתי,‏ שמו,‏ תכונותיו הנהדרות,‏ פעליו הנפלאים,‏ מטרתו האוהבת,‏ חובותינו כלפיו ודרישותיו מאיתנו.‏ הבשורה כוללת גם את הידיעה שיהוה אלוהים ישמיד את הרשעים אשר ממיטים עליו חרפה ומקשים את החיים על הזולת.‏ אך אין זה מסמכותנו לחרוץ משפט על אלה שאנו מבשרים להם.‏ אנו רוצים בכל מאודנו שרבים ככל האפשר יקבלו את המסר המקראי ושהוא אכן יהיה בשורה טובה עבורם (‏מש׳ ב׳:‏20–22;‏ יוח׳ ה׳:‏22‏)‏.‏

המעט בנושאים שליליים.‏ יש כמובן צדדים שליליים בחיים ואיננו מעלימים מהם עין.‏ כדי להתחיל בשיחה,‏ אפשר שתזכיר בעיה המעסיקה את האנשים בשטח ההטפה שלך ותדון בה בקצרה.‏ אך אם תרחיב עליה את הדיבור,‏ לא תצמח מכך תועלת רבה.‏ אנשים שומעים השכם והערב חדשות רעות,‏ ולכן אם תדבר איתם על דברים שליליים,‏ הם יסגרו את דלתם בפניך או יאטמו את אוזנם לדבריך.‏ כבר בתחילת השיחה,‏ השתדל למקד תשומת לב באמיתות המרעננות שבדבר־אלוהים (‏ההת׳ כ״ב:‏17‏)‏.‏ מכאן שגם אם האדם לא ירצה להמשיך את השיחה,‏ לפחות השארת לו חומר בונה וחיובי למחשבה.‏ ייתכן שכתוצאה מכך הוא יגלה נכונות רבה יותר להקשיב בפעם אחרת.‏

בדומה לכך,‏ אם נתבקשת לשאת נאום,‏ אל תציף את הקהל במידע שלילי רק משום שהוא קיים בשפע.‏ אם הנואם מדבר בהרחבה על כישלונם של שליטי אנוש,‏ מדווח על פשע ואלימות ועל ההתפשטות המזעזעת של אי־מוסריות מינית,‏ הוא עלול לדכא את המאזינים.‏ דון בהיבטים שליליים של הנושא רק כשיש מועיל בכך.‏ כמות מדודה של חומר מעין זה עשויה להפוך את נאומך ליותר אקטואלי.‏ מידע זה יכול גם להצביע על גורמים עיקריים לבעיה ולהראות מדוע הפתרון המופיע במקרא מעשי.‏ היכן שאפשר,‏ דון בפרטים ספציפיים של הבעיה מבלי להאריך עליה את הדיבור.‏

בדרך כלל אי אפשר להשמיט את כל הפרטים השליליים מהנאום,‏ וגם לא כדאי לעשות זאת.‏ האתגר הוא להציג שילוב של חיובי ושלילי כך שבסך הכול ההשפעה תהיה חיובית.‏ לשם כך עליך להחליט מה לכלול בנאום,‏ מה להשמיט ומה להדגיש.‏ ישוע האיץ במי שהאזינו לדרשת־ההר לא לחקות את צדקנותם של הסופרים והפרושים,‏ והזכיר מספר דוגמאות כדי להמחיש את הנקודה (‏מתי ו׳:‏1,‏ 2,‏ 5,‏ 16‏)‏.‏ עם זאת,‏ במקום להתעכב על דוגמתם השלילית של אותם מנהיגי דת,‏ התמקד ישוע בעזרה לזולת להבין את דרכי האמת של אלוהים ולחיות בהתאם להן (‏מתי ו׳:‏3,‏ 4,‏ 6–15,‏ 17–34‏)‏.‏ לדבריו היתה השפעה חיובית להפליא.‏

שמור על נימה חיובית.‏ אם אתה אמור לנאום לפני הקהילה על היבט מסוים של הפעילות המשיחית,‏ השתדל להיות בונה ולא להישמע ביקורתי.‏ ודא שאתה בעצמך עושה את מה שאתה מעודד אחרים לעשות (‏רומ׳ ב׳:‏21,‏ 22;‏ עב׳ י״ג:‏7‏)‏.‏ דבר מתוך אהבה ולא מתוך כעס (‏קור״ב ב׳:‏4‏)‏.‏ אם אתה בטוח שאחיך לאמונה רוצים להשביע את רצון יהוה,‏ דבריך ישקפו זאת ותהיה לכך השפעה מועילה.‏ שים לב כיצד השליח פאולוס ביטא ביטחון כזה בתסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏1–12,‏ תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏4,‏ 5 וכן בפילימון 4,‏ 8–14,‏ 21‏.‏

לעתים על זקני־הקהילה להתריע על התנהגות לא נבונה.‏ אך נמיכות רוח תסייע להם לדבר אל אחיהם ברוח של ענווה (‏גל׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ דבריהם צריכים להעיד על הכבוד שהם רוחשים לחברי הקהילה (‏פט״א ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ המקרא מתרה במיוחד בבחורים צעירים להקפיד על גישה זו (‏טימ״א ד׳:‏12;‏ ה׳:‏1,‏ 2;‏ פט״א ה׳:‏5‏)‏.‏ כאשר מתעורר הצורך בתוכחה,‏ בהטלת מוסר או בתיקון,‏ יש לעשות זאת על בסיס הכתוב במקרא (‏טימ״ב ג׳:‏16‏)‏.‏ לעולם אל לנואם להרחיב או לסלף את משמעות הפסוקים רק כדי לבסס השקפה מסוימת שהוא גיבש לעצמו.‏ גם אם צריך לתת תוכחה או לתקן השקפה מסוימת,‏ אפשר לשמור על נימה חיובית בנאום כאשר מדגישים בעיקר איך לא לעשות מעשים פסולים,‏ איך לפתור בעיות,‏ איך להתגבר על קשיים,‏ איך לשוב לדרך הנכונה ואיך יש בכוחן של דרישות יהוה לשמור עלינו (‏תהל׳ קי״ט:‏1,‏ 9–16‏)‏.‏

