שיעור 30
גילוי התעניינות בזולת
כשאנו חולקים אמיתות מקראיות עם אחרים, אל לנו רק להקנות להם ידע. עלינו גם לדבר אל לבם. אפשרות אחת לעשות זאת היא לגלות התעניינות אישית וכנה במאזינים. יש מגוון דרכים לגלות התעניינות כזו.
התחשב בדעתם של המאזינים. השליח פאולוס התחשב ברקע ובאורח החשיבה של מאזיניו. הוא הסביר: ”למען היהודים אני כיהודי כדי להשיג יהודים; למען הכפופים לתורה אני כמו כפוף לתורה — הגם שאינני כפוף לתורה — כדי להשיג את הכפופים לתורה; למען אלה שאין להם תורה אני כמו בלי תורה — אף שאינני עומד בלא תורת אלוהים בהיותי כפוף לתורת המשיח — כדי להשיג את אלה שאין להם תורה; למען החלשים אני חלש כדי להשיג את החלשים; אני הכל למען הכל כדי שאושיע לפחות כמה מהם. אך את הכל אני עושה בעבור הבשורה כדי שיהיה לי חלק בה” (קור״א ט׳:20–23). כיצד נוכל להיות ”הכל למען הכל” כיום?
אם תתבונן היטב באנשים, אפילו לזמן קצר, תוכל לשים לב לדברים המרמזים על תחומי התעניינותם ונסיבות חייהם. האם אתה יכול לשער במה הם עוסקים לפרנסתם? האם אתה מבחין במשהו שמעיד על אמונתם הדתית או על מצבם המשפחתי? על בסיס מה שראית ושמעת, התוכל לשנות קצת את תוכן השיחה ולהפוך אותה למעניינת יותר?
כדי להציג את הדברים בצורה יותר מעניינת, עליך לחשוב מראש כיצד להתחיל את השיחות עם האנשים בשטח ההטפה. במספר אזורים חלקם מהגרים או עולים חדשים. אם אנשים אלה מתגוררים בשטח ההטפה שלך, האם מצאת דרך יעילה לבשר להם? אלוהים ”חפץ שכל בני אדם יוושעו ויגיעו להכרת האמת”, לכן השתדל להציג את בשורת המלכות בצורה מעניינת לכל אדם שתפגוש (טימ״א ב׳:4).
הקשב היטב. למרות העובדה שיהוה יודע־כל, הוא מקשיב לאחרים. הנביא מיכיהו קיבל חזון ובו ראה את יהוה מזמין את המלאכים לחוות את דעתם לגבי טיפול במקרה מסוים. לאחר מכן איפשר אלוהים לאחד המלאכים לפעול בהתאם לרעיון שהעלה (מל״א כ״ב:19–22). כאשר אברהם היה מוטרד מן הדין שנגזר על סדום, נהג עימו יהוה באדיבות והרשה לו לומר את אשר על לבו (בר׳ י״ח:23–33). כיצד נוכל לחקות את המופת שהציב לנו יהוה בהקשבה כשנצא לשירות־השדה?
עודד אחרים להתבטא. העלה שאלה מתאימה ועשה הפסקה מספיק ארוכה כדי לאפשר להם להשיב. הקשב במלוא הכנות. תשומת לבך והתחשבותך יעודדו אותם להתבטא בחופשיות. אם דבריהם מגלים משהו על תחומי התעניינותם, בקש בטקט פרטים נוספים. נסה להכיר אותם טוב יותר, אך אל תהפוך את השיחה לחקירה משטרתית. שבח אותם על דבריהם בתנאי שבאמת אפשר לעשות כן. גם אם אינך בדעה אחת עימם, התייחס באדיבות לדבריהם (קול׳ ד׳:6).
עם זאת, עלינו להקפיד שהתעניינותנו בזולת לא תחרוג מגבולות הטעם הטוב. אפשר לגלות איכפתיות כלפי אחרים, אך זה לא נותן לנו רשות לחדור לפרטיותם (פט״א ד׳:15). עלינו גם להיזהר שמא מישהו מבני המין השני יפרש לא נכונה את התעניינותנו האדיבה בו. הואיל וההגדרה להתעניינות נאותה משתנה מארץ לארץ, ואפילו מאדם לאדם, יש להפעיל שיקול דעת (לוקס ו׳:31).
ההתכוננות תסייע לנו להיות מאזינים טובים. כאשר אנו יודעים היטב מה ברצוננו לומר, זה עוזר לנו להירגע ולהתייחס לאחרים בצורה טבעית. הדבר משרה עליהם רוגע ועשוי לעודד אותם לשוחח עימנו.
הקשבה מעידה על רחישת כבוד לזולת (רומ׳ י״ב:10). היא מוכיחה שאנו מעריכים את דעתם של האנשים ואת רגשותיהם. היא אפילו עשויה לגרום להם להקדיש תשומת לב רבה יותר לדברינו. אם כן, לא לחינם מפציר בנו דבר־אלוהים להיות ’מהירים לשמוע, בלתי נחפזים לדבר’ (יעקב א׳:19).
עזור לאחרים להתקדם. דאגה לאחרים תניע אותנו לחשוב על מי שגילו התעניינות, ולשוחח איתם שוב כדי לחלוק עימם אמיתות מקראיות הנוגעות לצורכיהם. חשוב על הביקור הבא שתערוך אצלם והבא בחשבון את מה שאתה כבר יודע עליהם משיחות קודמות. הכן מידע בנושא שמעניין אותם. הבלט את ערכו המעשי של החומר ועזור להם להבין כיצד יוכלו להפיק ממנו תועלת אישית (יש׳ מ״ח:17).
אם בן שיחך מספר לך על מצב או בעיה שמטרידים אותו, נצל את ההזדמנות כדי לבשר לו. חקה את דוגמתו של ישוע, אשר תמיד היה נכון לנחם את הסובלים (מר׳ ו׳:31–34). אל תתפתה לשלוף פתרון מהיר או עצה שטחית. זה עלול לגרום לאדם לחוש שאינך באמת מתעניין בו. במקום זאת, גלה הזדהות (פט״א ג׳:8). לאחר מכן ערוך מחקר בעזרת פרסומים מקראיים ושתף אותו במידע בונה שיסייע לו להתמודד עם המצב. מובן שבזכות דאגתך ואהבתך כלפיו, לא תגלה לאחרים פרטים אישיים שהוא חשף בפניך, אלא אם כן יש סיבה מוצדקת לעשות זאת (מש׳ כ״ה:9).
עלינו לגלות התעניינות אישית במיוחד באנשים שאותם אנו מלמדים את המקרא. הזכר בתפילה את הצרכים של כל תלמיד וחשוב עליהם כשתתכונן לשיעור. שאל את עצמך, ’מה דרוש לו או לה כדי להמשיך להתקדם רוחנית?’ עזור באהבה לתלמיד להבין את מה שהמקרא והפרסומים מאת ”העבד הנאמן והנבון” אומרים בנושא (מתי כ״ד:45, דל׳). במקרים מסוימים לא יהיה די בהסבר פשוט. אולי תצטרך להמחיש לתלמיד עיקרון מקראי וממש להראות לו בפועל כיצד ליישמו (יוח׳ י״ג:1–15).
עלינו לגלות איזון ושיקול דעת כשאנו עוזרים לאחרים להתאים את חייהם לאמות המידה של יהוה. אנשים באים מרקעים שונים. לא לכולם אותם כישורים והם מתקדמים בקצב שונה. לכן, אל תצפה מהם ליותר מדי (פיל׳ ד׳:5). ואל תכריח אותם לערוך שינויים בחייהם. הנח לדבר־אלוהים ולרוחו להניעם. יהוה רוצה שאנשים ישרתו אותו בנפש חפצה ולא מתוך כפייה (תהל׳ ק״י:3). השתדל לא להביע את דעותיך האישיות כשמדובר בהחלטות אישיות, והיזהר פן תחליט עבורם, גם אם הם מבקשים ממך לעשות זאת (גל׳ ו׳:5).
הגש עזרה מעשית. ישוע אומנם דאג בראש ובראשונה לטובתם הרוחנית של מאזיניו, אך הוא גם היה רגיש לשאר צורכיהם (מתי ט״ו:32). גם אם אנו מוגבלים מבחינה חומרית, יש לנו הרבה דרכים מעשיות לעזור לזולת.
התעניינות בזולת תניע אותנו לגלות התחשבות. למשל, אם מזג האוויר מסב אי־נוחות לבן שיחך, עבור למקום מתאים יותר או אמור לו שתמשיכו את השיחה בהזדמנות אחרת. אם ביקרת אצלו במועד לא כל כך נוח, גלה נכונות לחזור מאוחר יותר. במקרה ששכן או מישהו שגילה התעניינות חולה או מאושפז, גלה איכפתיות ושלח לו כרטיס עם איחולי החלמה מהירה, מכתב קצר או שתבקר אותו אישית. ואם הדבר הולם, אפשר גם לארגן לו ארוחה קטנה או לעשות מעשה טוב אחר.
כשתלמידי המקרא מתקדמים, אולי נוצר בחייהם חלל רגשי משום שהם לא מבלים זמן רב כל כך עם ידידיהם הקודמים. התיידד עימם. שוחח איתם אחרי שיעור המקרא שלהם ובהזדמנויות אחרות. עודד אותם להיות בחברה טובה (מש׳ י״ג:20). עזור להם לנכוח באסיפות משיחיות. שב לידם בהתכנסויות אלה ועזור להם עם ילדיהם כדי שהכול יוכלו להפיק תועלת רבה יותר מהתוכנית.
גלה התעניינות לבבית. התעניינות בזולת אינה טכניקה שיש ללמוד. היא נובעת מהלב. מידת התעניינותנו באחרים מתבטאת בדרכים רבות. היא ניכרת באופן הקשבתנו ובמוצא פינו. היא משתקפת בטוב־לב ובהתחשבות שאנו מגלים כלפי אחרים. גם אם איננו אומרים או עושים משהו, ניתן להבחין בה בגישה ובהבעות הפנים שלנו. אם באמת איכפת לנו מאחרים, הם ללא ספק ישימו לב לכך.
הסיבה החשובה ביותר לגלות התעניינות כנה באחרים היא שבדרך זו אנו מחקים את אהבתו ואת רחמיו של אבינו שבשמים. גישה זו עוזרת למאזינינו לקרוב ליהוה ולשים לב למסר שהוא הורה לנו להפיץ. לפיכך, בעודך משתף אחרים בבשורה הטובה, השתדל לא ’לדאוג רק לענייניך, אלא גם לענייניו של הזולת’ (פיל׳ ב׳:4).