כשאתה מכין את הנאום,‏ הקדש מחשבה למילים שיסכמו כל נקודה עיקרית ואת הנאום כולו.‏ המאזינים בדרך כלל זוכרים דברים אלה לזמן רב יותר.‏ האם הם יהיו חיוביים?‏

בשיחות עם אחים לאמונה.‏ משרתי יהוה מוקירים הזדמנויות להתרועע עם אחיהם באסיפות משיחיות.‏ כך אנו מתרעננים רוחנית.‏ המקרא מפציר בנו ’‏לעודד איש את רעהו’‏ כשאנו מתכנסים כדי לעבוד את אלוהים (‏עב׳ י׳:‏25‏)‏.‏ זה לא נעשה רק באמצעות נאומים או תשובות בזמן האסיפה,‏ אלא גם במסגרת שיחות המתנהלות לפני האסיפות ואחריהן.‏

זה אומנם טבעי לשוחח על ענייני דיומא,‏ אך מה שהכי מעודד אותנו הוא שיחות על נושאים רוחניים,‏ לרבות חוויות משירותנו המקודש.‏ גם התעניינות כנה זה בזה יכולה לבנות ולעודד.‏

עלינו להישמר שמא נושפע מהעולם סביבנו.‏ פאולוס כתב למשיחיים באפסוס:‏ ”‏הסירו את השקר ודברו אמת איש לרעהו,‏ כי איברים אנחנו איש לרעהו”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏25‏)‏.‏ כדי לדבר אמת ולהסיר את השקר,‏ אל לנו לרומם ולהאדיר דברים ואנשים שהעולם סוגד להם.‏ כמו כן,‏ ישוע הזהיר מפני ”‏מדוחי העושר”‏ (‏מתי י״ג:‏22‏)‏.‏ כשאנו משוחחים זה עם זה,‏ עלינו להיזהר שמא נוסיף על חזון התעתועים ונשווה זוהר לרכישת נכסים חומריים (‏טימ״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

כאשר פאולוס נתן הדרכה בנוגע לצורך לבנות את הזולת,‏ הוא האיץ בנו לא לחרוץ משפט על אח או לבוז לו משום שהוא נמנע מדברים מסוימים בשל היותו ”‏חלש באמונה”‏,‏ דהיינו עדיין לא הבין לעומק את היקף החופש המשיחי.‏ ואכן,‏ כדי לבנות אחרים בשיחותינו,‏ עלינו להתחשב ברקע שלהם ובהתקדמותם הרוחנית.‏ חבל שניתן ”‏אבן נגף או מכשול”‏ לפני אחינו ואחיותינו (‏רומ׳ י״ד:‏1–4,‏ 13,‏ 19‏)‏.‏

אלה המתמודדים עם בעיות קשות — מחלה כרונית,‏ למשל — מעריכים שיחות בונות.‏ ייתכן שאותו אדם משקיע מאמצים ניכרים כדי לבוא לאסיפות.‏ אחרים המודעים למצבו אולי ישאלו:‏ ”‏איך אתה מרגיש?‏”‏ והוא ללא ספק יעריך את דאגתם.‏ אולם,‏ אפשר שמצב בריאותו אינו הנושא שהכי מעודד אותו.‏ ביטויי הערכה ודברי שבח יכולים להועיל לו יותר ולחמם את לבו.‏ האם אתה מבחין שהוא לא מפסיק לאהוב את יהוה ומחזיק מעמד על אף מצבו הקשה?‏ האם תשובותיו באסיפה מעודדות אותך?‏ האם תוכל לבנות אותו יותר אם תדבר איתו על הצדדים החזקים שלו ועל תרומתו לקהילה במקום להתרכז במגבלותיו?‏ (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏

כדי ששיחותינו יהיו בונות ומעודדות,‏ חשוב במיוחד להביא בחשבון את דעתו של יהוה על נושאי השיחה.‏ אנשים מעם ישראל הקדום שדיברו בגנותם של נציגי יהוה והתלוננו על המן,‏ עוררו את חמת זעמו של אלוהים (‏במ׳ י״ב:‏1–16;‏ כ״א:‏5,‏ 6‏)‏.‏ על מנת להוכיח שלמדנו לקח מדוגמאות אלה,‏ עלינו לגלות כבוד לזקני־הקהילה ולהוקיר את המזון הרוחני שכיתת העבד הנאמן והנבון מספקת לנו (‏טימ״א ה׳:‏17‏)‏.‏

בדרך כלל איננו מתקשים למצוא נושאים מועילים לשיחה עם אחינו המשיחיים.‏ אך אם מישהו הופך ביקורתי מדי,‏ טול יוזמה וכוון את השיחה לנתיב בונה ומעודד יותר.‏

ברצוננו לגלות תבונה כאשר אנו מבשרים לזולת,‏ נואמים מן הבמה או משוחחים עם אחינו לאמונה.‏ הבה נוציא מתוך אוצר לבבנו כל דבר ש”‏יש בו כדי לבנות,‏ למען ישפיע נועם על השומעים”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏29‏)‏.‏